מכתב 32 - לצפורה! (מאירוב-שרת) - 28.7.1916
שם הספר  נתראה ואולי לא
שם הפרק  מכתב 32 - לצפורה! (מאירוב-שרת) - 28.7.1916
כותרת משנה  קושטא, כ"ז תמוז, תרגום מהמקור הצרפתי

 

תרגום מהמקור הצרפתי

                                                                                                  קושטא,  כ"ז תמוז,   28.7.1916[1]

צפורה!

 

אחרי שתיקה ממושכת אנסה לכתוב לך. קשה לי מאוד לעשות זאת, מפני שאיני מסוגל לחזור על מה שכתבתי לרבקה. אני משתוקק לדבר איתך על רעיונותי, הגיגי, הלך רוחי, אך אני כבול בסד השפה הארורה הזאת של אויבנו.

 אוי! מה חבל שלא את, לא רבקה, לא אליהו, אינכם מבינים תורכית.

ובכן, את רוצה לדעת מה אני חושב? אני נתון כל הזמן במתח של ציפייה וגעגועים. אני מצפה לסוף לימודי כאן. גמרתי אומר לצאת לסוריה והרגשתי היא שהדבר יעלה בידי. לפעמים, כשאני רוצה מאוד במשהו, אני מגייס את מלוא מרצי, את כל כוחות נפשי, ואני משיג את מטרתי. ובכן, אין ספק, נתראה מקץ 3-4 חודשים.

קיבלתי את מכתבך בגרמנית ואני מודה לך מאוד. זמן רב ציפיתי לקראתו. אני מפציר בך, המשיכי-נא לכתוב. זו נחמתי האחת פה. סילחי לי. אני מסיים.

כיתבי.

משה


[1]  מכתב זה בא באמצע חודשיים שמהם אין בידינו מכתבים (למעט מס' 33 לבהרב). נראה כי באין שליחים מזדמנים העדיף מ"ש שלא לכתוב לועזית, כנדרש בדואר הצבאי, ואפשר גם שמיעט בכתיבה שכן, כקובלנותו לבני המשפחה במכתב 36 מ-8.9.1916, "זה יותר משישה שבועות שאין מכם אות אחת". אולם ככל שכתב בתקופה זו (למשל לרבקה, כעולה לעיל) מכתביו לא נשתמרו.

 

העתקת קישור