יום ה',  7/1/1954

 

קמתי ממשכבי אבל נשארתי כל היום בבית.

בעיתונות פירסום החלטת מפ"ם: ב-67 נגד 43 הוחלט להפסיק את המו"מ.

תגובתי הראשונה הייתה "סוף סוף!" מו"מ זה רבץ כל הזמן כענן כבד על דרך הקמת הממשלה החדשה. הוא שהאט את קצב ההתקדמות לפיתרון הבעיה. ברגע שהיינו גומרים עם "הכלליים" הייתה מפ"ם מכריזה כי חסמנו בפניהם את ההשתתפות ומאשימה אותנו בבגידה מעמדית. בינתיים השתרר בציבור הפועלים הלך-רוח של אמונה שטחית באפשרות של הסכם בין שתי המפלגות. כל עוד התמידה תקווה ערטילאית זו היה הציבור תולה בנו את קולר הכישלון של "חזית פועלים מאוחדת" אילו הקדמנו את ההידברות עם "הכלליים" למיצוי אפשרות ההסכם עם מפ"ם. העובדה כי כישלון המו"מ בא על פי יוזמת מפ"ם היא הצלחה טכסיסית ניצחת לנו. עתה פנויה הדרך להתקדמות מואצת לחידוש הקואליציה במסגרתה הקיימת - המסגרת המציאותית היחידה.

התגובה השנייה הייתה -"ובכן שוב נגוז החלום!" השכל אמר כל הזמן כי זהו חלום שווא, אבל הלב הפותה ביקש בכל זאת להאמין בניגוד לכל היגיון והערכה מפוכחת. זו הפעם הרביעית חזר אותו תהליך. מפ"ם מעמידה פנים כי היא מוכנה בלב תמים לברר אפשרות של שותפות בשלטון. סיעה ב' בתוך מפ"ם לוהטת ויוצאת מכליה להביא לידי תוצאה חיובית. אנו עושים מאמץ נמרץ וכנה. בסופו של חשבון מתבררים שלושה דברים:

א) כי רוב מפ"ם מלכתחילה לא רצה בהסכם;

ב) כי יש במפ"ם מיעוט ניכר המוכן לקבל את תנאינו לשיתוף;

ג) כי מיעוט זה אינו מוכן להסיק מכישלונו בתוך מפלגתו את מסקנת הפרישה.

הלקח הוא כי אין כל טעם להיכנס במו"מ כל עוד אין המיעוט מצהיר מראש על נכונותו לפלג את מפ"ם במקרה שהרוב יכריע נגד שיתוף.

בבוקר השכם בא זאב שרף. הגיע במכוניתו של יוסף יעקבסון שנשאר ממתין למטה. הלה הביא בידו הצעה של מוצא. לדבריו, אם נעשה הסכם עם "הכלליים" על סגן יחיד משלהם בחינוך ואחרי כן יתברר כי בעקבות הדבר עומדים הדתיים לפרוש, יהיו "הכלליים" מוכנים לסגת ולהסתפק במינוי מישנה למנהל הכללי שיהא מקובל עליהם, על מנת שבמרוצת הזמן יהיה למנהל כללי. הוא גמר על כך עם יוסף [ספיר] והדבר מונח בקופסה, אלא שאין עדיין לקבוע מסמרות בעניין זה בשיחה ישירה ביני ובין ספיר ואפשר רק לרמוז על כך. מטרת ההשכמה לפתחי הייתה הן לבשרני על המיפנה שחל והן להזהירני כי בשיחתי הבוקר עם ספיר - הזמנתיו עוד אמש - אדע כיצד לכלכל את הדברים.

אבן נגולה מעל לבי ונשמתי לרווחה. אבל בינתיים הוכרחתי להיפנות לסדר יומי. נתכנסה בביתי התייעצות על בעיות הנפט: אשכול, פ. [פנחס] ספיר, [ישראל] קוזלוב (יימח שמו הזר! רוסי; פירושו "של התיישים"]), [גרשון] מרון [מנהל המח' הכלכלית של משה"ח; אח"כ מנהל "דלק"], לבבי, ברטור. הבעיה היא אם להמשיך בהתקשרויות עם הרוסים וכיצד ישפיע הדבר על יחסינו עם הספקים הבריטים ועם ממשלתם. לאחר בירור סיכמתי כי הנפט הרוסי חשוב לנו לאין ערוך כמשען לאי-תלות גמורה בצד שכנגד, אך עלינו להיזהר מליהפך תלויים אך ורק בו, כי אז אנו מכניסים צווארנו לעניבת חנק הרבה יותר מסוכנת. יתרון שני לנפט הרוסי - שהוא משחררנו מלחץ החרם הערבי. השלישי - חיסכון במיליוני דולרים לשנה ובזה הצדקתו הניצחת כלפי מערב. לבריטים נזכיר את כניעתם לחרם הערבי בתעלת סואץ ובכוויית וכן את סירובם לעזור לנו באשראי בשעת דחקנו.

שיחה נוקבת עם יוסף ספיר, כשבשורותיו של הרחובותי [יוסף יעקבסון] טמונות בחובי. שוב תבעתי אותו ואת חבריו לאחריות ציונית ממלכתית שלא להביא לידי יציאת הנציגות הדתית מהממשלה. שוב טען כי על מפא"י להגיע קודם כל לידי הסכם עם "הכלליים" ואז ינסו שתי המפלגות דבר אל השותף הדתי. למה נוותר לדתיים מראש? שמא נצליח להשפיע עליהם? שמא יירתעו בפני עמדתן המאוחדת של שתי המפלגות הראשיות? ביקש, שתינתן לו אישית האפשרות לשכנע את הדתיים בפגישה משותפת. אמרתי: "ניחא, אבל מה אם לא ישתכנעו ויהיו מוכנים לפרוש?" אמר: "הן אמרנו נעשה כל האפשר למנוע יציאתם?" אמרתי: "כל האפשר אינו מספיק, הבה ונאמר מנוי וגמור עמנו לעשות הכל, ויהי מה." אמר: "חלילה לך לומר 'ויהי מה', כי אז יבקשו כוכבי השמים, ומי יודע לאלו דרישות יגיעו, הן הם מומחים לסחיטה." הציע נוסחה אחרת: הם מקבלים על עצמם לעשות "את כל הדרוש" להבטיח השתתפות הדתיים. הוסיף להסביר: "כיום טרם מיצינו כל אפשרויות הלחץ וההשפעה עליהם. אבל אם ניצור עובדה של הסכם בינינו לבין מפא"י ונבוא בכוח אותה עובדה ויתברר כי גם היא אינה פועלת, אזי אהיה אולי מוכן להציע מה שאיני יכול להציע עכשיו - אז יהיה לי גם פתחון-פה לפנות אל חברי באיזו הצעה אחרת". כאן היה הרמז הברור לאמצאה שהביא לנו הרחובותי. המשיך: "האמינה לי, כי אנו נוהגים בעניין זה כמפלגה ממלכתית ומבינים היטב את הצורך בשיתוף מפלגות דתיות בקואליציה. ודאי לא נעלמה ממך המשמעות המרחיקה לכת של הנוסחה "כל הדרוש".

משהלך טילפנתי את הצעתו לגולדה והתרשמה מאוד.

היועץ המשפטי [של הממשלה] חיים כהן בא לפי הזמנתי לברר עניין רישום קרקעות נטושים ליד תל קציר באזור המפורז על שם רשות הפיתוח, כדי להעמיד תריס בפני ניסיון של אנשי או"ם להחזיר קרקעות אלה לידי ערביי "המפורז".

אריה אשל, הקונסול בווינה, בא ליטול ברכת פרידה ערב שובו אל משמרתו. אדיר חפצו לשוב לארץ ושאיפתו לקבל לידו הנהלת מל"ט [מח' אמריקה הלטינית, במשה"ח]. ביררנו מצב הסכסוך עם ממשלת אוסטריה על החזרת הרכוש היהודי ללא יורשים - עניין אומלל שהסתבכו בו הארגונים היהודים מבלי שהקסם האישי של נחום גולדמן, אשר רבים סבורים כי הוא כל יכול במו"מ, עמד לו לשכנע את האוסטרים בצדקתה ובמעשיותה של התביעה היהודית. אם רק יסתדר איך שהוא עניין זה, סבור אריה כי עלינו להעלות את הקונסוליה של וינה לצירות. כיום אנו נהנים שם מיחס מיוחד - הוא כקונסול יוצא ובא אצל השלטונות והסגל כאילו היה נציג דיפלומטי - אך אין לבנות על כך, ובינתיים הולכת ועולה חשיבותה של וינה בשבילנו כבסיס כלפי מזרח.

ליאו כהן בא לספר על הכנותיו לנסיעה לאמריקה לשם מחזור הרצאות במספר ערים. סיפרתי לו על השלבים האחרונים של המו"מ הקואליציונים והעיר כי החלפת המילה "אפשר" במילה "דרוש" ארכה חמישה ימים!

בערב נתכנס מרכז המפלגה בתל-אביב. לא נסעתי, יען טרם חזרתי כליל לאיתני. עמדתי כל שעות הערב בקשר טלפוני עם הישיבה. גוברין וגולדה מסרו דוח הן על כישלון המו"מ עם מפ"ם והן על מצב המו"מ עם "הכלליים". דאגתי בשיחותי הטלפוניות עם זיאמה ועם נמיר, כי ידעו על אפשרות של מוצא שהסתמנה משיחתי עם [יוסף] ספיר וביקשתים לדאוג כי לא יוחרף במרכז הקו נגד קואליציה עם "הכלליים" בהנחה כי אין הם מוכנים לפשרה בשאלת הסגנות, ועם זה הזהרתים כי לא יגלו פרטי המוצא לאיש פן יתפרסמו הדברים ויבולע לעניין כולו.

מאוחר בערב טילפן לי נמיר כי המרכז מסר ייפוי-כוח לוועדה המדינית להכריע. שאלתי מתי תתכנס הוועדה. אמר כי מחר תתקיים ישיבת המזכירות ואז יוחלט. אמרתי כי זהו הפסד זמן מיותר. יש לקבוע מייד את ישיבת הוועדה המדינית למחר. אמר, כי ייבצר להעלות את כל חברי הוועדה לירושלים בערב שבת. אמרתי, כי אני מוכן להפסיק את המחלה ולרדת לתל-אביב. מייד כינס מספר חברים וכעבור שעה קלה הודיעני כי ישיבת "המדינית" נקבעה למחר בצהריים. שפיר! השיחה עם ספיר, ישיבת המרכז הערב וקביעת ישיבת "המדינית" מיניה וביה למחר יצרו הרגשה של קצב ונתנו את רסן הנהלת העניינים בידי. שכבתי לישון בהרגשה של התעודדות.

שכחתי לציין כי למזכיר המפלגה מאיר ארגוב אירעה השבוע תאונה קשה. נראה כי אינו רואה כהלכה באחת מעיניו וכתוצאה מזה נחבט במצחו במסגרת ברזל של חלון ולקה בזעזוע מוח ואולי בבקע של הגולגולת. על כל פנים עליו לשכב בלי נוע כמה וכמה ימים. מצבו מעורר דאגה.