מכתב 31 - יקירַי (בני המשפחה) - 30.6.1916
שם הספר  נתראה ואולי לא
שם הפרק  מכתב 31 - יקירַי (בני המשפחה) - 30.6.1916
כותרת משנה  קושטא, כ"ט סיון, תרגום מהמקור הצרפתי

 

תרגום מהמקור הצרפתי

 

קושטא,  כ"ט סיון,  30.6.1916

יקירַי,

 

זאת לי פעם שלישית שאני כותב לכם השבוע. השבוע נהניתי ממנוחה מוחלטת כמעט אחרי סיימי את החודש הראשון ולפני שהתחלתי את השני. הנני להודיעכם חגיגית, שאני בריא לגמרי. מימי לא היו לי לחיים כאלה. החדשים מחמיאים לי שאני רחב, חסון, בריא ורענן. אני כותב לכם זאת כדי לשמחכם, בייחוד את ממצ'קה היקרה, שחזקה עליה כי תשבע נחת יתרה. כל האחרים - דב, שמואל, דוד, גברץ והתלמידים - בריאים ושלמים.

 הייתי בארנקוי ביום שכל היפואים עברו לבוסטנג'י, כדי להתחיל באימוניהם שם. עברה עלי חצי שעה של סערת נפש. ראיתי את פלוגתם מרחוק בהתקרבם לבוסטנג'י וחיכיתי להם בדרך. והנה, קבוצה אחרי קבוצה צועדת ועוברת על פני, ובקרב עשרות הפנים הזרות, הלא-מוכרות, אני מזהה את חברי, את מיודעי, ואני מקדם פניהם לשלום...

כולנו, אנשי הגדוד הוותיק והגדוד החדש נאספנו במגרש המצעדים ובמשך כרבע שעה הספקתי להתראות עם כולם אחד אחד. יעצתי להם עצות וחיזקתי את רוחם. עד שנשמעה פקודה לצאת לדרך - ובמצב זה עזבתים.

 אני גר עכשיו בבית מוקף גן יפהפה. קניתי מיטה מתקפלת. עלתה לירה אחת. זה לא רע, אלא שהמקום שורץ יתושים ושאר מיני חרקים.

 את היום [יום שישי], אנו עושים בקושטא. שוחחנו בינינו על חייהם החברתיים של היהודים בגולה.

 זה הכל עד כה, מיסרו ד"ש לכולם.

משה

 

העתקת קישור