תרגום מהמקור הצרפתי

                                                                                                   בוסטנג'י,  כ"ה סיון  [26.6.1916]

צפורה!

קיבלתי את מכתבך, אשך ממנו אינך מרוצה וגם אני לא. משהו, איני יודע בדיוק מהו, חסר בכתיבתך ומונע בעדי לשבוע רצון. עצתי לך להתחיל באל"ף-בי"ת - מן היסוד. תארי לי את יומך. את שבועך.

 שלומי טוב, לגמרי טוב, כמו תמיד.

 הזמן אינו עומד. זה לי היום ה-40 שאני כאן. מחר אני עובר לארנקוי, כדי לעבור את החודש השני של לימודי. כל היפואים יבלו את הימים הללו בבוסטנג'י. למרות שהם עובדים כבו כמה שבועות, לימודיהם הסדירים יתחילו רק עכשו. הם יהיו 10-15 בכל מחלקה. רק אני אשאר תמיד בדד.

 אם את רוצה לקבל מושג כלשהי על מצבי, ובכן, עכשיו אני כותב בגן בית המגורים של פלוגתנו. הרובה בין ידי. עשיתי בניקויו שעתיים כמעט. עכשיו בדקו אותו ואני אחזירו לגדודי החדש, שם אקבל אחר.

 נודע לי, שהמשפחה חמש-עשרה[1] מתכוננת עכשיו לנסיעה.[2] זה יהיה אסון בשבילכם. צריך למנוע זאת בכל מחיר. צמרמורת אוחזת בי בחושבי על זה.

 מה עוד אומר לך? היום אראה את דב. אבקר אותו בערב, זאת חגיגה בשבילי.

 יקירתי, אני מפציר בך לכתוב לי.

 קיבלתי את דרישת השלום שלך ע"י מוזסון.

משה

את יכולה לכתוב גרמנית.