יום ב', 21/12/1953
שם הספר  יומן אישי 1953
שם הפרק  יום ב', 21/12/1953

 


יום ב',  21/12/1953

 

בבוקר במשרד רה"מ סח לי יצחק [נבון] על ד"ש שהביא נחמיה [ארגוב] משדה-בוקר. ביקר שם בשבת ומצא את הזוג במצב רוח מרומם - לא רק את ב"ג אלא גם את פוליה. אידיליה ממש! האנשים טובים והעבודה מסַפקת והכל כשורה. ב"ג עבד קצת בחרישה ואחר כך הועסק בניקוי הדיר. הוא עושה רושם של אדם שבא על תיקונו ונתפייס עם עולמו. גם זו לטובה ולוואי לאורך ימים!

במשרד ראש הממשלה שמעתי תאנייה מפי העובדת הוותיקה חנה אבן-טוב, אשר זאב שרף העלה אותה תחילה להיות עוזרתו הראשית ואחר כך פתאום סר חינה בעיניו והוא הפכה מין "פקק" לתפקידים של מה-בכך עד שכיום היא יושבת באפס מעשה וכאילו אוכלת לחם חסד. אדיר חפצה לחזור לנציבות המנגנון ולנצח שם על הכשרת הפקידים בעבודתם. הבטחתיה לברר את האפשרות.

במשרד החוץ ראיתי את ליאו. הוא מאושר בעבודתו באוניברסיטה. יצחק נון שמע מפי כמה תלמידים תהילות ותשבוחות עליו כמרצה וכאישיות. שוחחתי איתו על נסיעתו הקרובה לארה"ב למסע של הרצאות ועל תוכניות פרסום שהוא מנצח על ביצוען.

ערכתי עם זאב ש"ק את הדוח של חיים יחיל על גנזך ארולסן לשם הגשתו לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

מ-11 עד 2.30 ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. הרציתי במפורט על טיוטת ההחלטה של שלוש המעצמות [במועב"ט], הסכנות הטמונות בה והסכנות הנשקפות לה. היה ויכוח רב, אשר זיאמה ארן הצטיין בו בניתוחו המפוכח והמציאותי. פרי הניסיון שהיה לו להסתכל בעניינים מזווית הראייה של או"ם בניו-יורק [כחבר משלחת ישראל בעצרת] היה ניכר מאוד בדבריו. כיוון שהדיון לא נסתיים הוחלט להמשיך מחר.

אחר הצהריים בבית טדי לשיחה ממושכת. עורר שאלה אישית ושאלה ממלכתית וניסה לצמוד שתיהן. האישית - אהוד [אבריאל]. מה יהא עליו? חשבנו על ראשות משלחת השילומים, במקום שנער. אך יחס אנשי האוצר אליו שם הצעה זו לאל וגיורא [יוספטל] משוכנע כי יש להסירה. זאב [שרף] הציע להחזיר אייב [הרמן] לארץ ולשלוח אהוד במקומו - הצעה חשובה אך ספק אם יהיה אהוד מוכן לצאת בקרוב לחו"ל. משה דיין הציע לו לעמוד בראש גדנ"ע, העתיד להתרחב בקרוב לממדים המוניים. הבעיה הממלכתית - פעולה נגד ההסתננות. טדי קרא את התזכיר [על בעיות הפליטים וההסתננות] של יעל ורד [מח' החקר, משה"ח], העולה בד בבד עם מחשבותיו. הוא המשיך בשיחות עם דיין, המוכן להודות ולהגיד לפקודיו כי שכר קיביה יצא בהפסדו, והמתקרב כאילו למסקנה כי כדאי לנסות דרכים אחרות. והנה הצמידות: שמא ייקח על עצמו אהוד הקמת מנגנון לפעולת-מנע בהיקף רחב לאורך כל הגבול? לא נשתכנעתי - לא ראיתי שדה פעולה זה וקיבולת מיוחדת זו כהולמת דווקא את אהוד, גם לא ראיתיו מנצל בה את כל סגולותיו. בינתיים דיברנו על בעיית פעולת המנע נגד הסתננות לגופה ואמרתי כי אקרא את עזרא דנין להתייעצות.

ביררנו עוד כמה עניינים, פרטיים וכלליים.

טילפנתי לנמיר לדעת מהלך המו"מ עם "הכלליים". שוב "משבר האחוזים". טילפנתי לנחום גולדמן. הוא כבר לקח דברים עם חבריו ומוכן להתחייב בשמם כי יתפשרו עם 4%. השאלה היא אם אפשר להוריד את "הכלליים" לאחוז [חסימה] זה.

מאוחר בערב ישיבת הוועדה המדינית של המפלגה בענייני הוועד הפועל. העוקץ - בעיית "השקל הכפול". עד עתה היה כל שקל שנמכר בארץ כמוהו כשניים שנמכרו בגולה לחשבון הבחירות. הדבר הבטיח לארץ, ועל ידי כך למפלגה, תוספת משקל ניכרת בהרכב הקונגרס. "הציונות הכללית" קמה עכשיו לבטל משטר זה והיא דוגלת בדמוקרטיה. לעומת זה אין היא מוכנה להנהיג בחירות ממש במקום שאינן - בראש וראשונה בארה"ב. נראה כי בעיה זו תהיה מסמר כינוס הוועד הפועל.

בינתיים ביררתי עם ארגוב את סיכומו האחרון של המו"מ עם "הכלליים". לדבריו הושג למעשה הסכם גמור בסעיפים הכלכליים. ענייני המימשל הצבאי והפיתוח העירוני הוכרעו עוד קודם. על תביעת חילופי הסגנים ההדדיים ויתרו "הכלליים". נשארו שתי נקודות שמהן אין הם מוכנים לזוז ויהי מה: 5% וסגן יחיד משלהם במשרד החינוך.

טילפנתי לנחום [גולדמן] והצעתי כי ינסה כוחו בהשפעה על "הכלליים" להורידם ל-4%. הוא עכשיו "בטוב" עם [עמנואל] ניומן [יו"ר הסת' ציוני אמריקה] והבטיח להפעילו.

 

העתקת קישור