יום ה', 17/12/1953
שם הספר  יומן אישי 1953
שם הפרק  יום ה', 17/12/1953

 


יום ה',  17/12/1953

 

עוד מאמש התקשרו השמים והחלו זולגים פלגי מטר. הבוקר הסגריר בעיצומו. ב"הארץ" מאמר ראשי בדיוק כאשר יגורתי בישיבת הוועדה המדינית. מדוע מתנהל המו"מ בצינורות מפלגתיים בשעה שהנשיא הטיל המשימה על איש מסוים? האין שרת מבין, כי מעמדו נפגע לעתיד לבוא על-ידי אי-נטילתו את העניין עכשיו לידיו? ועוד ועוד בכיוון זה. בעל המאמר מתיימר גם להכתיב את תנאי הקואליציה: הוא מעניק ברוב נדיבותו ל"ציונים הכלליים" את סגנות רה"מ (דבר שהם עצמם ויתרו עליו במפורש), פורש שלטון משרד הפנים על אזורי המימשל הצבאי (רוקח עצמו מוכן להתפשר עם הטלת חובה על שר הביטחון לתאם פעולות מוניציפליות באזורים אלה עם משרד הפנים) ומַקנה לו סגנות במשרד החינוך.

פסחתי הבוקר על משרד רה"מ. במשרד החוץ ישבתי עם המנכ"ל וגדעון רפאל על המשך הצעדים להפעלת סעיף י"ב בהסכם ש"ן הירדני ועל הכנת התגובה להחלטת מועב"ט על עבודת הצפון. הצעתי לכנס למחר מסיבת עיתונאים פנימית.

ב-10.45 יצאתי את ירושלים, כעבור שעה ומשהו הגעתי לתל-בנימין, הנתונה במלוא תהליך ההתרוקנות והאריזה, משם עם צפורה לחדרה, כל הזמן תחת גשם סוחף. הגענו באחת לבית עזרא דנין לארוחת צהריים. נפגשנו שם עם גב' וייצמן, זאב שרף, יגאל אלון ועוד. מטעמי הדגים היו כיד המלך והזיתים הערביות עלו על כולנה. בשתיים היינו כבר בבית החרושת לנייר לטקס חנוכתו. נשאתי נאום ברכה, רבים אחרים דיברו, אחר כך סיירנו במפעל העושה רושם עצום ברחבות תנופתו ובשיכלול ציודו. לעת עתה מובא הגלם כולו מפינלנד אך יש סיכויים להכינו בארץ ולכך מכוון התיכנון.

חזרנו לתל-בנימין אחרי חמש ובשש ורבע הופענו ב"בית האזרח", במסיבת הפרידה שנערכה לנו על ידי עיריית רמת-גן. נכחו מסולתה ושמנה של ר"ג - כל חברי מועצת העירייה, תעשיינים וסתם נכבדים ואזרחים ותיקים, וכן צמרת ההסתדרות. בלטו לעינינו זלמן שניאור ורעייתו, הגולדשטיינים [שלמה וזינה, אהרן ומרים; מקושרים משפחתית על-ידי כלת מ"ש רנה] משכונת ברוכוב, חברי הכנסת [אליעזר] רימלט ו[שלום] זיסמן. היו גם כמה מחברי הסגל [הדיפלומטי] – אוונס וקיין האמריקנים, מור הבריטי, ציר ברזיל, נציג פינלנד ועוד. לבסוף נאם קריניצי, הוגשה לי תעודת הרשמה בספר הזהב(!), קריניצי אגב הושיטו לי אותה נשקני מנשיקות פיו בהתרגשות, ואחר נשאתי גם אני את דברי.

בערב ישבנו בית והצינה אפפתנו. נוכחתי כי לא רק בקיץ עדיפה ירושלים מתל-אביב ומרמת-גן, שכן צינתה מרובה מחומה, אלא גם בחורף אשרי הדר בירושלים ובלבד שיהא ביתו מוסק כהלכה.

 

העתקת קישור