יום ה', 3/12/1953
חלקו הראשון של הבוקר ביליתי בתל-בנימין. המשכתי סיפור חיי לבן-אלול, בשביל הפרק השני ב"דבר השבוע". הפרק הראשון הופיע בגיליון שיצא הבוקר. השער - תצלום גדול שלי מיושב אל שולחן הכתיבה ובפינה תצלום ישן נושן שלי בהיותי בן שש [בחרסון, רוסיה], מכורבל במעיל חורף היורד על מידותי עד הקרסוליים, הילקוט על שכמי וסל האוכל בידי, כולי אומר הילוך לבית-הספר.
בא פנחס רוזן על פי הזמנתי. תחילה שאל אם נכון הדבר כי ב"ג עומד להגיש בראשית השבוע את התפטרותו ואם הוא מבין כי פירוש הדבר התפטרות הממשלה. סיפר כי מישהו מחברי מפ"ם מתכונן לעורר שאלה בדבר הצבת מחנה של גדוד ליד שדה בוקר, לביטחונו של ב"ג: עניין שיעלה כאילו שני מיליון ל"י! ודאי גוזמה אבל מגרעין של אמת.
סיפרתי לרוזן על המצב במו"מ עם "הכלליים". אמרתי כי מנוי וגמור עמנו לא להיכנס בקואליציה עם "הכלליים" בלעדי "הפרוגרסיביים", אם רק הללו לא יבעטו בנו. הצגתי לו שתי שאלות:
1) היהיו מוכנים להיכנס אם תמורת הגבול של % 10 למפלגה הקטנה ביותר בכנסת נקבע גבול של % 5 בלבד?
2) במקרה שהעניין עם "הכלליים" יתפוצץ בנקודה זו עקב נאמנותנו ל"פרוגרסיביים", היהיו אלה מוכנים אז להיכנס איתנו לקואליציה קטנה בלי "הכלליים"?
התשובות היו:
1) ספק רב; בבחירות האחרונות הם גייסו בסה"כ % 3.2 של הקולות. רבים מחבריו יעמדו בוודאי על גבול של % 3 ובקושי יסכימו ל-% 4;
2) אין בפיו תשובה - זוהי שאלה קשה ויצטרך להימלך.
הוקעתי לפניו את המאֵר הרב שבקו זה שהם נוקטים, ללחוץ עלינו בעניין 10 אחוז עד להרחקת "הכלליים", ואז לפנות לנו עורף ולנטוש אותנו דווקא משום פרישת "הכלליים", שבאה בגלל עמדתם הם. רוזן משך בכתפיו, נאנח - והלך. סח לי רוזן, כי בחור אחד ממכריו, איש מפ"ם ולא מהגרועים שבהם, בא לקבול לפניו על הבזבוז המבהיל שגורם למדינה שיגיונו של ב"ג להתיישב בשדה-בוקר. לדבריו מעביר הצבא גדוד שלם לאותה סביבה אך ורק לשם "הבטחת" ב"ג והקמת המחנה עם כל המיתקנים והסידורים תעלה... שני מיליונים ל"י! ודאי גוזמה פראית, אך משהו יעלה.
נסעתי יחידי לירושלים. במשרד חיברתי את נאומו של הנשיא באוזני הציר הסובייטי. הכנסתי דיבור מפורש על כינוס פזורי העם היהודי. עברתי גם על תרגומו העברי של נאום הציר ועל התרגום הרוסי של נאום בן-צבי.
שלחתי מברק לשגרירות לונדון למחות נגד דברי אידן בפרלמנט הבאים להצדיק מראש אי-היענות ירדן להזמנתנו לפי סעיף 12.
הברקתי במפורט לאלישיב במוסקבה על שיחתי הראשונה עם אברמוב, למען ישקול מעכשיו עניין ה"בולטין".
הברקתי לכל הנציגויות על לחץ בעניין היענות ירדן.
כל אחר הצהריים והערב עסקתי בניירות.
