ויינטיאן-בנגקוק, 30.11.1956
בבוקר ערכנו סיור במכונית ממשלתית בלווית סגן ראש הטקס. נסענו כשעה וחצי הלוך וחזור - עברנו בסביבה חקלאית, רובה שדות-אורז, והגענו עד נהר הנחשב פה שלישי במעלה ואילו זרמו פי שלושה מהירדן. בשובנו סרנו אל אחד המקדשים המשמש מוזיאון בוּדאי.
הגיעה שעת-הפרידה מלאוס. יורש העצר נוסע הבוקר בלוויית פמליה גדולה לאחת מנפות הדרום, לקבל שם שבועת-אמונים למשטר העצמאי מאת ראשי השבטים. אנשי הטקס עסוקים כולם בסידור אותה נסיעה וללוותנו בא אחד מבחורי משרד-החוץ - כולם כאן קטני-קומה והוא ירד מכולם.
בדרך לנמל-האוויר ניסיתי לברר איתו את עניין פאטיק-לאוס - אחת הבעיות הקשות ביותר של מדינה צעירה זו. פאטיק-לאוס היא מפלגה קומוניסטית, המופיעה כלפי חוץ כסוציאליסטית - ומטעם זה בלבד אין השם סוציאליזם חביב ומקובל פה. היא שלטת בשתיים מתריסר הנפות של הארץ - אלו שבצפון, הסמוכות לווייטנאם הצפונית, שהינה מדינה קומוניסטית השייכת לגוש הסובייטי. למעשה, מהוות שתי הנפות חטיבה נפרדת הנושאת עליה כיום את שם המפלגה השלטת. העובדה כי שתי נפות שלמות נקרעו מעליה היא צרתה הגדולה, של לאוס. בראש פאטיק-לאוס עומד נסיך שהוא אחיו-למחצה של ראש הממשלה. אח-למחצה שלישי במשפחה זו אף הוא מנהיג, אבל ימני מראש הממשלה, נוהג עכשיו ברוגז ושוכן בבנגקוק. לפי ההסכם שנעשה בוועידת ז'נבה לשם חיסול המלחמה בהודו-סין יש לאחד את הנפות הצפוניות עם ארץ לאוס כולה ולהכניס מנציגי אותה מפלגה לממשלה הקיימת. באה פאטיק-לאוס והציגה מאז תנאי נוסף - מדיניות נייטרליסטית מצד הממשלה המאוחדת שתקום. עד כאן התלמוד שהבאנו בידינו ומכאן ואילך התוספות שלמדנו מפי איש משרד-החוץ. בעצם הימים האלה התחיל או עומד להתחיל המשא-ומתן על ביצוע האיחוד. אין לממשלה מנוס מלהסכים לכניסתם של שני קומוניסטים לתוכה, באשר אינה יכולה בשום פנים לוותר לאורך ימים על שתי הנפות התלושות. זוהי הדרך היחידה להחזיר את הארץ לשלמותה. מסתבר כי היא מתנחמת במיעוט מספרם ומשקלם של הקומוניסטים בממשלה המורחבת, גם מוטב בעיניה כי גורם זה יהיה מרוסן בפנים משיישאר משולח-רסן בחוץ, ועל-כל-פנים בנסיבות הנתונות זהו בעיניה הרע במיעוטו.
בנמל-האוויר הצטרף אלינו מזכיר הממשלה.
במטוס נזדמן לי לשאוב ממקור חשוב ידיעות נוספות על הנושא הזה. אותו אח-למחצה שסטה שמאלה נמצא כבר בוויינטיאן למען המשא-ומתן. על טיבו האמיתי מחולקות הדעות. יש אומרים כי הוא אך רודף-שררה והקומוניסטים מנצלים אותו בחינת "שמלה לך, קצין תהיה לנו" בלי שיהא קשור אליהם בלבו, ויש בטוחים כי הוא עצמו קומוניסט "שרוף" ורק מעמיד פנים כמתקדם סתם לשם גניבת-דעת. בימים אלה ביקר בוויינטיאן סיר רוברט מקוט מסינגפור. בא מטעם ברית-ההגנה המערבית של דרום-מזרח אסיה (S.E.A.T.O.) לעמוד על המשמר לבל יפריזו הלאוסים בוויתוריהם לשלטון שתי הנפות, אגב המשא-ומתן שהם נכנסים לתוכו. קיים חשש כי אנשי פאטיק-לאוס יחתרו למכור את הצטרפותם במחיר התחייבויות מרחיקות במגמת הנייטרליזם, אשר יוציאו את האמריקנים מכליהם ויביאום לידי הפסקת כל עזרה ללאוס. ואז תתמוטט ותתפורר כלכלת הארץ שלא הייתה קיימת זה דורות כחטיבה בפני עצמה, אלא רק עכשיו היא הולכת ומתגבשת הודות לעזרת חוץ. ישתרר תוהו-ובוהו גמור ותבוא לידי הקומוניסטים שמצפון שעת-הכושר להשתלט על הארץ כולה ולכוף אותה לעזרת סין העממית - זאת אומרת, להדביר את לאוס למרוּתה.
במטוס מצאנו גיליון של "פוסט" הבנגקוקי מאמש - גדוש ענייני המזרח התיכון. בן-גוריון הוקיע בכנסת את הנגישות ביהודי מצרים וגירושם וקרא לאו"ם לשים קץ להתעללות. הכנסת קיבלה החלטה שהביעה הזדעזעות ממעשי-הזוועה של הרודן המצרי הרומס זכויות-אדם כעפר. בניו-יורק פנתה גולדה לנשיא העצרת וביקשה התערבותו הדחופה אצל ממשלת קהיר. כיוון שנשיא העצרת הוא הנסיך הסיאמי ואן, ניתן לידיעה זו מקום בולט והכותרת היא: "שראל מבקשת את ואן לבלום אנטישמיות במצרים". באותו גיליון סקירה חרדנית של סוכנות א.פ. על משבר הנפט במזרח התיכון ובאירופה עקב סתימת התעלה, אשר רק עכשיו מתבררים ממדיו.
זו הפעם החמישית אנו נוחתים בבנגקוק, אשר ממנה ואליה מובילות כל דרכי-האוויר בפינת-תבל זו. אף קשר-האוויר בין לאוס וקמבודיה נזקק לצומת זה שבבירת ארץ-טאי. נסענו דרך אין סופית למלון החדש שנתאכסן בו הפעם - איראוואן שמו - זה שהוחש בניינו במיוחד למען ועידת האיגוד הבין-פרלמנטרי והוא כאחיו רכוש הממשלה. הבניין עצום-ממדים ורב תפארת. המרחק בין שני בתי-המלון - כחמישים שנות קידמה, אבל הקידמה חותרת לא לביטוי מקורי אלא לחיקוי מיאמי ולוס-אנג'לס.
אחד ממכרינו המציא לנו סקר העיתונות הטאית והסינית על מסיבת-העיתונאים שלי. ניתן לה פרסום נרחב וכנראה בלי סירוסים. עיתוני טאי מדגישים בדברי כי נאצר שאפתן, כי מצרים מתנכלת להשמיד ישראל, כי התקפתנו באה לשם שמירה עצמית, כי כבר סילקנו חלק מצבאנו שהיה בסיני וכי ישראל התקיפה את מצרים על דעת עצמה ואילו אנגליה וצרפת ניצלו את שעת-הכושר לטובתן. הנקודה האחרונה היא המובלטת ביותר. רוח הדיווח היא ללא פניות, על-כל-פנים ללא ביקורת על ישראל ולפי הרושם תוך קבלת הסברותי כדברי-אמת. לעומת זה עיתון סיני אחד כותב כי הגינותי בעורמה על פלישתנו למצרים כאילו באה תוך התגוננות. שלושת העיתונים הסינים מפרסמים את השאלה מדוע אינני מבקר בסין ומה אם אוזמן, ואת התשובות שנתתי. הכותרות בכל העיתונים הסינים הן לגמרי כשורה - באחד מהם מודגש בכותרת, מתוך דברי, כי מצרים היא האחראית למצב שנוצר, כי שכנות ישראל מתכוונות להחריבה וכי תקוותנו היא לעזרת כל האומות המתקדמות.
