בנגקוק,  18.11.1956

קרוב ל-6 הקיצותי למשמע שאון רב במסדרון. הוועידה כולה יצאה הבוקר לטיול מאורגן על-ידי הממשלה, והתכונה הייתה רבה. נרדמתי שוב. כשהתעוררתי סופית לא האמנתי למראה עיני: השעון הראה 10. כדבר הזה לא קרה לי זה עידן. רווח נקי הוא, השקול  כנגד הפסד הטיול.

דוד הכהן ורחל צברי חזרו אחר הצהרים נלהבים מהמראות שראו: מרחבי אין קץ ירוקים ללא טלאי חום, ארץ שכולה ברכה, גם התפעלו מהמחולות - אמנות אשר גאוותה המיוחדת של ארץ-טאי עליה - ומתחרות הסירות על-פני הנהר. הפיצוי שהיה לי תמורת אלה - יום שלם שהוקדש ליומן.