הודו [ב] - 3.11.1956
שם הספר  משוט באסיה
שם הפרק  הודו [ב] - 3.11.1956
כותרת משנה  בומביי

 

בומביי,  3.11.1956

 

מסיבת העיתונאים שלי מדווחת כהלכה בעיתון שני במעלה "בומביי כרוניקל". "טיימס אוף אינדיה" נתן רק תמצית קצרה, אך עשה את הסיכום בתבונה. הוסבר לי אחרי-כן כי המלאכה נעשתה בחיפזון משום החג ההינדוסי שחל במוצאי שבוע זה - מעין חג האורים.

בדרך כלל שומרת העיתונות התרבותית פה על מסורת גבוהה של יושר-לב והגינות בדיווח.

אגב, חג אורים זה נותן אותותיו היטב. כל הלילות וכל הימים רועמת העיר ת"ק על ת"ק בקולות נפץ, שכן הרשות נתונה לכל פרחח להפריח זיקוקים ולהרעיש עולמות בהתפוצצויות לשעשוע. הרושם הוא של יריות בלתי פוסקות בכל מיני כלי משחית - יריות בודדות כשל אקדחים ורובים, גם מטחים שלמים כשל מקלעים, התפוצצויות אדירות כשל פגזים. התוצאה היא כי שנתם של בני אדם רגישים מבותקת ומרוסקת וגם ביום נטרפת המנוחה.

בעיתונות פרטי ההצבעה בעצרת או"ם אתמול. ההחלטה על הפסקת האש והחזרת הכוחות נתקבלה ב-64 נגד 5. החמישה היו אנגליה, צרפת, אוסטרליה, ניו-זילנד וישראל. זוהי חבורה, שלא תוכל להחזיק מעמד בהרכבה זה נגד הרוב - היא מוכרחה להתפורר.

הוקמתי ב-6.30 כדי לנסוע למלון אחר, מקום היאסף המקנה, על-מנת לצאת לשם באבטובוס למקום ישיבת הלשכה על שפת איזה אגם שמחוץ העיר. התברר כי בהיות שיש לי מכונית פרטית, שהושאלה על-ידי יהודים טובים, אין עלי לצאת לפני 9.15.

הנסיעה לאותו אגם נראתה אין סופית ואילמלא אמוני בנהג הייתי מאבד עשתונותי וחושב מי יודע לאן אני מובל. מתוך ערבוביית הלשונות וההיעדר הגמור של הרגלי דיוק ואחריות בעניינים הפשוטים ביותר – על-כל-פנים לפי התרשמות הזר - יכולות לקרות פה תקלות משונות ומגוחכות ואתה חש עצמך כל הזמן בלתי בטוח לחלוטין וכאילו תלוי על בלימה, מבולבל ונבוך מהמוני האדם הנראים לך מוזרים ובלתי מובנים ומהתערערות מושגי הרגילים בחיי יום-יום שלך. אך מששמתי מבטחי בנהג, יכולתי לחשוב הרבה בנסיעה ארוכה זו - והיה על מה לחשוב.

 

שבת-אחים על אגם-מים

 

הגעתי לאגם והנה הוא מאגר מלאכותי - מקור אספקת המים לעיר בומביי. הנוף מסביר-פנים. יש כאן איזה בית-אורחים, עזוב במראהו, עם סוכה בגן. המחשבה עצמה לכנס את הלשכה בחיק הטבע, במקום רחוק "מעיר ומתים", נאה בהחלט. המפלגה ההודית חגרה את כל כוחה המוגבל להנעים על באי הוועידה את שהותם בבומביי ולנהוג בהם הכנסת אורחים לבבית ונדיבה. אמצעיה זעומים ואף-על-פי-כן היא עושה הכל להשתוות עם הכנסת האורחים המפוארת שזכו לה באי הוועידה הראשונה ברנגון לפני ארבע שנים. פראג'ה גייסה גדוד גדול של מתנדבים, צעירים וצעירות, סטודנטים הפנויים בימי הפגרה, פקידים שקיבלו חופשה לזמן-מה וכיוצא באלה, והללו טורחים באמונה ובנפש חפצה ובמאור פנים להוביל ולהדריך ולעזור בכל דבר. כן גייסו ושכרו מכוניות להסיע בוקר-בוקר וכל אחר צהרים וכל ערב את הצירים ממלוניהם לוועידה וחזרה. גם לבית הארחה זה שעל האגם הובאה כיתת מתנדבים שדאגה לרווחתנו. בבואי טרם נסתיימה ארוחת הבוקר וחבורת מנהיגי פראג'ה, שאיחרו גם הם, הזמינוני לסעוד איתם.

אף-על-פי שאשוֹק מיטא היקר באדם הסביר לי פנים בבואי הרגשתי במתיחות רבה מסביבי. גם באותו סבר-פנים ובאותה הזמנה מצד א. מ. בא לידי ביטוי מאמץ מיוחד להפיג בדידותי ולהפגין כי הנה, למרות הכל, אנו חברים החייבים ביחסים אנושיים. א. מ. עצמו בישר לי בפנים קודרות את הידיעות האחרונות מהונגריה. לאחר שהסתלק, לכאורה, הצבא הסובייטי והוקמה ממשלת נאג'י, המורכבת - זו הפעם הראשונה - ממפלגות שונות ואשר התחייבה על עצמאות גמורה - חוזר עכשיו הצבא הסובייטי על-מנת לדכא את תנועת החופש. בתחילה לא ירדתי לסוף דעתו, מדוע הוא מספר זאת דווקא לי ומדוע בפנים כה זועפות, אך אחר-כך הבינותי מרמזים וגם מדיבורים מפורשים את ההנחה הרווחת והיא, כי פלישת האנגלים והצרפתים למצרים על-ידי חיל האוויר המשותף, המפציץ בלי הרף, היא שנתנה פתחון-פה לברית-המועצות להתערב מחדש בכוח הזרוע בענייני הונגריה. הייתה זו הנחה תמימה, כאילו זקוקה ברית-המועצות לתקדימים שישמשו לה צידוק - אבל קבעה העובדה כי הנחה זו נתקבלה על הדעת והיה ברור כי גם כאן רואים האנשים את הקולר תלוי בנו, שכן המעשה שלנו היה פטר מדון, עילת העילות.

התברר כי נושא הדיון הבוקר הוא בעיות ארגוניות ולא היה כלל צורך כי אשכים קום, אך בדיעבד חשבו החברים כי חובתי להישאר.

נפתחה הישיבה-הפגישה הרשמית הראשונה של ראשי תנועת הסוציאליזם הדמוקרטי באסיה שאני משתתף בה מאז ועידת רנגון. היושב ראש בּא סוה השמיע נאום פתיחה קצר, בו הזכיר את חדירת ישראל למצרים והתערבותן הצבאית של שתי המעצמות כעניינים שראויים לדיון בוועידה. צ'יוּ ניֶן הבורמני העיר כי יש להוסיף את המאורעות במזרח-אירופה. הפקיסטני הזדרז להציע הבעת גינוי לשני הצדדים. צ'יוּ ניֶן הגיב כי אין להתחייב מראש על גינוי - נדון ונראה. הוקרא מכתבו של ג'וּמבּלאט בשם המפלגה הלבנונית, המתנצל על אי-יכולתו לבוא "עקב המצב שנוצר" ומאחל לוועידה מלוא ההצלחה - מכתב עצור ותרבותי. הוקרא והוצע לאישור תקנון הוועידה, שהוכן על-ידי הלשכה. ברקת הצביע על היעדרו של סעיף חשוב: הוסכם בישיבת הלשכה בקאלאו (בורמה) כי גם בוועידה זו יהא נהוג הכלל כי כל ההחלטות חייבות להתקבל פה אחד - זאת אומרת, ללא התנגדות - ואם יבוא שינוי בכלל הזה אזי רק בוועידה הבאה. פרט זה, החיוני בייחוד בשבילנו, נתאשר. על הפרק הועמדה קבלת חברים חדשים: ניפאל וציילון. המאלאי - טירון שאינו חוסך דיבור - הקשה על המפלגה הניפאלית: כיצד היא מתפשרת עם מלכות? טפחו על פניו את בריטניה, שבדיה ועוד. אמרתי מילים מספר בשבחה של המפלגה הניפאלית כמי שביקר בקטמנדו לאחרונה. ההחלטה, לקבל את ניפאל ואת ציילון נתקבלה בהתלהבות.

בהפסקה אכלנו כולנו פת-צהרים בצוותא - סעודה ראויה לשמה, אשר הכנתה, הבאתה למקום רחוק זה והגשתה עלו ודאי לפראג'ה המצניעה לכת בסכום לא קטן.

הכרתי לראשונה את אדולף שרף, סגן ראש ממשלת אוסטריה [נבחר בינתיים נשיא הקהילייה] המיצג יחד עם אולנהאור ובראונטל את האינטרנציונל הסוציאליסטי. הוא נוכח משיחות פרטיות מה קשה לשכנע אנשים כי לא הייתה הידברות מראש בין ישראל לבין שתי המעצמות - איש אינו מאמין בגירסה זו.

 

קרב ראשון במערכה

 

סוף-סוף הגיע תורו של ענייננו. ישיבת אחר הצהרים נתכנסה באווירה דחוסה וטעונה חשמל. בתוכנו הייתה ההרגשה כי הנה כלתה אלינו הרעה ואנו עומדים כשגבנו אל הקיר. היושב-ראש הזמין את אשוֹק מיטא לפתוח - ברור כי כך נדברו ביניהם. אשוק דיבר כדרכו - במרוכז ובמאופק ובהכרה מוסרית עמוקה, דיבור אשר כל מילה בו משכנעת את השומע בכנותה. ראשית דבריו הייתה קובלנה על ישראל. עם כל האהדה לסבלו של העם היהודי בעבר וההבנה לזכותו לעצמאות בארצו וההוקרה למפעל הבניין הסוציאליסטי שלו בארץ, וכן עם כל ההתחשבות בהתגרות שעמדה ישראל בפניה, אין להשלים בשום פנים עם מעשה הפלישה - פעולה יזומה שבוצעה באמצעות צבא המדינה. ישראל חייבת לקבל דין סמכותו של או"ם. עד כאן לשונו עלינו. הקטרוג על אנגליה וצרפת היה חמור מזה לאין שיעור. הודגש כי זהו חשבון לחוד וכי לפעולה הזאת אין למצוא הצדקה כלשהי. במשתמע נרמז כאן כי יש פנים ללמד זכות על פעולתה של ישראל. באכזבה עמוקה נאמרו כאן מילים מרות כלפי הסוציאליסטים הצרפתים ולעומת זה הובע שבח רם "לעמדתה הנהדרת" של מפלגת-העבודה הבריטית. אין לדעת, אומנם, אם היה קשר בין שני המיבצעים או לא, אך מצרים נפלה קורבן לשניהם במשולב והיא ראויה להגנה בינלאומית. על הוועידה להביע בעניין חמור זה את דעתה.

היושב-ראש, הכל לפי תוכנית שנקבעה מראש, הזמין לרשות דיבור את שהריר האינדונסי. זה אמר כי אין לו מה להוסיף על דברי אשוֹק. היה בהתאפקות זו מופת ברור של רצון טוב ושל הרגשת אחריות לגורל הוועידה, שכן אילו דיבר ש., כי אז כנציג של ארץ מוסלמית היה נדחף ממילא להחריף את האישום. אחריו הוזמנו לדיבור נציגי יפאן, מאלאיה, בורמה ופקיסטן. כל אלה, לרבות הפקיסטני, התנבאו בסגנון אחד ונוכח הזעם המשתולל מסביב הצטיינו במתינותם. למעשה לא היה בפיהם גינוי לישראל - הם הסתפקו בדרישה כי תחזיר כוחותיה. את האש והגפרית המטירו על ראשי אנגליה וצרפת ובייחוד החמירו בדין לגבי השנייה, דווקא משום שמפלגה סוציאליסטית עומדת בה ליד ההגה. זעם עמי אסיה על אנגליה וצרפת במקרה זה, שבא לידי ביטוי מרוכז ונמרץ במסיבה זו, היה מאלף ביותר. גם האינטרנציונל והיוגוסלבים הוזמנו להתבטא, אך להפתעתנו ויתר היוגוסלבי על רשות הדיבור.

אז הזמין היושב ראש את ישראל. הייתי כמיתר מתוח. חגרתי כל כוחות נפשי לדבר בשקט ובהתאפקות, אך ההתרגשות בקעה כל סכר ושטפה את הדברים, בייחוד לקראת סופם. דיברתי שעה תמימה ונדמה לי כי לא ביזבזתי מילה ורגע. בפרק הראשון ריכזתי את כל האש בחוליה המצמידה אותנו לאנגליה ולצרפת כשותפים במזיד לעבירה אחת ונדמה לי כי הצלחתי לנפצה בלב שומעי. ערכתי התקפה חזיתית על הנחת היסוד של כל המדברים לפני, כי בראשית הייתה כאן "פעולה צבאית שננקטה על-ידי ישראל על אדמת מצרים". קבעתי בכל ההדגשה האפשרית כי הפורענות התחילה ב"פעולה צבאית שננקטה על-ידי מצרים על אדמת ישראל". הזהרתי מפני סילוף ההיסטוריה ועיוות הדין הבינלאומי הכרוכים בניתוק שלשלת המאורעות מחוליתה הראשונה והראשונית. גוללתי את פרשת כנופיות הרצח וההרס ותיארתי תוצאות פעולתן לגבי החיים, העבודה, התחבורה והפיתוח ועצם הביטחון והקיום של ישראל. ציירתי בצבעים חיים ככל האפשר את מצבו של יישוב בנגב - טיב האנשים, מהות מפעלם, אורח חייהם, נטל השמירה, מתח הסכנה המתמדת, בעיית החזקת המעמד, אחריות השלטון. הסברתי משטר שביתת הנשק מהו, איך בא לעולם בעקבות החטא הראשון של התוקפנות הערבית, מה היה מכוון להיות ולמה נהפך - והכל מתוך הנחה ודאית כי הדברים אינם ידועים כלל וכלל ויש ללמדם מאלף. הרחבתי את היריעה ותיארתי את המשטרים בארצות ערב ועל הכל משטר הרודנות המצרי ופרצופו האמיתי של נאצר וסכנתו ליציבות האזור ולשלום העולם. עשיתי גם פה את ההשוואה בין נאצר ואתא טורק- גדלותו של זה תוך ריכוזו בבניין ארצו ואופיו הממאיר של הלה במזימותיו להתפשטות ובהזנחתו את צורכי עמו. גייסתי כל כוח השכנוע להוכיח הכרחיותה וצדקתה של הפעולה שנעשתה על-מנת לטהר אחת ולתמיד את אזור המדבר הדרומי מקני מרצחים ומכל האחראים להם והמארגנים אותם, וזה לאחר כל הניסיונות המרים והמאכזבים שהיו לנו מצד או"ם. הסברתי את עמדתנו בשאלת סואץ ומפרץ אילת. תיארתי את כל תוצאותיו הרות האסון של היעדר השלום באזורנו לאסיה ולעולם כולו. הדגשתי את בדידותה הגמורה של ישראל כשהיא במצור, ללא כל ברית והתקשרות עם מישהו, ואמרתי דברים חריפים ונוקבים, אשר דומני כי הרעידו את השומעים, על פשרה המדיני והמוסרי של הוצאתנו מבאנדוּנג. הדברים כבר ארכו מאוד, אם כי - תבורך אסיה לעולמים! - כל קהל השומעים ישב ללא זיע, ללא רחש ולחש, עיניהם נעוצות בי ואוזניהם כאפרכסות, והרושם היה כי הם מוכנים להקשיב ולהקשיב וחלילה להם לגלות קוצר רוח כלשהו ולהפסיקני. סיימתי בקריאה נמרצת לתבוע את מחבלי השלום לאחריות ולדאוג לעתיד על-ידי הצגת התביעה לשלום מעל לכל.

רשמתי את עיקרי הדברים שזכרתי, אך אני בטוח כי נקודות חשובות רבות נשמטו - דיברתי ללא פתק ותוך שטף מתגבר והולך. בהיקפו ובמחצו היה זה הנאום השלם ואולי החזק ביותר שהשמעתי עד כה באוזני מישהו במסעי זה - אם יחיד או רבים - אומנם תוך ריכוז גמור במצב הקיים, ללא הפלגה לקדמוניות. היה זה כמדומני גם הנאום הדרמתי ביותר - מבחינה זו שלא כסגנוני הרגיל.

כשסיימתי עברה כאילו נשימה עמוקה מסביב לשולחן והראשים התרוממו. צ'יוּ ניֶן המפוכח, אשר היטיב בוודאי יותר מכל להבין את נאומי לכל פיתוליו וקיפוליו, ביקש רשות להציג שאלה: האם מטרת המיבצע שלנו לקנות שביתה בתעלת סואץ? עניתי בשלילה גמורה. הוסיף ושאל אם בדעתנו להחזיק במדבר סיני. אמרתי כי אין פנינו לכיבוש (conquest) של שטח ריבוני מצרי כלשהו, אך חזקה על ממשלתי כי תעמוד על ערובות ממשיות שימנעו הפיכת חצי האי מחדש למקפץ של התקפות על ישראל וסיכון ביטחונה. חזר ושאל בדבר עתיד רצועת עזה. עניתי כי לא לחינם התייחסתי בתשובתי הקודמת לשטח מצרי ריבוני. רצועת עזה לא הייתה מעולם חלק ממצרים ושום ממשלה מצרית גם לא תבעה ריבונות עליה. היא נשארה בתחום שליטתה הצבאית של מצרים בתוקף חוזה שביתת הנשק אשר מצרים עצמה שמה אותו לאַל על-ידי הפרותיה.

כשלעצמי לא שיערתי כי נצליח להחזיק לאורך ימים ברצועת עזה על המוני פליטיה, אבל לא ידעתי אנה פני הממשלה בארץ מועדות וראיתי חובה לנקוט עמדה שתשמור פתח פתוח לכל אפשרות.

אז הציע היושב ראש - הכל לפי המוסכם כנראה מראש בין עמודי הוועידה - לבחור בוועדת משנה שתנסח החלטה בעניין הנדון, אשר תוגש למליאה. הוסכם. הציע את הודו, בורמה, אינדונסיה ויפאן - והוסכם. הוכרז על הפסקה לתה והייתה התפרקות כללית מהמתח העליון.

כשקמתי ופניתי למאחורי היו חברינו נרגשים מאוד. אולנהאור ניגש ולחץ ידי בחום רב. בראונטל היה מאושר. על המרפסת נתקלתי ב-ק. הזקן - טיפוס של מפיסטוֹ, מלא ביטול אינטלקטואלי עליון כלפי עולם ומלואו. אמר לי דברי שבח גבוהים מאוד ומותר היה לחשוב כי נתרשם עמוקות, אך שמתי היטב לב כי תשבוחותיו מכוונות יותר לאופן הצגת העניין מאשר לעניין עצמו, ולא שאבתי סיפוק מהבחנה זו.

חברים הביאו הדים חיוביים גם ממשלחות אחרות. אבל כעבור דקות מספר הגיעה תגובת היוגוסלבים, השופעים כל הזמן ארס נגדנו ומשסים בנו, כאילו היו אויבינו בנפש. ובכן, כל נאומי, שהם סבורים כי היה מחוכם ביותר, לא היה אלא סילוף ההיגיון; על-ידי מעשי הטירוף שלנו אנו מפסידים לחלוטין את זכותנו להתקיים כמדינה(!!); הם יעשו מצדם הכל כדי להשיג החלטה נגדנו.

הייתה זו הכרזת מלחמה ממש. נראה כי תגובתה העוינת של יוגוסלביה לא הצטמצמה בהודעתו החריפה של טיטו, אלא ניתנו הוראות לנציגים כאן לנקוט כלפינו קו של איבה גלויה. לפתע פתאום הועמדנו בחזית בלתי צפויה והעמדה שנתקלנו בה מצד שליחי בלגראד הייתה תמוהה ומדכאה כאחד.

משנסתיים הדיון בענייננו - שם הסעיף: מערב-אסיה - עלה על הפרק סעיף מזרח-אירופה. הדיון חרג ממסגרת התגובה על מאורעות פולין והונגריה והפליג לתהייה אידיאולוגית על מהות התמורות שהתחוללו במשטרה הפנימי של ברית-המועצות ובאופי יחסיה עם "הדמוקרטיות העממיות". תרמתי משהו לוויכוח זה על-ידי הבחנה בין שינויים בדרגה לבין שינויי מהות והצעתי כאבן בוחן את דינה של חירות - אם זוהי זכות ראשונית של האזרח כלפי השלטון, הבוקעת מלמטה, או מתת חסד של השלטון לאזרח, המוענקת לפי שרירות לבו על-פי קיצוב מלמעלה. בלטה בוויכוח התנערות התנועות הסוציאליסטיות באסיה משרידי ההערצה למשטר הסובייטי. איש בורמה אמר בעניין זה דברים גלויים ונוקבים. איש אינדונסיה, המתבטא במרוכז, פסק: עלינו לשלול את המשטר הטוטליטרי לכל גילוייו - בין נוסח סטאלין, בין נוסח יורשי סטאלין, בין נוסח טיטו. דיבור אחרון זה בנוכחות היוגוסלבים היה בו גילוי של עמוד שדרה איתן.

הגענו למלון ב-8.30 בערב. היה זה יום.

מצאנו צרור ידיעות מהארץ – קציר דמים חדש של פעולות פידאיין עם השמדת כנופיה אחת על-ידינו, חילופי שדרים בין קבוצת חברי הפרלמנט הבריטי ממפלגת העבודה לבין ראש הממשלה ועוד. לפי הרדיו טרם התקיימה הנחיתה המוכרזת של אנגליה וצרפת באזור התעלה וכל ההודעות הקודמות מקהיר בנדון זה התבדו. נמשכות הפצצות, אך שום צבא לא נחת. חוזרות ונשנות הודעות של המפקדה הבריטית-צרפתית - הנשמעות כחסרות כל שחר - כי ההכנות לנחיתה הולכות ונשלמות. מה יש כאן להשלים? נראה כי אידן עושה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורנית.

נוסף לכל - ידיעות על כניסת צבא עיראקי לירדן.

 

העתקת קישור