שמירת שבת על שום מה?

 

קטמנדו,  27.10.1956

 

ט. בא לארוחת צהרים. פתחתי בשאלות "השכלתיות". מדוע יום-המנוחה הרשמי של מדינת ניפאל הוא דווקא בשבת? - זהו חידוש שהכניס אחד השליטים מבית ראנה ב-1932. לפני-כן יום א' היה יום המנוחה השבועי. במסורת ההינדוּסית יחידת הזמן הייתה לא שבוע אלא 15 יום ונהגו לשמור שני ימי מנוחה לחודש. תחת השפעת השלטון הבריטי בהודו עברו למנוחה שבועית ביום א'. - אבל מדוע שומרים עכשיו את השבת? לתומי חשבתי כי יש בזה ניצוץ שניתז למרחקים מאש הקודש של תורתנו, אך התברר כי טעות גמורה בידי. כל אחד מימי השבוע קשור לאחד המזלות או כוכבי הלכת, והשבת הוא יומו של כוכב שבתאי (סאטורן) הנחשב למזל רע ושום ניפאלי שומר נפשו לעולם לא יצא לדרך בשבת ולא ייגש ביום זה לשום עבודה חדשה. אמר אותו ראנה: ממילא מוציאים כה רבים יום זה לבטלה - יהא-נא הוא יום השבתון לכל, ונמצאת המדינה כולה חוסכת זמן.

איש-שיחנו לא ידע כלל כי שבת היא יום-מנוחתם של היהודים וכל עניין מקורו התנ"כי של "מוסד" זה בחיי אדם היה זר לו. הופתע מאוד לשמוע כי בשבת, ולא ביום אחר בשבוע, סגורים בישראל על מסגר כל משרדי הממשלה, נעולות כל החנויות, שובתת כל התחבורה הכבדה וכו'. עוד יותר התרשם כשסיפר לו אלישיב על שורשו הדתי של נוהג זה ובפעם הראשונה שמע על בריאת העולם לפי בראשית א'-ב' וחייך חיוך רחב, טוב לב וילדותי, כששמע כי הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, נח ביום השביעי "מכל מלאכתו אשר עשה". כן הקשיב ברצינות עמוקה וכמגלה נצורות להסבר אופייה האנושי והחברתי הנעלה של תחיקת השבת, בספר שמות - מנוחת הגר והבהמה. אלישיב הפליג והסביר את עניין השמיטה ועניין היובל וכל הפרשה הזאת הייתה תגלית אחת מרעישה שעשתה רושם כביר. והלא זהו אחד מפקידיה הבכירים של ממשלת ניפאל ומהמשכילים ביותר שבהם, ודאי סיים מכללה הודית, נסע באירופה והוא מתהלך כבן בית בחדרי חדרים של מסכת הבעיות הבינלאומיות.

הסמינר ההדדי נמשך. ראיתי כי הוא נוטל מנת בשר קטנה מאוד וזירזתיו לאכול יותר. אמר כי בעצם הוא כבר אכל ארוחת צהרים. שאלתי מתי? - ב-9! שאלתי לסדר יומו הרגיל של איש ניפאל. אמר: קמים מוקדם-ב-6. שותים ספל תה בחלב. אף זה חידוש, שכן לפי המסורת אין בא אל הפה דבר עם ההשכמה, אלא טובלים באמבט, מתפללים, קוראים עיתון, עושים עבודה בבית או מטפלים באיזה תחביב. כך מגלגלים את הזמן עד 9 ואז אוכלים ארוחה יסודית: אורז ובשר וירקות. אין נוהגים לקנח במשהו מתוק. ב-10 או ב-11 מתחילה עבודה. משרדי הממשלה עובדים מ-11 עד 5 רצופות. יש הפסקה קצרה באמצע לשתיית תה. ב-5 חוזרים הביתה ואוכלים ארוחת ערב, אף היא של ממש. הווה אומר, אוכלים שתי ארוחות ביום ושותים תה פעמיים.

שאלתי לשרידי משטר ראנה ואם יש מתגעגעים להחזרתו. אמר ודאי, כל מי שנהנה מאותו סדר חולם על שובו, אבל אין להלך רוח זה אחיזה בהמוני העם, לא העמלים ולא האמידים. והלא בני בית ראנה לא היו כולם "מעור אחד". בתוך השבט הזה היו מעין שלושה מעמדות: ראנה מסוג א', מסוג ב' ומסוג ג', הכל לפי האימהות - אם הייתה האם אישה ראשונה, או סתם אישה, או פילגש. עיקר העושר נצטבר בידי סוג א' ואילו שני הסוגים הנותרים "קופחו". נחותים אלה נתנו ידם למרד - זאת אומרת עשו יד אחת עם המלך מזה ועם הכוחות המהפכנים מזה - והם עכשיו כאילו בתוך העם וגם עכשיו שפרה נחלתם משל סתם אזרחי ניפאל.

ט. סיפר על ההון הרב שעשו אותם שליטים, בו בנו ארמונות מפוארים, אשר קטמנדו מלאה אותם, ואת כל העודף הרב של עושרם לא השקיעו בניפאל אלא הבריחו לחוץ לארץ - להודו ולארצות אחרות - שם רכשו בתים והחזיקו פיקדונות בבנקים. בבוא יום-עברה ברחו ראשי המשפחה ולא נשארו, חלילה, בחוסר כל, אלא הם אוכלים באשר הם מפרי עושרם המוברח. שאלתי אם נכון לראות עושר זה כולו כ"זיעה מגוּבשת" של עובד-האדמה הניפאלי. אמר: ודאי, אלא מניין הוא? בארץ זו אין תעשייה וכל העושר בא מהחקלאות. לא היה מס-הכנסה - היה רק מס קרקעות. מכאן עברנו לעניינים מדיניים - של ניפאל מזה ושל ישראל מזה ושל יחסיהן זו עם זו ועם הודו ועם סין וכו'.

איש שיחנו ניסה להוציא מלבנו את התרשמותנו השלילית מהשיחה עם ראש הממשלה ולשכנע אותנו כי רבו ואלופו רוחש אך ידידות לישראל. גם מאופי הראיון עם המלך אל לנו להסיק מסקנות. אמר כי המלך מטבעו איש עצור ומצניע לכת, כל-שכן בקבלו ביקור ראשון של נימוסין. אילו הארכתי שבת בקטמנדו כי אז ביקרתיו שנית, ואהיה-נא בטוח כי היה מרעישני בשאלות, שכן הוא מעוניין בדרך-כלל לשמוע וללמוד.

היה בדברי ט. הד לתלונה הכללית על חוסר היציבות הפנימית בניפאל. מאחרי המהפכה לא ניתן עדיין לגבש כוח ציבורי מוצק שינהל את המדינה ברציפות ובאחריות היאוּתה. חלה התפוררות והצרה היא כי הניגודים אינם

תוכניתיים אלא אישיים. אומנם הממשלה הקיימת מחזיקה מעמד זה כשנה, אך העתיד סתום. וזה בשעה שפרט לקומוניסטים מזה ולימין הקיצוני - שרידי בית ראנה - מזה, הרי כל המפלגות מתכוונות לכאורה לאותן המטרות, אלא תחרות האישים על שלטון היא בעוכרי המדינה.

ט. ידע על הארוחה שסידרה לי הנהגת מפלגת-הקונגרס ודיבר כידיד קרוב של אחדים בתוכה. הרים על נס את "בּי פּי" כאיש ישר בתכלית וכאישיות נעלה. גם המזכיר הכללי, אמר, הוא איש הגון בתכלית וכן עוד איש אחד, קטן-קומה ושחרחר, שמו כך וכך. אמרתי כי שלישי זה אינו מוכר לי כלל. אמר: טעית, נפגשת איתו, אך הוא ישב בצד ולא דיבר דבר. אמרתי: מניין לך כל הבקיאות הזאת? צחק בפה מלא ולא ענה. ברור כי יש לו צינורות. השתמע מהדברים כי יש במפלגה ההיא אנשים טובים וישרים, אך יש גם אחרים.

בסיכומו של פרק זה אמר: אילו אפשר היה לאחד בממשלה אחת את טי פי [טאנקה פראשאד – שמו של ראש הממשלה] עם בי פי, היה זה הצירוף המוצלח ביותר. שניהם אנשים ישרים. והלא גם מפלגת ראש הממשלה היא סוציאליסטית!

היו בשיחה זו דברים רבים שפקחו עיניים.

לתה אצל פאול רוז, ראש משלחת הסיוע האמריקנית. השתתפה בשיחה גם אשתו הפיקחית, אם לחמש בנות. המשלחת עוסקת במפעלים ארוכי טווח: השבחת גזעי בקר, הכנסת גידולים חדשים, מחקרים כיסוד לתכנון. אפשר אי ראיית תוצאות ממשיות לאלתר, אחת ושתים, היא המעוררת תרעומות עליהם. משלחת זו, שהינה מושבה אמריקנית בת 80 נפש, אילתרה בית-ספר לילדים וגייסה את כוחות ההוראה מתוך עצמה.

בשובנו למלון הופיע שליח של ראש הממשלה. בישר כי רחש לב ראש הממשלה דבר טוב - לערוך לי מסיבה, אך הנה בבואו למלון על-מנת להזמינני נודע לו כי אני יוצא מחר בבוקר. ראש הממשלה יצטער מאוד. האומנם באתי לזמן כה קצר? אישרתי כי אנו טסים מחר והרי הודענו זאת לממשלתם מראש. נשבע כי ראש הממשלה לא ידע. אמרתי: אין בכך כלום, ימסור לראש הממשלה תודתי ויאמר לו כי לפי המסורת היהודית כוונה טובה כמוה כמעשה.

 

במשפחה היהודית היחידה

 

לארוחת ערב אצל אותו הקולונל היהודי-הודי, שמו הראשון יוסף. נסענו באפלה מרחק רב, כאילו אל מעבר להרי חושך, במכונית מרוסקת ואיטית עד לייאוש. הגענו שוב לאחד הארמונות של בית ראנה, אשר הוא כולו, על אגפיו ושליחותיו, משמש מעון למשלחת הצבאית ההודית. גיששנו דרכנו בחשכה, עברנו במסדרונות אפלים ועלינו במדרגות שוממות, אך הוכנסנו לדירה נאה ומסבירה פנים והוצגנו לפני גברת צעירה, בת ישראל טיפוסית לעדתה, חוטר רענן מגזע עתיק-יומין של יהודי בבל. נולדה ברנגון, התחנכה על ברכי הכנסייה המתודיסטית שם ואצל הנזירות הקתוליות בדארג'ילינג שבהודו. - לא, הם לא ניסו להשפיע בכיוון דתי, אך בכל זאת למדה את הברית החדשה. ואילו מהישנה אין לה מושג כלשהו, מעולם לא קראה בה, ולה ילדים שניים, שם הבן חיים והבת רחל, וכך הם נקראים במשפחה, כמובן במבטא אנגלי, והיא עצמה רגינה, אבל שמה המקורי רחמה. האנגלית שבפיה מושלמת, כשפת כל הבנות הללו שפגשתי ברנגון ובהונג-קונג ובסינגפור ובבומביי ובכלכותה. הוזמנו ל-7.30, באנו ב-7.40, אל השולחן ישבנו ב-8.45, אף דקה אחת לא מוקדם מזה. והיה ברור מה קרה - האוכל לא היה מוכן. צא ודרוש מטבחים אלה - נוסף על הידיעה כיצד מבשלים אורז וכיצד מתקינים בשר עם רוטב של קארי וכיצד מטגנים דגים ועוד ועוד - כי יתמצאו בשעון וידאגו לדייקנות. שעה או שעה וחצי יותר מוקדם או יותר מאוחר מה הן בין הטבח לבין בעלת הבית? וכן ברור כי הכל התרגלו לצרה זו והתפשרו איתה ואין עצה כנגדה ואין טעם להתמרמר ולריב ולנזוף, לוּ גם מהטעם כי הנזוּף לא יבין כלל על מה כל הרעש ומה בעצם התקלה שאירעה, יען הזמן במה נחשב הוא, ונמצא כל הכעס והגערה מוּצאים להבל ולריק, כי למחרת היום יקרה בדיוק אותו דבר.

בלי סוף שאל הקצין על צה"ל - ארגונו וציודו ופיקודו - והורגשו היטב הצער והגעגועים על מה שיכול היה להיות ולא נגזר כי יקום ויהיה. הוא בחור מוצק, מדוּד בדיבורו, מלא הכרה שקטה בערך עצמו.

מובן כי כשיצאנו לא מצאנו את המכונית שלנו - ביקשנו את הנהג לשוב ב-9, יצאנו החוצה ב-9.35 והילד איננו. נתן לנו המארח מכונית משל המשלחת, אף היא רעוּעה וחורקת, אף היא איטית עד לטירוף, אבל איך שהוא הגענו למלון ומייד חילפנו לבגדי ערב ומיהרנו לשגרירות הבריטית. שוב הזמינונו ידידים חדשים אלה לרגל מסיבה גדולה שהם עורכים הערב. מצאנו שם חבורה ניפאלית מכובדת - ראש הממשלה עצמו, ראשי מפלגת הקונגרס (אופוזיציה שמאלית), ראשי מפלגת הקונגרס הלאומי (אופוזיציה ימנית במקצת, לא קיצונית), פילדמרשל ניפאלי - זקן מן הדור הקודם, לו ספרייה בת 22,000 כרך והוא זוכר את וייצמן מלונדון - וכן אנשי שגרירות הודו וכל מיני אנגלים.

ישבתי עם ראש הממשלה על ספה ושמחתי כי נזדמן לי לשוחח איתו שנית. התנצל כי לא אירחוּנוּ - היו כה טרודים בקבלת נשיא הודו שלא הספיקו להזמיננו בעוד מועד.

אמרתי: מדוע אין אחדות במחנה שלכם? מדוע אינך מרכז סביבך את כל האנשים הטובים האלה? אמר: עם אלה אין כל אפשרות: כל אחד מושך לצדו, ויש עוד קומוניסטים! שאלתי אם יש להם משקל. אמר: יש ויש, העוני גדול ורבים מקשיבים לתעמולתם. אמרתי: אם כך, מדוע אינך כורת ברית עם הסוציאליסטים, הן הברירה בשביל ארץ זו אינה בין סוציאליזם לקפיטליזם, אלא בין סוציאליזם דמוקרטי לבין קומוניזם. אמר: לסוציאליזם אין כל סיכוי, הן הוא נכשל בכל מקום, גם בבורמה. אמרתי: לא בישראל, וגם לגבי בורמה טעות בידך. לא קיבל. שאלתי אם נשקפת לדעתו סכנה לניפאל מבחוץ. אמר: בהחלט. שאלתי מה העצה. אמר כי יש עוד שהות ועל ניפאל להתחזק. אמרתי: איך תתחזק אם אין אחדות פנימית. צחק ומיזמז את העניין. בינתיים ניגשה אישה ניפאלית לא צעירה, התייצבה מולו ולא אמרה דבר. כעבור דקות מספר הרים עיניו והיא רמזה לו בעיניה ובתנועת שפתיה, בלי להוציא הגה. אמרתי: השעה מאוחרת, עליך ללכת הביתה? אמר כן וקם ונפרד, לכאורה בלבביות ועל-כל-פנים בברכת להתראות [מאז הודח ראש-ממשלה זה, גם יורשו פוטר כעבור זמן והמלך נטל את השלטון הישיר לידיו].