הכנסת, ישיבה ע׳, תל-אביב-משלחת לוועידה הבינפרלמנטרית
שם הספר  דבר דבור 1949
שם הפרק  הכנסת, ישיבה ע׳, תל-אביב-משלחת לוועידה הבינפרלמנטרית
כותרת משנה  סעיף ב׳: שאילתות ותשובות; סעיף ה׳: משלחת לוועידת האיגוד הבינפרלמנטרי בשטוקהולם



97. הכנסת, ישיבה ע׳, תל-אביב[1]

24.8.1949

משלחת לוועידה הבינפרלמנטרית

 

 

סעיף ב׳: שאילתות ותשובות

 

ח״כ א. ליבנשטיין: לפני חודשים מספר פורסם בעיתונות, כי שר החוץ שיגר מכתב לגב׳ פאוקר, שר החוץ הרומני, בענייני העלייה והתנועה הציונית במדינה זו.[2] האם נתקבלה ממנה תשובה על מכתבו של שר החוץ? במקרה שהגב׳ פאוקר איננה ממלאה עוד למעשה את התפקיד של שר החוץ בממשלת רומניה, האם נתקבלה איזו תשובה-שהיא מהממשלה הנזכרת? ואם כן - מה התשובה?

 

תשובת שר החוץ מ. שרת: הגב׳ אנה פאוקר ממלאת גם כיום את התפקיד של שר החוץ ברומניה. לא נתקבלה ממנה כל תשובה לאיגרת.

 

סעיף ה׳: משלחת לוועידת האיגוד הבינפרלמנטרי בשטוקהולם

 

ח״כ יזהר הררי, יו״ר ועדת הכנסת, הודיע כי התקבלה הזמנה מאת הארגון הבינפרלמנטרי לשגר משלחת לקונגרס הבינפרלמנטרי המתקיים בספטמבר בשטוקהולם. ועדת הכנסת החליטה לשלוח לקונגרס ארבעה חברי כנסת.

 

שר החוץ מ. שרת: יש כאן שתי שאלות.

השאלה הראשונה היא שאלה של נוהל

והשנייה שאלה של הכרעה לגופו של עניין.

מבחינת הנוהל אני מרשה לעצמי לפקפק אם זה יהיה סדר נכון, שהכנסת בישיבתה הרשמית, בתור בית נבחרים, תחליט על שיגור משלחת לאותו גוף בין אם זו משלחת של משקיפים ובין אם משלחת של חברים. יכול יושב ראש הכנסת לכנס את כל חברי הכנסת לישיבה או לפגישה באיזה מקום, ובפגישה זו יכול כל חבר מחברי הכנסת להחליט על איזה צעד בלי שזה יהיה אקט רשמי של הכנסת כבית המחוקקים הישראלי. זו הצעתי מבחינת הנוהל, ואני חושב שאין אנו צריכים להיות החורגים הראשונים מהמסגרת המקובלת בעניין זה בפרלמנטים שונים. לי לא ידוע תקדים באיזה פרלמנט, שבישיבתו הרשמית יחליט על שיגור משלחת לגוף זה שהוא אומנם גוף חשוב מאוד, וזוהי הזדמנות חשובה לפגישה עם פרלמנטרים מארצות שונות לשם חילוף דעות וידיעות, אך אין זה גוף קונסטיטוציוני וההשתתפות בו איננה אקט קונסטיטוציוני של הקבוצות המשתתפות שם בשם הפרלמנטים השונים.

אשר לגופו של עניין - אין כל שאלה בדבר, שההכרעה צריכה להיות מסורה לחברי הכנסת ואין כאן שאלה של הכרעת הממשלה, באשר כינוס זה איננו גוף מדיני. זהו עניין של פגישה על רקע של יחסי ציבור פרלמנטריים, אך בעניין זה נמלך יו״ר הכנסת בממשלה ואני רוצה למסור כאן מה הייתה חוות דעתה, או אם אתם רוצים, עצתה של הממשלה, ליו״ר הכנסת. ברצוני להגן במילים אחדות על חוות דעת זו. רצוני גם לומר, שבמקרה שיוחלט כאן - והכנסת היא גוף ריבוני ויכולה להחליט כל דבר הנראה לה - ובכן, אם תתקבל כאן החלטה על שיגור משלחת אזי יש לראות בדברי הצעה להצבעה, כי הן על ידי היותי חבר בממשלה אינני חדל להיות חבר כנסת ומותר לי להציע הצעה להצבעה בעניין זה.

חוות הדעת של הממשלה ליושב ראש הכנסת הייתה, שבפעם ראשונה זו, כשאנו מופיעים כמשקיפים, ועדיין לא נוצרה קבוצה פרלמנטרית, שתשמש גוף המשתתף בפגש בינפרלמנטרי זה, עלינו להופיע במועט שבמועט. זה יהיה הולם יותר את מצבנו. הצעתנו היא, שהמשלחת תהא בת איש אחד והוא יו״ר ועדת הכנסת. הוא יכול להיות מלווה על ידי מזכיר, אך מתוך חברי הכנסת צריך הפעם לנסוע איש אחד - הוא ימסור דין וחשבון ואחר כך ידעו חברי הכנסת איך לכלכל את הדבר להבא.

ואני מציע שבין אם הדבר יוחלט כאן, ובין אם יוחלט בפגישה מיוחדת של חברי הכנסת ולא בין כותלי האולם הזה - לקבל את ההחלטה הזאת ולשגר משלחת מצומצמת בתכלית כיאות למדינה קטנה, צעירה, צנועה, ענייה, עמוסה התחייבויות עצומות, שבפעם הראשונה מופיעה בחברה הזאת, ורצוי שקודם כל תברר לעצמה מה דינה של האסיפה, כדי שאחר כך תתקבל החלטה.

 

לפני הכנסת הוגשו כמה הצעות החלטה. התקבלה הצעת ח״כ ישראל רוקח (הציונים הכלליים) לעבור לסדר היום אחרי מה שהשמיע שר החוץ, ולהסמיך את יו״ר הכנסת להזמין את חברי הכנסת לפגישה מיוחדת לשם החלטה בעניין.

 

הערות:

[1] מתוך דברי הכנסת 2, סעיפים ב׳, ה׳.

[2] על האיגרת, ר׳ לעיל מסמך 41 הע׳ 7.

 

העתקת קישור