.85 הממשלה,
ישיבה כ״ח[1]
26.7.1949
לחץ
אמריקני בנושא הפליטים
סעיף
א׳: השנה הקדושה לקתולים
שר העלייה מ.
שפירא דיווח כי ב-1950, שהיא שנה קדושה לקתולים,
יש להתכונן לבוא רבבות צליינים לארץ ולפיכך הוא מציע להרכיב ועדה של נציגי כמה
משרדי ממשלה לטיפול בנושא.
השר מ.
שרת: אני מרוצה מכך, ששר
העלייה עורר את השאלה. אינני חושב שעניין זה צריך להיות מלווה באיזה חשש שהוא, אלא
הוא צריך להיות מלווה בתקווה לזכות בהרבה עשרות אלפים דולרים ואולי במיליונים של
דולרים. מישהו מעריך את ההכנסה ב-15 מיליון דולר.
רומא מחכה לארבעה מיליון
איש. זוהי שנת הצליינות ברומא ולא בירושלים, אבל מניחים שאחוז ידוע ייסע לירושלים.
אנחנו עומדים להתקשר עם ממשלת עבר-הירדן. המצב הוא כזה - בידינו נמל חיפה, שדה
התעופה בלוד, ונצרת. בידי ממשלת עבר-הירדן - הקבר הקדוש ובית לחם. אנחנו מציעים
לממשלת עבר-הירדן לקבוע סידור מיוחד אד הוק אשר יאפשר לעבור ברגל את הקווים,
ומבטיחים להם כסף רב לעניין זה. אנחנו מצדנו וממשלת עבר-הירדן מצדה נפרסם הודעה על
הסידורים שקבענו. אני מסכים להצעת מר שפירא בדבר קביעת ועדה לעניין זה.
מחליטים לאשר ועדה בין-משרדית מורכבת: באי כוח משרדי האוצר, הביטחון, הדתות,
החוץ, המשטרה, העלייה והתעבורה.
השר מ.
שרת: מה שאמסור לכם עתה זה
לפנים משורת הדין - עדיין אינני רואה עצמי מחויב למסור דברים אלה. אני עושה זאת
כיוון שחברי הממשלה מעוניינים לדעת על המצב.
בפעם הקודמת מסרתי על תגובת
ה״סטייט דפרטמנט״ [לעמדת ממשלת ישראל לגבי החזרת פליטים]. לאחר שעיינו בה הגדרנו
אותה כך: הם לא רצו לומר ״כן״ אבל ברוחה התגובה היא כזאת, ואם נאמר זאת באופן רשמי
- הם לא יאמרו ״לא״ להצעה הרשמית.
אחרי זה באה תגובת הבית
הלבן. תוצאת בדיקת יחסו של הנשיא באופן ישיר לעניין זה הייתה חיובית בהחלט, אם כי
אמר, שעלינו לקבל 250 אלף פליטים. הנשיא ביקש את האיש שדיבר איתו לא לומר לנו שהוא
מרוצה מאיתנו. על יסוד דברים אלה נתתי הוראה לשגריר שלנו בוושינגטון להודיע
ל״סטייט דפרטמנט״, שאנחנו מוכנים לעשות דבר זה. ידיעה זו תעבור מייד ללוזאן,
ומכיוון שאינני רוצה שבלוזאן יתקבל הרושם כאילו דבר זה נעשה תחת לחץ אמריקה, נתתי
הוראה למשלחת בלוזאן להודיע, שאם הם מוכנים להיכנס במשא ומתן על שלום, נהיה אנחנו
מוכנים לדון קודם כל בבעיית הפליטים. בדיון זה נהיה מוכנים להגדיר את התרומה שלנו
בתנאי מפורש, שזה יהיה חלק מהפתרון הכולל, וזה יתגשם רק לאחר שייכון השלום.
סעיף ג׳:
תקציב 1950-1949
רוה״מ ב״ג דיווח
כי ועדת שלושה שרים, שהורכבה לשם כך, החליטה על הגדלת תקציבי כמה משרדים. משרד
החוץ לא נכלל ברשימה זו.
השר מ.
שרת: קשה לי מאוד לעורר שאלות
תקציביות, אבל אצלי במשרד מצב של אובדן עצה. אין בתקציב כדי לאפשר את הנסיעות
המינימליות. לא יכולנו לכלכל את נסיעת אבן הנה וחזרה. אין בתקציב דבר הנוגע לפתיחת
נציגויות חדשות. אין בו דבר הנוגע להכשרת אנשים צעירים. אנחנו עומדים בפני מחסור
של אנשים מתאימים. יש שורה של עניינים שנשכחו או נמחקו מהתקציב.
סעיף ד׳:
השתתפות בקרן העזרה של או״ם למען הפליטים
השר מ.
שרת: אנחנו נדרשים לתרום
לתקציב החזקת הפליטים הערביים. כבר קיבלנו שני מכתבים נוספים בעניין זה. כבר
איחרנו את המועד, אבל הם יקבלו את תרומתנו גם אחר המועד. הצעתי היא לתרום. השאלה
היא מהו הסכום. במידה שאני יודע, התרומה המינימלית היא 50 אלף דולר.
ראש הממשלה מציע לתרום 25 אלף דולר. אנשי משרד החוץ סבורים שיש לתרום מ-50 אלף עד 100 אלף דולר.
אני מוכן לנמק את מיעוטה של התרומה בזה שאנחנו קולטים ערבים, לעת עתה אנחנו המדינה
היחידה הקולטת ערבים.
מחליטים למסור לראש הממשלה ולשרי האוצר והחוץ לקבוע גובה הסכום שבו תשתתף
ישראל בקרן העזרה של או״ם למען הפליטים.
הערות:
