.80 הוועדה לענייני חוץ וביטחון, הכנסת, ישיבה כ״ג[1]

18.7.1949

סיפוח עזה לישראל - אינטרס אמריקני

 

 

הישיבה נפתחה בדוח מפורט של אבא אבן, ראש משלחת ישראל באו״ם, שעמד על שני תחומי הפעולה של המשלחת: הגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל והשתתפות בפתרון בעיות כלליות העומדות שעל סדר היום של העצרת.

 

שר החוץ מ. שרת: אני שמח שמר אבן ציין את ההוראות הברורות שקיבלה משלחתנו באו״ם על עמדתה בעניין שאיפת החופש של העמים המדוכאים. הייתה עוד הוראה: להזדהות עם שאיפת האיש העובד ועם דאגתו להתיישבות - אפילו אם זה חל על איטלקים בצפון אפריקה.

בעניין אמריקה ואילת הייתה הוראה מפורשת מהבית הלבן בעצרת פריס. ידיעה זו נמסרה לנו: הם בשום פנים לא יצביעו בעד גריעת איזה שטח-שהוא מגבולות מדינת ישראל, שנקבעו על ידי החלטת הכ״ט בנובמבר. הם יכולים להציע להתחלף, אבל לא יצביעו בעד גריעה. זהו הצד שכנגד החיובי בעמידתם הקנאית על תוכנית הכ״ט בנובמבר, הפוגעת כרגיל בנו.

האמריקנים מעוניינים בסיפוח עזה [ע״י ישראל] משני טעמים.

אל״ף, זה מבטיח להם את מקסימום ההשתתפות שלנו בקליטת פליטים וזה יקל מעליהם את הלחץ.

בי״ת, הם סבורים, שזה יקל עליהם לפתות אותנו לוותר על אילת, באשר הם נותנים לנו חבל ארץ חשוב ומאפשרים לנו גיבוש טריטוריאלי לרוחב, והם סבורים שאנחנו נוותר על מתיחתה של הטריטוריה לאורך.

בדבר הכנסייה הקתולית - שליחו של ספלמן במזרח התיכון ביקר בארץ לאחר ששהה ברומא ובוודאי קיבל השראה מהכס הקדוש. ראינו אותו לפני כן בפריס. כאן בארץ הוא התרשם מאוד ממעמדנו העובדתי בירושלים.[2] הכנסייה הקתולית, עם כל היותה כבולה ברוחניות, היא גורם מדיני מציאותי ביותר הנותן לקיסר את אשר לקיסר - חלק מסוים של ירושלים. באותם הימים הוא ניסה להיאחז בהצעה של האמריקנים - שתהיה שיטה של נאמנות, ושהשלטון החילוני הגמור בירושלים יהיה בידינו כנאמנים של האו״ם, וגם יחול גם על הצד שכנגד. הדגשתו בעניין הפליטים הייתה אולי יותר חמורה מהדגשתו בעניין ירושלים, באשר הוא ראה בהתרוקנות ארץ-ישראל מערבים את הסכנה העיקרית למעמדה של הכנסייה הקתולית, או של הנצרות בכלל בארץ-ישראל,

באשר באין צאן מִרעה אין להחזיק רועים,

ובאין ילדים איך מקום לבתי ספר של המיסיון,

וכשאין מתפללים אין צורך בשמירה מעולה על החסינות וכולי.

כאשר ניסו לדבר עם האדם הזה על אפשרות של הקלה מסוימת ליסוד הנוצרי שבין ערביי ארץ-ישראל, הוא נרתע ואמר שלא כדאי לכנסייה הקתולית לקנות הסכם איתנו במחיר ויתור לטובת הנוצרים. הם מופיעים כסנגורים לכלל הערבים והם ירוויחו בארץ ערבית יותר מאשר ירוויחו בישראל על ידי קנוניה מיוחדת לטובת הנוצרים.

האיש הזה [תומס מקמהון] עומד לבקר בארץ מחדש ואנו מעוניינים להתקדם במשא ומתן איתו. לעומת זה, היה לנו מגע ישר עם הוותיקן שנעשה בצנעה ובצניעות, אבל באופן יעיל. גילינו בוותיקן כיוונים אחרים המוכנים לפשרה איתנו, וייתכן שנחדש את המשא ומתן הזה. כן הנני לציין התקדמות רבה ביחסים שלנו עם נציגי הוותיקן בישראל ועם ראשי הכנסיות הקתוליות - הרומית, היוונית והמרונית - שכולן כפופות לאפיפיור. התקדמות זו באה לידי ביטוי בהצהרות פומביות המכוונות לעיתונות. הצהרה אחת, שניתנה לעיתון אמריקני חשוב על ידי נציגו הקבוע בישראל - עיתון המצטיין בידידות לישראל ואחד העיתונים הגדולים ביותר - לא ראתה אור עקב השפעה קתולית עוינת במערכת העיתון ואווירת השטנה האנטי-ישראלית השוררת בחוגים הקתוליים בארצות-הברית. הרבה מהישגינו בשטח זה יש לזקוף לזכותו של יעקב הרצוג, אחד האנשים החשובים במשרד הדתות, המצרף בתוכו חריפות שכל וכישרון דיפלומטי, שהוא נכס יקר ערך של המדינה ושל עבודתה הדיפלומטית בגזרה זו של החזית.

אלה היו מילואים לתשובת מר אבן ואני אעבור לסעיף השני - שביתת הנשק עם סוריה. קרוב מאוד לוודאי שאנו עומדים ערב חתימה בראשי תיבות, ואחר כך חתימה מלאה של הסכם שביתת נשק עם סוריה. ניסיתי לסכם לעצמי במספר סעיפים את הטעמים לשבח והטעמים לפגם שבהסכם הזה.

לחיוב יש לציין את היסודות הבאים:

אל״ף, וזה העיקר, ההסכם הזה מבטיח את נסיגתו הגמורה של הצבא הסורי מכל רצועת שטח ארץ-ישראל, שהם פלשו לתוכה ואחזו בה למרות התקפותינו. לא צריכה להישאר פרסה אחת של הצבא הסורי מעבר מזה של הגבול הבינלאומי הקודם שבין שטח המנדט ובין סוריה. יש לזה חשיבות כפולה ומכופלת.

קודם כל, זו תהיה הנסיגה היחידה שנעשתה אך ורק על ידי משא ומתן דיפלומטי מבלי שאנחנו הנחלנו תבוסות קשות לצבא זה. אומנם הצבא הסורי סבל הרבה מאוד בהרוגים - זה נתגלה בשעת המשא ומתן על שביתת נשק, באשר הם טענו שהם מפקירים אדמה רוויה דם והם הזכירו גם מספרים.

בי״ת, הם צריכים להרוס את הביצורים שלהם, שלפי הערכת מומחים שלנו עלו במיליון לירה סטרלינג, בסביבה הזאת.

כבר היו נסיגות כתוצאה של משא ומתן - עבר-הירדן נסוגה כתוצאת משא ומתן, אבל אנחנו גם כבשנו מידי עבר-הירדן שטחים כמו לוד ורמלה, שהוגנו בידי חלקים של הלגיון, ומקומות בסביבת ירושלים. ולגבי מצרים - בכוח הנשק עקרנו את מצרים משטחים ידועים ועל-יסוד זה קבענו אה קווי שביתת הנשק. ופה היה לנו עסק עם צבא אשר ראה את עצמו כצבא היחיד שלא הוכה, והוא צריך היה אך ורק על פי משא ומתן לסגת. זה היה קשה לו כקריעת ים סוף ולפי זה יש להעריך את ההסכם הזה - (י. בן-אהרון: האם הנסיגה קבועה בשלבי זמן של הפינוי?) - יש מועדים.

ההחזקה של הצבא הסורי באזור זה לא הייתה סתם החזקה בשטח שכבשו, או בטריטוריה של ישראל, אלא הייתה מאחורי זה כוונה ברורה מאוד: על הגבול בחלק זה של הארץ היה דין ודברים בעבר בין צרפת ואנגליה עוד בזמן המנדט, ולפי הסדר אחד לא זה צריך היה להיות הגבול אלא קו המים, ושטח המנדט הצרפתי צריך היה להיות על הירדן ועל מי-מרום ועל חוף הכנרת. הסורים קיבלו עכשיו תמיכה פוליטית מצרפת בעניין זה וכוונתם הייתה לתיקון הגבול. נאמר שההסדר הזה איננו חורץ את הגבול שייקבע באו״ם, אבל הקושי המיוחד היה לנתק אותם מן המים. על ידי קבלת דין הנסיגה הם מנתקים את עצמם מהמים.

הנקודה השנייה לחיוב היא חזרתנו למשמר הירדן.

הנקודה השלישית לחיוב היא חידוש הקשר היבשתי בין עין גב ובין הדרום - עמק הירדן שלנו. איני יודע עד כמה ידוע היה בציבור שעין גב הייתה קשורה עם מדינת ישראל רק על ידי קשר סירות בים כנרת.

הנקודה הרביעית לחיוב: אפשרות של התיישבות חדשה באזור הזה. אני אומר אפשרות כי זהו הפירוש שלנו להסכם. זה לא מפורש בלשון ההסכם. אילו היינו מעוררים את השאלה הזאת, היה זה מביא סיבוכים. הכוונה לסמרה ולעוד כמה מקומות. אני מקווה שבינתיים בוצעו כמה עובדות בשטח זה עד לחתימת ההסכם. ייתכן שעוד יהיו סיבוכים בעניין זה. אינני מבטיח חיים קלים - לא לעצמנו ולא למתיישבים בסביבה זו.

 

ולעומת זאת הנקודות השליליות:

אל״ף, אי-כניסת צבאנו לאזור שממנו יוצא הצבא הסורי.

בי״ת, פירוז פורמלי של אזור או שני אזורים מסוימים, שבהם לא היה הצבא הסורי עד עכשיו - עין גב ודרדרה. זה בא כפיצוי מצד המתווך, אשר במחיר אחר לא יכול היה להשיג את ההתחייבות שלהם לסגת. זאת אומרת שאין הצבא שלנו יכול להימצא בעין גב ובדרדרה.

גימ״ל, כנגד חזרתנו למשמר-הירדן - חזרת הערבים למקומותיהם הקודמים באזור זה. הערבים אינם מרובים והנקודות אינן מרובות. שתיים-שלוש נקודות וכמה עשרות ערבים בכל נקודה בתוך האזור המפורז.

דל״ת, אי-בהירות לגבי מעמד השלטון האזרחי בנקודות אלה. זאת אומרת, שלא נקבע במפורש שזהו שלטון אזרחי ישראלי.

ה״א, אישור של שימוש בזכויות האזרחיות ליחידים סורים באזור המפורז, זכויות שהיו להם לפני כן. זאת אומרת, זכויות של חריש, של עיבוד אדמה וזכויות של דיג במידה שהיו להם זכויות כאלה והשתמשו בהן לפני המלחמה בשטח המנדט הבריטי.

ו״ו, סמכויות פורמליות די רחבות ליושב ראש ועדת שביתת הנשק - שהוא נציג או״ם - שהוא יקבע את כוחות המשטרה והוא יפקח על חזרת הציווילים.

אני רוצה להוסיף כמה נקודות הממתיקות את השלילה.

קודם כל, נקבע שיש כוחות משטרה באזור המפורז ונקבע שבנקודות היהודיות תהיה משטרה ישראלית ובנקודות הערביות תהיה משטרה ערבית מקומית.

בי״ת, בחילוף הדברים בין באנץ׳ ובינינו בעל פה ובכתב, נקבע שהשלטון בכל השטח הזה יהיה ישראלי.

גימ״ל, לפי הודעת באנץ׳ לנו, יהיה השלטון בשטח זה כמשטר הנוהג באזורי ״המשולש״, שעברו לרשות מדינת ישראל. באזורים אלה אין כל ספק לגבי מעמד השלטון האזרחי והמשטרה, שהיא משטרה ישראלית. את הודעתו של באנץ׳ הכנסנו לתוך הפרוטוקול של ועדת שביתת הנשק, ונקבע שבכל עניין של סכסוך הפרוטוקול מחייב.

דל״ת, ישנה הבטחת האו״ם לנו, שכוח המשטרה באזור זה יהיה שקול נגד הכוח הצבאי הסורי שיהיה באזור הסמוך.

ה״א, הבטחת האו״ם לנו שהמשטרה באזור זה תהיה ניידת.

אחד מסלעי המחלוקת שנתקלנו בהם לאחרונה הייתה הדרישה שלהם להחזיר את ערביי צמח, שהיא מעבר לאזור המפורז. הם טענו, שזאת בשבילם שאלת כבוד, שזה להם כמו פלוג׳ה למצרים. זה לא ניתן להם.

יש לי רק נקודה אחת של ספק. לגבי הזכויות האזרחיות ליחידים סורים - לא פליטים - הם עומדים על כך, שהזכות הזאת [תופסת] לא רק לגבי האזור המפורז אלא גם, מבחינה מסוימת, מעבר לקו. אנו רוצים להגביל זאת באזור המפורז. כאן יש רווח בינינו לבינם שלא נִגשר עד אתמול. ההוראה למשלחת שלנו היא לסרב, אבל ייתכן שהמשלחת תאמר שלא כדאי לפוצץ את ההסכם בגלל ההפרש הזה.

אם נכונה דעת הממשלה, שהחיוב בהסכם הזה עולה על השלילה, יש להוסיף עוד נקודה:

בזה תמה פרשת הסכמי שביתות הנשק ויש לנו הסכמי שביתות נשק עם כל המדינות שנלחמו בנו. על ידי כך נסתמה הפרצה היחידה שנשארה בחומה שמסביבנו (י. דובדבני: האם אנו חייבים להרוס את הביצורים בעין גב ובסוסיתא?) - לא אוכל לומר לך. איננו בטוח אם זה לטובתנו שיהרסו את הביצורים שלהם אם נוכל אנחנו לרשת אותם - (י. ריפטין: האם אפשר לסלול כבישים בשטח המפורז?) - מתחדשים החיים הציוויליים במלואם, ואנו נפרש זאת כאילו אפשר לסלול כבישים. זה לא נכלל בהסכם. ייתכן שיבואו על זה ערעורים. יאמרו שזהו כביש בעל חשיבות אסטרטגית והעניין יובא לפני הוועדה - (י. ספיר: לפקודת מי תעמוד המשטרה הערבית באזור זה?) - זאת היא כל השאלה. כבר עניתי על השאלה הזו. נאמר שזאת משטרה ערבית מקומית. לא נאמר שהיא סורית.

בי״ת, נאמר על ידי באנץ׳, שפירוש הדבר שבידינו נמצא השלטון האזרחי הגמור בכל השטח. כן נאמר לנו בכתב על ידי באנץ׳, שהמשטר בשטח הזה צריך להיות כמשטר ב״משולש״, והמשטר ב״משולש״ הוא שהמשטרה היא משטרה ישראלית - (ב. מינץ: מהו המספר הכללי של הערבים המוחזרים) - כמאה משפחות.

 

הערות: