הכנסת, ישיבה נ״ו, תל אביב-איגרת שר החוץ לאנה פאוקר
שם הספר  דבר דבור 1949
שם הפרק  הכנסת, ישיבה נ״ו, תל אביב-איגרת שר החוץ לאנה פאוקר
כותרת משנה  סעיף א׳: שאילתות ותשובות



81. הכנסת, ישיבה נ״ו, תל אביב[1]

18.7.1949

איגרת שר החוץ לאנה פאוקר

 

 

סעיף א׳: שאילתות ותשובות

 

ח׳׳כ אידוב כהן (פרוגרסיבים): בראש תוכנית פעולתה של ממשלה זו, כפי שהובאה לפני הכנסת על ידי ראש הממשלה ביום ז׳ אדר תש״ט [8.3.1949], הועמד סעיף אחד, שהוא ציפור נפשה של מדינתנו ולוז קיומה המדיני - הבטחת חופש יציאה לכל יהודי שוחר מולדתו בציון.

ברשותך אשאל על כן: מה פעולות נעשו על ידי הממשלה, כדי להסביר את נקודת השקפתנו זו לממשלת הרפובליקה הפופולרית הרומנית? ממשלה זו נמנית על אותם הכוחות המדיניים במזרח אירופה, שעמדו לימין מדינת ישראל בימי מבחן, האומנם תתנכר לידידות מוצהרת זו? יהדות רומניה מהווה כיום - להוותנו! - את הקיבוץ היהודי הגדול ביותר באירופה. מבחינת עתודותינו הרי העלייה מארץ זו היא בשביל מדינת ישראל מעין הנילוס לאדמת מצרים: סתום את מקורותיו וחרצת גזירת כליה עליה. יהודי רומניה קשורים בציונות ובארץ-ישראל למן ראשית התנועה. למן ראש פינה וזיכרון יעקב ועד לניר-עם ונווה-יער, הטביעו יהודי רומניה ברבבותיהם חותמם המכריע על ארץ-ישראל. כיום אנו מוצאים את יהדות רומניה חצויה ומפורקת מבחינה משפחתית. אין לך משפחה במדינת ישראל וברומניה שעיכוב העלייה אינו גוזר עליה ניתוק בנים מאבות ואחים מאחיות. דברי ימי יהדות רומניה אינם אלא פרשה ארוכה של כמיהה לציון ועלייה לציון - ועם קום מדינת ישראל לבשה כמיהה זו צורה של תזוזת המונים כבירה, אימתנית, מסעירה. והתעוררות המונים זו, המקיפה את ארבעים הרבבות של יהודי רומניה, ללא שיור, מתיישבת לפי מיטב הכרתנו עם האינטרסים הלגיטימיים והמובנים מאליהם של רפובליקה צעירה זו, השואפת להתבצרות ולשגשוג.

האין שר החוץ סבור, כי הגיעה השעה לעשות מאמצים מיוחדים להסברת עמדתנו זו, כדי להניע את שלטונות רומניה לאפשר ליהודי רומניה להצטרף לאחיהם, בוני מדינת ישראל?

 

תשובת שר החוץ מ. שרת: ממשלת ישראל נקטה בצעדים דלקמן, כדי להסביר את נקודת השקפתה בענייני עלייה לממשלת הרפובליקה העממית הרומנית:

אל״ף, עוד לפני הקמת נציגותנו ברפובליקה העממית הרומנית נשלח לשם מטעם ממשלת ישראל שליח מיוחד, שנפגש עם שרת החוץ הרומנית [אנה פאוקר], הסביר לה את עמדתנו בענייני עלייה והגיש לה הצעות מסוימות בדבר סידור העלייה מרומניה.[2]

בי״ת, לאחר הקמת נציגותנו בבוקרסט הציג צירנו את עניין העלייה כעניין מרכזי ודחוף בשיחותיו עם שרת החוץ [אנה פאוקר] והביע לפניה את משאלתה של ממשלת ישראל בדבר מתן רשות ליהודי רומניה לעלות לישראל. כן הסביר צירנו את עמדתה של ממשלת ישראל בשאלת העלייה לפני אישים רמי מעלה אחרים ברומניה.[3]

גימ״ל, שר החוץ של מדינת ישראל פנה אל שרת החוץ של הרפובליקה העממית הרומנית באיגרת אישית, אשר הנושא העיקרי שלה היה שאלת העלייה. על האיגרת הזאת טרם נתקבלה תשובה.[4]

דל״ת, צירנו בבוקרסט, ששהה בארץ לשם התייעצות עם שר החוץ, יחדש עם שובו לבוקרסט את המשא ומתן עם הממשלה הרומנית בשאלת העלייה.

עמדתה של מדינת ישראל בענייני עלייה הוסברה אפוא למדי לממשלת הרפובליקה העממית הרומנית. שר החוץ מסכים לדעתו של חבר הכנסת אידוב כהן, ששאיפת יהודי רומניה לעלייה לישראל, ״מתיישבת עם האינטרסים הלגיטימיים והמובנים מאליהם״ של הרפובליקה העממית הרומנית.

שר החוץ סבור שנעשו כבר ״מאמצים מיוחדים להסברת עמדתנו״ בשאלת העלייה ואינו רואה אלו מאמצים נוספים יכולים להיעשות.

 

הערות:

[1] מתוך דברי הכנסת 2, סעיף א׳.

[2] השליח משה אגמי (לימים יועץ צירות ישראל בבוקרסט) הגיע לבוקרסט בראשית נובמבר 1948 (תלחמ״י 2, עמ׳ 164).

[3] ר׳ מברק הציר ראובן רובין אל מ״ש 1.3.1949 על בקשתו להתקבל אצל השרה אנה פאוקר, שם, עמ׳ 464.

[4] מכתב מ״ש לשרת החוץ אנה פאוקר 11.3.1949 (צרפתית) מובא שם, עמ׳ 494-490. דוח הציר רובין על פגישתו עם אנה פאוקר, שבה מסר לה את מכתב מ״ש, מובא שם, עמ׳ 516-513. הציר נועד עם אנה פאוקר שנית ב-1.8.1949 (תלחמ״י 4, עמ׳ 420).

 

העתקת קישור