הכנסת, ישיבה מ״ט-יהודי רומניה, יהודי ארצות ערב
שם הספר  דבר דבור 1949
שם הפרק  הכנסת, ישיבה מ״ט-יהודי רומניה, יהודי ארצות ערב
כותרת משנה  סעיף ד׳: מדיניות החוץ



72. הכנסת, ישיבה מ״ט[1]

29.6.1949

יהודי רומניה, יהודי ארצות ערב

 

 

סעיף ד׳: מדיניות החוץ

 

סעיף ד׳ בישיבה זו הוקדש לסיכום הדיון במדיניות החוץ בישראל, שהתנהל בישיבות מ״ג ומ״ד. הוגשו להצבעה 6 הצעות החלטה מטעם: ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון (הצעת מפלגות הקואליציה), מפלגת הפועלים המאוחדת, תנועת החירות, הציונים הכלליים, המפלגה הקומוניסטית והלוחמים. לאחר שנציגי הקואליציה והמפלגות השונות פירטו כל אחד את הצעתו, הציע ח״כ ז. אהרונוביץ׳, יו״ר הוועדה לענייני חוץ וביטחון, לאשר את הצעת הוועדה. מייד אחריו ביקש מ״ש את רשות הדיבור:

 

שר החוץ מ. שרת: כנסת נכבדה. ביקשתי רשות דיבור בשלב זה לפני ההצבעה לשם שתי הערות קצרות ולא אגזול מן הכנסת אלא דקות אחדות.

ההערה הראשונה היא על דברי חבר הכנסת וילנר [מק״י]. מה שהוא אומר כאן על ביטול איזה הסכם בדבר עלייה מרומניה בידי ממשלת ישראל, או על הפרעות בידי ממשלת ישראל לעלייה מרומניה שהייתה אפשרית - זוהי לא רק הודעה כוזבת לחלוטין, אלא כזב חסר כל שחר! - (מ. וילנר: זוהי אמת! אני יכול להוכיח זאת! אתה יודע זאת בדיוק כמוני!) - האם אי אפשר לסדר שבדקה זו שאני אדבר לא יטריד חבר הכנסת וילנר את הכנסת בצעקותיו? ובכן זוהי לא רק הודעה כוזבת לחלוטין, אלא כזב חסר כל שחר! זוהי דוגמה נוספת לאותו חיזיון ממאיר, שלדאבון לב נשנה רבות בהיסטוריה היהודית, שמתוך סירוס נפש מצדיק יהודי את הדין ותולה בעם היהודי את הקולר על עוולות וקיפוחים הנגרמים לו. שאלת העלייה היהודית ממזרח אירופה לישראל, כל הפרשה הזאת על אורותיה וצלליה, על החיוב הגדול שהיה בה ועל השלילה החמורה שבה, איננה עומדת כרגע על סדר היום ולא תוכל להתברר אגב הערות להצבעה לפני סיומו של הוויכוח המדיני.

וההערה השנייה היא בדבר יהודי ארצות ערב, ואני אומר את הדברים מתוך היענות מרצון לתביעה שהופנתה אלי מצד קבוצת חברים ספרדים בכנסת הזאת. רצוני לומר: מצבם של יהודי ארצות אלה, סבלם הגדול, הסכנות החמורות המאיימות עליהם - כל שאלת עתידם אינה יורדת מעל סדר יומו של משרד החוץ. עירנותו של משרד החוץ נתונה לבעיה הזאת יום יום. ממשלת ישראל תעשה באמצעות משרד החוץ כל מה שתלוי בה, כדי לחלץ את הקהילות היהודיות האלה מן המצוקה שהן נתונות בה, להציל אותן מן הסכנות המרחפות על ראשן, להבטיח להן חיים של שוויון ואזרחות ואפשרות מלאה של עלייה ועליית הון לארץ, במידה שהדבר יהיה נתון בידי השפעתה ויכולתה של ממשלת ישראל, ובמידה שיינתנו לה הזדמנויות להביא את ההשפעה הזאת לידי ביטוי.

 

בתום דברי מ״ש ניהל יו״ר הכנסת י. שפרינצק את ההצבעה על הצעות ההחלטה של הסיעות השונות. הצעת רוב חברי ועדת חוץ וביטחון להביע הערכה לשר החוץ ולמשלחת ישראל באו״ם על פעולתם שהביאה לקבלת ישראל לאו״ם, ולאשר את קווי המדיניות כפי שנקבעו בדברי שר החוץ, קיבלה 62 קול. הצעת סיעת מפ״ם - 13; הצעת הציונים הכלליים - 6; הצעת הקומוניסטים - 1; הצעת הלוחמים - 1. סיעת תנועת החירות לא העמידה את הצעתה להצבעה.

 

הערות:

[1] מתוך דברי הכנסת 1, סעיף ד׳.

 

העתקת קישור