[1] דמות המסמלת אשת-חברה דעתנית, מורגלת בהשלטת השקפותיה, במחזה "מכאוב מרוב חוכמה" מאת המחזאי הרוסי, בן המאה ה-19, אלכסנדר גְרִיבוֹיֶדוֹב; אינה מופיעה על הבמה אך מאוזכרת במשפט הסיום שלפני רדת המסך: "אלוהים, מה תגיד הדוכסית מַרְיַה אַלֶקְסֶיֶבְנַה!"

[2] אליעזר גרינבוים. בלומדו באוניב' ורשה נדון למאסר בשל פעילות קומוניסטית, ברח לפריס, סיים לימודי משפטים והתנדב לעזרת הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד. אחר פרוץ מל"ע-2 היה פעיל במחתרת הקומוניסטית בצרפת, נעצר ונכלא במחנה ריכוז ליהודים בצרפת והיה יו"ר ועד העצורים. ב-1942 שולח לאושוויץ והתמנה אחראי על צריפו. אח"כ הועבר למחנה בוכנוולד וגם שם שימש מפקח. בתום המלחמה חזר לפריס, שם האשימוהו אסירים שהכירוהו באושוויץ בשיתוף-פעולה עם הגרמנים. במאי 1945 עלה ארצה אחרי ששוחרר מחוסר הוכחות, ישב בבית הוריו מרים ויצחק בי-ם והתמסר למחקר היסטורי. במאי 1948 נהרג כמקלען בדרך לרמת רחל.

[3] "שאו לא היה איש חכם, אך לא רשע אלא חלש, ולכן התנהג בתקיפות כלפי חוץ. זה היה פקיד בינוני, שעלה במושבות לתפקיד שלמעלה מיכולתו. גבוה בקומתו היה, אך איש קטן ומוגבל, פקיד טיפוסי, ואפילו היה מחזיק את העיפרון מאחורי האוזן, כנוהג לבלר באנגליה. אישית הוא היה הגון וישר ולא שונא יהודים. הוא היה רק מבצע פוליטי" (עדות דב יוסף ב-2.6.1970, את"ה 24/37).

[4] "לשכת המודיעין הממשלתית מוסרת: סר ג'ון שאו, המזכיר הראשי ורעייתו, ביקרו ביום א' אחה"צ אצל ד"ר ח' וייצמן ורעייתו בביתם ברחובות ושתו איתם תה" ("דבר", 9.7.1946). במכתב לז"ש מ-8.7.1946 נדרש מ"ש ל"משתה התה":

הנודע ביישוב דבר הביקור הארוך, ועוד לתה, ועוד עם רעייתו - "שבת משפחות גם יחד"? אם כן - מה הרושם?;

ועוד במכתב מ"ש לאליהו דובקין מ-9.7.1946:

מהביקור של היום [של חיים וייצמן בלטרון) לא העלינו הרבה. העירותי שהרשות עשתה הון רב ממסיבת התה וההערה לא נעמה;

יום לאחר ביקורו של ח' וייצמן בלטרון, כתב לו מ"ש בין השאר:

ביום א' קיבלת אורחים כאות של נימוס. אך מייד אחר-כך הם מיהרו לעשות מזה הון פוליטי. הביקור הפרטי נשא משמעות של צעד מדיני. ה-P.I.O. Information] Palestine Office - לשכת המודיעין של ממשלת המנדט] פירסם אותה בהודעה רישמית. כל סוכנויות הידיעות התנפלו עליה כמוצאי שלל רב, והתוצאה של פירסום זה הייתה אחת ויחידה בבירור: תעודת הכשר לאדמיניסטרציה הא"י! (גנזך וייצמן; אנגלית במקור).

[5] "עימות קטסטרופלי [בין היישוב והבריטים לאחר "השבת השחורה") נמנע כבר בהפסקת פעולות 'תנועת המרי' ביוזמת וייצמן וידידו סקר" (הלר-שבש"ח, עמ' 32; ור' לעיל מכתב 12, הע' 10).

[6] הכוונה לפיליפ אורד גאי (Guy Orde Philip), ארכיאולוג בריטי, מעובדי מח' העתיקות של ממשלת המנדט. נשאר בא"י אחר צאת הבריטים והיה ממונה על הסקר והחפירות במח' העתיקות של מדינת ישראל. ימימה - רעייתו - בת אליעזר בן-יהודה.

[7] רֶנַה ברמן, היא ובעלה בוֹרְיַה, ציונים תושבי לונדון, נמנו עם ידידי מ' וצ' שרת כבריטניה.

[8] על חוויית ביקורה ביגור כתבה ב' חבס ב"דבר" ברשימה: "איך עמדה יגור" (10.7.1946).