48. הממשלה, ישיבה י״א[1]

26.4.1949

על הממשלה לשלוט בקצב העלייה

 

 

סעיף ג׳: הודעת ראש הממשלה בכנסת על קליטת העלייה והמצב הכלכלי

 

רוה״מ ב״ג קרא את ההודעה שהכין לישיבת הכנסת הבאה. בין השאר אמר: ״מאז קום המדינה עלו למעלה מ-210 אלף יהודים. מראשית ינואר 1949 עלו למעלה מ-102 אלף. 53 אלף עולים עודם יושבים בצפיפות מבהילה במחנות. יש מסיקים, שעלינו לצמצם את העלייה. הממשלה שוללת מסקנה זו בכל תוקף. אין לנו כל זכות והצדקה מוסרית להתאים את ממדי העלייה לצורכי הכלכלה. את הפתרון יש למצוא במאמצים לשיכון, להתיישבות ובמלחמה נמרצת ביוקר החיים״. השרים שפירא, קפלן, שיטרית ורוזנבלט צידדו בפיקוח על ממדי העלייה. השרים מאירסון, רמז ושזר תמכו בב״ג.

 

השר מ. שרת: אני סבור שבשום פנים לא נוכל להסכים לעיקרון של עלייה בלתי מוגבלת ושלא תהיה לנו כל שליטה על זרם העלייה. לא ייתכן כי נרכין ראש בפני כל הפתעה. זהו מפעל שאנחנו מגשימים אותו, מפעל היסטורי, ואין אנו יכולים כאן להינשא על הגלים ועם הרוח. לא ייתכן שיקרה מה שקרה לנו כבר, שכל גנב, כייס ופושע שרצה לבוא ארצה עלה על האונייה והגיע. זה לא ייתכן. עלינו להיות במצב כזה שנדע מה יהיה בעוד חודש ומה יהיה בעוד חודשיים. אנחנו מדינה המאמינה בצורך של התערבות המדינה בכל ענפי החיים. לא ייתכן כי נוציא מידינו את ההגה בשטח העלייה ונהיה לכדור משחק בידי המקרה.

אינני אומר כי עלינו להכריז על צמצום העלייה, אבל בתור הקדמה לעניין הקיצוב, לדעתי ההודעה היא רחבה מדי. אילו עמדנו על זאת בפרק של הצהרה על תוכנית הממשלה, היה היקף ההודעה מתאים.

אני מציע למר בן-גוריון להכניס בהצהרה שני שינויים:

אל״ף, לצמצם אותה במקצת.

בי״ת, לעשות כמה פסקות החלטיות פחות. עלינו לגייס את כל מאמצינו לקראת קליטת העלייה, אבל עלינו להגיע למצב שבו נוכל לומר, שבחודש זה נוכל להעלות כך וכך עולים, ובחודש הבא כך וכך. זה אומנם מצב חמור, אבל אחרת לא ייתכן. אינני יכול לקבל את העמדה, שהעלייה היא דבר שבקדושה, שאסור לגעת בו - דווקא משום שזה דבר שבקדושה חייבת הממשלה לשלוט עליו, ולא ייתכן שהוא ישלוט על המדינה.

 

הערות: