10. הממשלה הזמנית, ישיבה ל״ד[1]

16.1.1949

השיחות עם המצרים ברודוס

 

 

סעיף א׳: סקירות

 

ישיבת הממשלה נפתחה בדוח אלוף יגאל ידין, חבר משלחת ישראל לשיחות שביתת הנשק עם מצרים ברודוס, על מהלך השיחות. ידין אפיין את חברי המשלחת המצרית, וציין כי אליהם הצטרפו שניים-שלושה אישים מצריים בכירים שהגיעו לרודוס כתיירים. אחד מהם, עבד אל-מונעם מוצטפה, הוא מנהל המחלקה המדינית של ״הליגה הערבית״.

 

השר מ. שרתוק: שום דבר אינו הולך לאיבוד בטבע וגם בפוליטיקה. עבדול מונעם מוצטפה[2] היה לשעבר קונסול כללי של מצרים בירושלים, והייתי ביחסים טובים עמו, והשקענו בו תשומת לב מרובה והתייחסנו אליו באדיבות. אני מכיר אותו היטב, והוא ידיד גדול של אליהו אילת.[3] אומנם את ששון לא הכיר. כשנפגש עם ששון בפעם הראשונה ביקש מייד למסור לי דרישת שלום ושאל ב[שלום] אילת.

בשיחה עמו [ברודוס] פתח ששון מייד בשורת שאלות.

ששון אמר: אומנם אנו מתייחסים בחיוב לד״ר באנץ׳ וגם אתם מתייחסים אליו בחיוב.

אמר לו המצרי: מה אתה רוצה, הריהו עושה היסטוריה...

בתשובה זו הוכיח, שתפס את הנקודה, שבאנץ׳ רוצה לעשות קריירה בינלאומית.

אמר לו ששון: ״אף על פי כן, עם כל חשיבותו של באנץ׳, וכי לא מוטב לדבר ישירות בכל שעה שיש צורך בכך, ולא להיעזר בתיווך?״

עוד שאלה שאל ששון ביחס לאנגלים.

הוא אמר: ״אנו יודעים היטב שיש לכם חוזה ויחסים עם אנגליה, ויודעים אנו למה חותרת אנגליה. אנו רוצים לדעת אם המצרים באו בכנות, כגורם חופשי, או שהם כפותים״.

על זאת השיב לו המצרי, שהם יודעים היטב-היטב עמדת האנגלים. הם שומרים צעדיהם, התעניינו בחוקה וישבו לא מעט על המדוכה אם לבוא לכאן או לאו, וכל העניין השביע אותם תמרורים, בפרט בשנה האחרונה, והם באו לידי מסקנה מוחלטת, שמוכרחים להגיע לשלום.

לאחר שיקול רב אמר: ״באנו לכאן על מנת להגיע לשלום עמכם״.

אחר כך אמר לו ששון: ״ישנם עוד צדדים בעניין, ואנו עומדים ברגע זה במשא ומתן עם עוד גורם אחר״.

אמר המצרי: ״עם שני גורמים. הרי הייתה לכם עכשיו פגישה עם הלבנון״.

אמר ששון: ״אומנם כן״.

אמר המצרי: ״לא כאן בלבד, אלא אף בפריס היו פגישות ביניכם״.

בזאת רצה להדגיש, שמכל מקום כל החוטים מובילים ל״ליגה״ וכל מי שעושה צעד מסוים - מודיע עליו למרכז. הוא אמר שיש עוד גורם אחד - עבר-הירדן.

אמר ששון, שהיינו מעוניינים לדעת מה יחס המצרים לעניין זה.

אמר המצרי: ״יש לכם מגע עם המלך עבדאללה, והוא רוצה בסיפוח החלק הערבי של ארץ-ישראל למדינתו״.

אמר ששון: ״איני יודע. עדיין לא דיברנו על זה. על כל פנים, לא נקטנו עמדה בעניין״.

אמר המצרי: ״זה מה שרוצה עבדאללה. ואני רוצה לייעץ לכם, שאם יעורר שאלת הסיפוח - תשאלו אותו אם יש לו על כך הסכמת המדינות הערביות האחרות, ותשמעו מה יענה״.

אמר לו ששון: ״ומה לגוף העניין?״

אמר לו המצרי: ״וכי יש לנו ברירה? כלום הפירורים הללו יכולים להוות מדינה?״

אמר לו ששון: ״מה זאת אומרת, אתם מקבלים תוכנית יריחו?״[4]

אמר לו המצרי: ״לא קיבלנו תוכנית יריחו, אבל אין אנו רואים מנוס״ -

(יגאל ידין: המצרי אמר, שבינתיים אין לדעתו פתרון אחר לחלק הערבי של פלשתינה) -

אמר ששון: ״אם מטרתכם היא שלום - מפני מה מדברים אתם על שביתת נשק בלבד?״

אמר עבדול-מונעם: ״אין לנו ייפוי כוח פוליטי במשלחת זו. יש לנו ייפוי כוח למשא ומתן על שלב של שביתת נשק. אולם משנגמור עניין שביתת הנשק - מוכנים אנו להיכנס לשלב הבא של הדיון״ - (יגאל ידין: עבדול מונעם מוצטפה הדגיש במיוחד, שהפעם המשא ומתן הוא צבאי בלבד) - הוא איש המשרד הפוליטי של ה״ליגה״, עוזר לעזאם פחה[5] ואינו מעוניין לשבור את ה״ליגה״. הוא מעוניין שנסביר לעבדאללה שיש משמעת ב״ליגה״ ואל יחשוב שהוא אדון לעצמו. הוא שיבח את עזאם ומסר לששון דרישת שלום ממנו.

 

הערות: