יעקב שרת - ינואר 2016
דבר
דבור 1949 הוא כרך שני בסדרת דבר דבור המוקדשת לדברים שנשא משה שרת בנושאי מדיניות
חוץ, ביטחון וחברה במסגרות שונות, בארץ ומחוצה לה, בתשע שנות כהונתו בממשלת ישראל
כשר חוץ בשנים 1956-1948 וכראש ממשלה בשנים 1955-1954. בשלב זה שוקדת העמותה למורשת משה שרת על הכרך השלישי בסדרה: דבר דבור 1950.
ב-1949, שנתה השנייה של מדינת ישראל, ניצב שר החוץ משה שרת אל מול אתגרים
רבים, שלחמישה מהם נודעה חשיבות היסטורית רבתי:
חתימת הסכמי שביתת נשק עם ארבע
המדינות הערביות הגובלות בישראל בתום מלחמת העצמאות;
קבלת ישראל לחברות באו״ם;
התמודדות עם בעיית מאות אלפי הפליטים
הפלסטינים;
מאבק ב״ועדת הפיוס״, ששיגרה מועצת
הביטחון להשכנת שלום במזרח התיכון;
עמידה מול מגמת בינאום ירושלים,
שהסתמנה בחזית האו׳ם.
בארבע ההתמודדויות הראשונות נחל משה שרת הצלחה. בחמישית הייתה ידו על
התחתונה וכמי שהכיר באי-הצלחתו הגיש את התפטרותו לראש הממשלה - אך זו לא נתקבלה.
בכל הסוגיות הללו בלט משה שרת הן כדָבָּר כלפי חוץ והן כמסביר ובר-פלוגתא
כלפי פנים. נאומיו, הרצאותיו, הסבריו והתפלמסויותיו מצטרפים למסכת היסטורית המשקפת
בבהירות ובפרטות את מוצאות מדינת ישראל ובעיותיה בשנתה השנייה, ובעת ובעונה אחת
מציגה את השקפותיו, עקרונותיו ופועלו רחב-המנעד. על אחד מן ההישגים - חתימת הסכמי
שביתת נשק עם ממשלות לבנון, סוריה, עבר-הירדן ומצרים - אפשר אולי לומר, כי היה
גדול הישגיו של משה שרת כשר חוץ: מדינות ערב אלה, אשר אך תמול-שלשום נלחמו בישראל
וביקשו להכחידה, הכירו מכוח הסכמים אלה ב״קו הירוק״ כגבול בינן לבין מדינת ישראל,
כלומר השלימו רשמית עם כלילת השטחים שכבש צה״ל במלחמה מעבר לקווי החלוקה, שנקבעו
בהחלטת עצרת או״ם ב-29 בנובמבר 1947
בתחום מדינת ישראל והוסיפו לה 7
אחוזים משטח ארץ-ישראל כולה.
הראשון בכרכי הסדרה דבר דבור 1948, שראה אור בשלהי
2013, כלל מסמכים מקום המדינה במאי 1948
ועד סוף אותה שנה. הכרך הנוכחי מקיף שנה תמימה וכמעט כפול בהיקפו מקודמו.
המערכת הביאה דברים בשם אומרם ללא השמטות גם כאשר הוליך עיקרון זה
לכפל דברים, וזאת
הן כדי לא לשבור את רצף ההרצאה של
הדובר
והן כדי למנוע חשש מפני ״צנזורה
פנימית״ כלשהי.
בדרך כלל, גם כאשר מדובר בחזרה על אותו נושא, מוצג הדבר באור שונה
כלשהו ומרחיב את הבנת הקורא.
הקדשת כרכי דבר
דבור לדברים שבעל-פה בלבד הינה פרי בחירה שקולה. שפע המסמכים שכתב
שר החוץ משה שרת מחייבים טיפול מערכתי נפרד. על חסר זה מפצים במידה רבה כרכי תעודות למדיניות
החוץ של מדינה ישראל (תלחמ״י) לשנים 1956-1948, שהוציא לאור ארכיון המדינה. מטבע הדברים נמצא, כי רבות מתעודות
אלה, הערוכות בקפדנות ומוערות היטב בידי ימימה רוזנטל ויהושע פרוינדליך, הן פרי
עטו של משה שרת וברבות אחרות הוא הנמען. בעריכת דבר דבור 1949 נעזרנו בשלושת כרכי תלחמ״י המוקדשים לשנה זו; הקורא מופנה לא אחת למסמכים
רלוונטיים המובאים בכרכים עתירי מידע אלה, והמבקש להעמיק יצא נשכר אם יעיין בהם בד
בבד עם קריאת ספר זה.
רוב מסמכי דבר
דבור 1949 הועתקו מפרוטוקולים של דיונים שהתנהלו במסגרות שונות, ממלכתיות
ואחרות. כמה מן הפרוטוקולים לא נרשמו ביד אמונה ורבים לא נערכו, ויש שהדובר, קרוב
לוודאי בשל עומס עבודה ועייפות, לא דייק בלשונו. העורכים השתדלו לעשות כמיטב
יכולתם להנהיר סוגיות לשוניות וענייניות, אם בהערות בגוף הדברים או בתחתית העמודים ואם בעריכה
קלה. במקרים מסוימים, בשל חשיבות הדברים, ראינו להביא גם דברי משתתפים נוספים
בדיונים, כלשונם. הפרוטוקולים המקוריים עומדים לרשות הציבור בארכיונים השונים.
פרטים ביוגרפיים על אישים הנזכרים במסמכי הספר מובאים בהערה בעמוד איזכורם הראשון.
תודת העמותה למורשת משה שרת נתונה להנהלות ולעובדי ארכיון המדינה,
ארכיון מפלגת העבודה ע״ש משה שרת, הארכיון הציוני המרכזי וארכיון צה״ל.
יישאו ברכה
ד״ר פנחס עופר על
עזרתו המסורה בהבהרות ובעקירת שיבושים,
משה מירון על
סריקות דיגיטליות
ויעל מדיני וברכה רחמן על
תרומתן בהגהה.
