הספר הלבן,  24 ביולי 1946

 

קטעים מתוך חוברת בת 9 עמודים, משרד המושבות, לונדון[1]

 

ה"ספר" מביא פיענוחי 8 מברקים ששודרו בשירות הקשר האלחוטי החשאי של "ההגנה" מי-ם ללונדון ומלונדון לי-ם. נראה כי לפחות חמישה מן המברקים נשלחו על-ידי מ"ש או אליו.

בעמי 2 מובאים הגדרות ומידע כללי על "ההגנה", הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י.

בעמ' 3 מובאים המסקנות המצוטטות ב"דבר" (ר' מכתב 45, הע' 2), ומידע על מיבצעי "ליל הרכבות" ופיצוץ סירות המשטרה (פלמ"ח), והפשיטות על תחנת הרכבת בלוד (אצ"ל) ובתי הזיקוק בחיפה (לח"י) ב-31 באוק' וב-1 בנוב' 1945.

בעמודים 6-3 מובאים פיענוחי 6 המברקים הבאים:

 

(1)  מברק משה סנה מלונדון, 23.9.1945, להנה"ס בי-ם, כולל הצעה "שנבצע אינצידנט רציני אחד", שישמש "אזהרה והצבעה על אינצידנטים חמורים הרבה יותר למקרה שהממשלה תחליט נגדנו [---] לח"י הביעו רצונם להצטרף אלינו באופן מלא על יסוד תוכנית הפעולה שלנו. [---] אם ייווצר איחוד שכזה, יש להניח כי נוכל למנוע פעולה עצמאית אפילו ע"י אצ"ל".

 

(2)  מברק ברנרד ג'וזף מי-ם, 10.10.1945, להנה"ס בלונדון [סביר שאל מ"ש, לפי התשובה החתומה שלהלן]: "אליעזר קפלן, המסתמך על דברי חיים [וייצמן] באמצעות נובו[2] אומר שאל לנו לבצע דבר בטרם תיתן לנו הוראות לפעול. הוא מתנגד לכל פעולה ממשית מצידנו עד שנשמע ממך. אולם חברים אחרים סבורים שצריך לתמוך בפעילותך המדינית בפעולות שלא ישאו אופי של סכסוך כללי. חיוני שנדע מייד האם פעולות שכאלה עשויות להועיל או להזיק למאבקך. אם אתה מתנגד לכל פעולה שהיא, הברק שעלינו להמתין לבואו של ולסלי.[3] אם אתה מסכים לפעולות בודדות, הברק שאתה מסכים לשלוח משלחת לדומיניונים. אם כוונתו של חיים [וייצמן] רק להימנע מסכסוך כללי, ולא מפעולות בודדות, שלח ברכות לשיל[4] להולדת בתו".

 

  (3) מברק מ"ש מלונדון, 12.10.1945, לברנרד ג'וזף בי-ם: "דוד [בן-גוריון] לא יעזוב לפני שבועיים. בינתיים יבקר כנראה בפריס. דוד עצמו מצדד במשלחת לדומיניונים. אנא ברך את שיל להולדת בתוי שרתוק".

 

 (4) מברק מי-ם, 2.11.1945, ללונדון [ככל הנראה ממשה סנה]: "ההנהלה מסרבת להסמיך את המח' המדינית לפעול במסגרת הוראות בן-גוריון. גסבר [כנראה גזבר, כלומר א' קפלן] אומר שהוא יתנגד לכך ברגע שב"ג ושרתוק יחזרו. אני הודעתי שאפעל בהתאם להוראות שקיבלתי עד שתתקבל הודעה מוסמכת שתבטל את הוראות ב"ג. הם לא העזו לבטל את ההוראות אבל תבעו שנודיע להנהלה מראש על כל פעולה ושתהיה להם זכות וטו. אנו הגענו להסכמה על סירות המשטרה והרכבת. כל הפעולות עלולות אפוא להשתבש בגלל הלחץ מן המפלגה על ברנרד ג'וזף ועל אליהו [דובקין]".

 

(5)  מברק מי-ם ללונדון, 1.11.1945 [ככל הנראה אל מ"ש, לפי הסיפא]: "הגענו להסכם עבודה עם האירגונים הפורשים, שעליהם נטיל משימות מסוימות בפיקודנו. הם יפעלו אך ורק לפי תוכניתנו. סנה, שאול מאירוב, כנעני [ישראל גלילי] וברנרד ג'וזף סבורים שהסכם זה רצוי ביותר, אבל הוא אינו מוצא לפועל מפני שהמפלגה מעכבת אותו. כמה מהם מתנגדים לכל פעולה שהיא ובייחוד לכל הסכם עם הפורשים. להלן מידע על הפעולות: [כאן מתוארים מיבצעי טיבוע 3 סירות המשטרה והריסת גשרי הרכבת ע"י הפלמ"ח, מיבצע אצ"ל בתחנת הרכבת בלוד ומיבצע לח"י בבתי-הזיקוק בחיפה, ולהלן:] הפורשים הודיעו לנו מראש על זה ואנו לא התנגדנו ללוד, אבל התנגדנו לפעולה בבתי-הזיקוק. אילו הוצא ההסכם לפועל היינו יכולים למנוע קורבנות בלוד ולמנוע את הפעולה בבתי-הזיקוק. אני רואה את העובדה שהמפלגה וההנהלה מעכבים את אישורן כפשע. הפעולות עשו רושם אדיר בארץ. השלטונות נבוכו והכריזו עוצר לילה בכבישים. הם ממתינים להוראות מלונדון. אנו חוששים להתקפה כללית על ה'הגנה'. נקטנו בצעדי הבטיחות הדרושים ואנו מוכנים לקורבנות. אשר במברק לעדה[5] שבו תשאל לשלום הילדים".

 

  (6)מברק משה סנה בי-ם ללונדון מ-12.10.1945: "החל מ-4.10 חודשו שידורי 'קול ישראל'. שני מישדרים הצליחו, אליעזר קפלן וברנרד ג'וזף הוזמנו הבוקר לפגישה עם הנציב העליון. ההסכם על חידוש השידורים ועל מיבצע עתלית [שיחרור 200 מעפילים עצורים ע"י הפלמ"ח ב-10.10.1945] הושג בקושי. להבא לא אשאל אלא אחליט בתיאום עם שאול מאירוב וכנעני".

 

(7)  " 'קול ישראל' החל לפעול כתחנת השידור של 'תנועת המרי העברי' שלושה ימי לפני שקיבלנו את מכתבך ומברקך. גם לנו יש ספקות ואנו העלינו אותם לפני חידוש השידורים, אבל המומחים אומרים כי מבחינה טכנית אין יסוד לדאגה".

 

בעמוד 7 מביא "הספר הלבן" פרטים על הפיגועים שביצעו הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י במיתקן המכ"ם בחיפה, במחנות המשטרה הממונעת ובשדות- תעופה ב-20-25 בפברואר, 1946, ותרגומי הודעות עליהן ב"קול ישראל" ובביטאוני המחתרת "חרות" (אצ"ל) ו"אשנב" (ה"הגנה"/"תנועת המרי").

 

בעמוד 8 - תיאור מיבצעי "ליל הרכבות" (פלמ"ח), בתי-המלאכה של הרכבת בחיפה (לח"י) וחטיפת 6 קצינים בריטים ב-18-16 ביוני, 1946 (אצ"ל). בעמוד זה מצוטט בהרחבה שידור של "תנועת המרי" ב"קול ישראל" מ-12.5.1946, המזהיר את ממשלת בריטניה כי "אם לא תמלא את מחויבויותיה בתוקף המנדט, העם היהודי ייאלץ לתבוע ממעצמות העולם לפעול להוצאת הבריטים מא"י, ו'תנועת המרי' תעשה כל מאמץ לסכל את העברת הבסיסים הבריטיים לא"י [מרחבי המזה"ת] ואת הקמתם בה".

 

"הספר הלבן" מטעים, כי "למישדר זה נודעת משמעות מיוחדת לאור העובדה, שהוא שודר לפי בקשתו המיידית של משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וחבר הנה"ס, וכן הועבר לידיעת דוד בן-גוריון, יו"ר הנה"ס, כפי שמלמד המברק הבא" (בעמי 9):

 

(8) "אל דניאל[6] בלונדון מסנה בירושלים, 12.5.1946: אנא העבר לבן-גוריון את נוסח המישדר של 'קול ישראל' הנשלח בזה בלוויית הודעה שהמישדר הוכן לבקשתו של שרתוק".[7]

 

להלן, בעמ' 10-9, מצטט "הספר הלבן" את מישדר "קול ישראל" על "ליל הגשרים", מסיים ב"סיכום" כי ב-6 החודשים הראשונים של 1946 בוצעו בא"י כ-50 פיגועים שונים וקובע:

"המיבצעים שתוארו לעיל היו נרחבים באופיים וגרמו נזק רב מאוד, כאשר בעקבותיהם לא איחרה לבוא חטיפתם של קצינים בריטיים, לא יכלה ממשלת הוד מלכותו לנקוט עמדה סבילה, לא היה מנוס מלפניה, אלא אם כן הייתה נכונה להיכנע לאיומי אלימות ולנטוש כל תקווה לקיים משטר וסדר, מביצוע צעדים פעילים נגד כל אדם וכל ארגון, שהעמידו את עצמם כאחראים לתכנון ולביצוע של מעשי הזוועה המתוארים במיסמך זה".