[1] בלה קומיסרוב, בת דודתה של צפורה. שירתה באט"ס.

[2] רעיית המשורר מרדכי טיומקין (טמקין). ידידי המשפחה.

[3] דליה - בתם של עבריה ומשה כרמי. מ' כרמי היה חברם של צ' ומ' שרת מימי ג"ה. בוגר המחזור הראשון. מראשוני עין-חרוד. מורה נערץ.

[4] שמואל סבוראי - חבר מימי ג"ה. בוגר מחזור ב'. חבר גדוד העבודה, מראשוני עין-חרוד.

[5] אהרון פרידמן - מראשוני גדוד העבודה ועין-חרוד. פעיל בתחום התרבות.

[6] שמחה ויצחק אולשן, ידידי משפחה. יצחק, חברם של צ' ומ"ש מימי ג"ה (בוגר מחזור ג'), היה לימים שופט בית המשפט העליון ונשיאו.

[7] אירמה לינדהיים, יהודייה אמריקנית, הייתה נשיאת "הדסה" בארה"ב ופעילה ב"עליית הנוער". הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", עלתה לארץ בשנות השלושים וישבה במשמר העמק.

[8] איפיון זה בא אולי על רקע התפטרויות ב"ג פעם בפעם והתייחסויותיו הבוטות כלפי עמיתים, לרבות מ"ש, אך סביר שצ"ש ביקשה לרמז בו על ה"אקטיביזם" שלו, שקומם אותה כמוגזם לדעתה (כינוי זה חוזר במכתביה 44 ו-86). כינויי ב"ג במכתבים: ב"ג; אבי עמוס; אבירן; בן אביגדור; עמי.

[9] הכוונה, ככל הנראה, להשתהות ח' וייצמן בפירסום הודעתו בעקבות "השבת השחורה".

[10] משה סנה (1972-1909), חבר הנה"ס וראש המיפקדה הארצית (רמ"א) של ה"הגנה", נמנה עם ראשי המחנה ה"אקטיביסטי" ביישוב, שדגלו ב"מאבק רצוף" של פיגועים במיתקנים צבאיים וממשלתיים ברחבי הארץ, וככזה הוגדר כ"אקטיביסט בלתי מתפשר" (אביזוהר, עמ' 15). בתחילת 1946 שלל בקיצוניות שיתוף פעולה עם וא"א ותבע התקוממות כללית של היישוב נגד השלטון הבריטי. נכלל ברשימת "האנשים החשובים מאוד" שהחליטו השלטונות הבריטים לעצור ב-29.6.1946, אך הוזהר בעוד מועד, הסתתר ונמלט לפריס ב-23.7.1946. מייד לאחר "השבת השחורה" נענתה "ועדת איקס" (גוף בן 6 חברים: הרב פישמן [יו"ר], מ' סנה, פרץ ברנשטיין, ל' אשכול, י' בר-יהודה ויעקב ריפטין, שאישורו נדרש לכל יוזמה של מיפקדת ה"הגנה" לביצוע פעולה מזוינת נגד השלטונות הבריטים) לתביעת ח' וייצמן להימנע מכל פעילות אלימה ובעיקבות זאת התפטר מ' סנה מתפקיד רמ"א עד לבירור סופי, אך המשיך לתפקד כחבר המיפקדה הארצית סת"ה ג, עמ' 896/7). כשהתברר למ"ס בפריס, כי הפסקת המאבק המזוין תימשך עד שתתקבל החלטה בסוגיה זו בקונגרס הציוני הכ"ב, שעמד להתכנס בשלהי 1946, טען ש"התבוסתנים מרימים ראש והראש כהה העיניים [ח' וייצמן] בראשם" (אביזוהר, עמ' 14) וב-21.9.1946 התפטר מהנהלת הסוה"י וסופית מתפקיד רמ"א של ה"הגנה" (עוד על מ"ס ר' להלן מכתב 36, הע' 6).

[11] פנסיון גרטה אשר, ברחוב אבן-עזרא שבשכונת רחביה, שם נהגו להתאכסן ולהתכנס אנשי ה"הגנה" והמוסדות הלאומיים. גרטה אשר, בעלת המקום, הייתה מעורה בחיי אורחיה ועיסוקיהם.