55. הממשלה הזמנית, ישיבה כט, תל-אביב - לא נסבול פגיעתה של ההפוגה בעלייה - 29/8/1948
שם הספר  דבר דבור 1948
שם הפרק  55. הממשלה הזמנית, ישיבה כט, תל-אביב - לא נסבול פגיעתה של ההפוגה בעלייה - 29/8/1948
כותרת משנה  סעיף ב׳: עליית גברים בגיל צבא

55

הממשלה הזמנית, ישיבה כט, תל-אביב[1]

29/8/1948

לא נסבול פגיעתה של ההפוגה בעלייה

 

 

סעיף ב׳: עליית גברים בגיל צבא

 

השר מ. שרתוק: עלי להביא לפניכם עניין דחוף - עניין עליית גברים בגיל צבא.

מסרתי על מצב העניינים בישיבה האחרונה, שהתקיימה ביום ד׳ [25/8/1948]. למחר באו אצלי נציגי המתווך של האו״ם והודיעו שקיבלו הוראה מהמתווך להודיע לי, שאם אין אנו מוכנים להפסיק לפי שעה עלייתם של גברים בגיל צבא, כלומר עד שיתברר העניין, המתווך יראה עצמו אנוס לקבוע זמן, ובעצם נתן להם סמכות לקבוע זמן ולהודיע לנו, שמזמן זה ואילך עליית אנשים בגיל צבא אסורה עד לבירור העניין.

אין להם, כמובן, הכוח למנוע עלייה. אולם אם לא נתחשב באזהרה זו, יודיע למועצת הביטחון שלא צייתנו לו ולדעתו הרי זו הפרת ההפוגה.

הודעתי, שלא נסכים לשום שינוי בתקופת ההפוגה. במידה שההפוגה חלה על הארצות האחרות - הריהי חלה גם על הארץ וזו ארץ של עלייה. העלייה אינה פוגעת בהפוגה ולא נסבול פגיעתה של ההפוגה בעלייה.

היה דין ודברים על הבאת הדבר למועצת הביטחון. היה ניסיון להציע לנו לפנות למועצת הביטחון וסירבנו. בכך הייתה הודאה מצדם, שספק אם יהיה רוב למתווך, אולם,

אל״ף, אם יביא המתווך את הדבר למועצת הביטחון, יהא עליו לאמץ כל כוחו כדי להשיג רוב של שבעה קולות.

בי״ת, אם ישיג רוב של שבעה קולות, תהא זו החלטת מועצת הביטחון ותטיל חובה על כל המדינות, ופירוש הדבר איסור יציאת גברים בגיל צבא מכל המדינות.

הם סבורים, שבכך יותר משנפסיד עכשיו אם נסכים להפסקה - אחר כך יתחדש זרם של עליית גברים בגיל צבא לארץ. על כל פנים, יש כאן עניין של שתי אפשרויות:

1) איסור מוחלט של עליית גברים בגיל צבא.

2) איסור זמני. הנקודה העקרונית היא אם בכלל מסכימים אנו להתווכח.

אמרתי, שאנו מוכנים להיכנס לסיכון זה ובמועצת הביטחון נטען שהדין עמנו.

הַנחתי הייתה, שקודם כל יש לפנינו חודש שאין בו ישיבות של מועצת הביטחון. לאחר חודש נבחן שוב את המצב ונראה אם המתווך יביא את הדבר למועצת הביטחון. לכשיביאו למועצת הביטחון, נבחן שוב את המצב, ואם נראה שעלולים אנו להפסיד באי-ויתור - אולי נוותר. על כל פנים, לעת עתה לא נסוגותי כמלוא נימה מהעמדה. הם ניסו בכמה דרכים וראיתי שאין להם חשק להזדקק לאולטימטום. הם אמרו, שאף על פי שיש להם לא סמכות בלבד, אלא הוראה לתת אולטימטום - אין הם מעוניינים בכך ורוצים למצוא פתח לא להזדקק לאולטימטום, וסבורים שמתקבלת על הדעת מכסת עלייה נורמלית. אומנם הם מבינים, שנסרב לראות את [מכסת] העלייה בימי המנדט נורמלית. על כל פנים, הם רואים את העובדה, שנכנסו לארץ בתקופת ההפוגה שלושת אלפים איש בגיל צבא, לא נורמלית.

על זאת עניתי, שלדעתי תתנהל העלייה לפי הצרכים והיכולת שלנו. מטרת מדיניותנו לאפשר עלייה. המדינה תעלה עולים לפי תוכנית שתיקָבע על ידה, ואין אצלנו מושג של ״עלייה נורמלית״ או ״בלתי נורמלית״. הם הציעו לנו להתאפק ולתאם צעדינו. אמרתי, שלא נשנה מהתוכנית. שאלו אם מוכן אני לומר להם מהי העלייה שאנו מחכים לה בשבועיים הבאים. אמרתי שאין זה סוד ואין אנו עושים מעשינו במחשכים. טלפנתי למשרד העלייה וביקשתי את המספרים המדויקים. למחרת קיבלתים. במשך ששת הימים הקרובים עמדו להגיע עולים בחמש-שש אוניות. המדובר היה באוניות שבדרך והן עמדו להביא 3,700 איש, מהם 1,400 בגיל צבא. הואיל ושאלו על השבועיים הבאים, שאלתי את משרד העלייה מה לגבי עשרת הימים שלאחר חמשת ימים אלה, שהמדובר בהם על הפלגות שעדיין לא בוצעו. התשובה הייתה שאינם יכולים לומר באופן ברור, אבל בדרך אומדנה נתנו לי את המספר של 5,000, בהם 1,250-1,200 בגיל צבא. שאלתי: מניין ירידה ניכרת באחוז העולים בגיל צבא? ענו לי, כי המקור דלל ומעלים משפחות. את המספרים האלה מסרתי לנציגי המתווך, והם אמרו שהמספר גבוה מאוד - בכמה ימים מוסיפים אנו 1,400 איש בגיל צבא. ואף על פי כן עד היום לא קיבלתי מהם אולטימטום.

העיתונות ששה להכריז על אולטימטום. הייתי מוכן לצאת בפרסום ״מפוצץ״, אלא להילחם בטחנות רוח לא כדאי.

לבסוף היו להם כמה שיחות עם משרד החוץ [של ארה״ב] והמצב הוא כזה: אם אמסור להם הודעת בכתב, או אפילו בעל פה - רשמית במקצת - על מספרים אלה ואוסיף פסוק שחלה ירידה באחוז הגברים בגיל צבא, ייתכן שדבר זה ישמש להם פתחון פה. יאמרו: אם חלה ירידה באחוז, מפני מה יתנו לנו אולטימטום? בכך יידָחה האולטימטום.

אם תיפתח דרך לעלייה מרומניה ותצאנה האוניות הראשונות - יהיה בהן אחוז גבוה של גברים בגיל צבא ושוב יעשו רעש. אולם בינתיים דוחים אנו את הדבר לשבועיים.

אני מציע ללכת בדרך זו, ולא רציתי לעשות כן שלא על דעת הממשלה. הַצעתי היא לא לזוז מעמדתנו ולא לשנות כמלוא נימה בתוכנית הקיימת בפועל, ולהסב את הדבר שיהיה מכוון לדחיית האולטימטום.

 

השר מ. שרתוק: אני מציע שבמכתב ייאמר, שהמפקחים ייקחו לתשומת לבם שבימים אלה תחול ירידה מסוימת באחוז העולים בגיל הצבא. תחילה ייאמר, שאין קביעות במספרים ואחר כך אצביע על המספרים שברשותנו וזו תהיה עובדה המאשרת את אי-קביעות המספרים.

 

מחליטים:

ב-7 נגד 1 קולות לאשר ההצעה המתוקנת של שר החוץ לקבוע בתשובתו למתווך זכות המדינה לשליטה בעלייה ללא סייג ולציין העובדה של שינוי באחוז בני גיל הגיוס בתקופה הקרובה.

 

הערות:


[1] מתוך הפרוטוקול, סעיף ב'.


העתקת קישור