52. הממשלה הזמנית, ישיבה כז, תל-אביב - לא תחול שום הפסקה בתוכנית העלייה שלנו - 18/8/1948
שם הספר  דבר דבור 1948
שם הפרק  52. הממשלה הזמנית, ישיבה כז, תל-אביב - לא תחול שום הפסקה בתוכנית העלייה שלנו - 18/8/1948
כותרת משנה  סעיף ב׳: ענייני ההפוגה; סעיף ג׳: הפקעת דירות לנציגויות של מדינות חוץ

52

הממשלה הזמנית, ישיבה כז, תל-אביב[1]

18/8/1948

לא תחול שום הפסקה בתוכנית העלייה שלנו

 

 

סעיף ב׳: ענייני ההפוגה

 

השר מ. שרתוק: עלי להודיע לחברים, שייתכן כי מתקרבים אנחנו להכרעה בענייני ההפוגה במועצת הביטחון, כלומר, לידי התנגשויות העלולות להכריע בינינו ובין המתווך. הדברים מסתבכים גם בענייני ההפוגה כשלעצמה, בייחוד בירושלים. ישנן הפרות בלתי פוסקות מצד הערבים ותגובות מצדנו, שהמשקיפים טוענים שדינן דין הפרות. איני יודע אם הערבים מתכוונים לחדש את המלחמה, אולם הם מרשים לעצמם מעשי חוצפה וחושבים שיעלו להם בלי כל עונש. כל מקרה מוליד גרסה מסולפת ועד שמבררים את העניינים הם מתפרסמים בעולם ומרבים את המתיחות והכעס מכל הצדדים.

בירושלים ההרגשה לא יציבה ביחס להפוגה, ואני נוקט בעניין זה לשון רכה. לא אכנס לפרטים, אלא אתן תיאור כללי. היום קיבלנו על שתי תלונות שלנו על האויב, ועל תלונה אחת של האויב עלינו, פסקי הלכה מהוועדה המרכזית של שביתת הנשק, ושלושתם לחובתנו. הביאום לי אתמול בערב. אמרו, שמוכנים הם לדחות את הפרסום עד שתבוא תשובתי. החזרתי תשובה שדינה להיות חריפה לפי תוכן העניין, והודעתי שאין אנו מקבלים את הפסק אף באחד משלושת המקרים. עמדנו לפרסם תשובתנו הערב. הם ביקשו לדחות את הדבר ל-24 שעות. איני יודע אם יירתעו מהפסק. על כל פנים, זה יוסיף לחדד את היחסים אולם לא הייתה כל ברירה.

העניין העיקרי הוא עניין העלייה. היו להם כמה שיחות קצת בעקיפים עם אנשי משרד העלייה ועם אנשי משרד החוץ, ושמעו שהמצב אינו יכול להימשך - צריך לקבוע מכסה קבועה לעלייה. באחת ההזדמנויות הפליטו את המספר 500 גברים בגיל צבא בחודש. אנשינו אמרו שאין מה לדבר על כך, אולם בשאלה רצינית כזאת עליהם לפנות לאינסטנציה גבוהה.

אנשי ברנדוט הגישו לי ״חשבון צדק״, שלפיו נכנסו לארץ למעלה משלושת אלפים בגיל צבא וסבורים הם, שמספר זה עולה על המידה ומבקשים שנפסיק הפלגות עד שיתברר המצב. הודעתי, שזו שאלה רצינית מאוד ושמעתי שהם מטפלים בה. היה דיון בממשלה [אמרתי להם], ויכול אני להודיע שהחלטת הממשלה היא שלא תחול שום הפסקה בהפלגות ובתוכנית העלייה שלנו. אנחנו עומדים על החלטת כ״ט במאי ומקבלים עלינו את הדין על שתי ההגבלות:

לא להכניס לארץ חיילים,

לא לגייס או לאמן עולים הבאים מחוץ לארץ.

אולם בתחום שתי ההגבלות אלו הַחלטתנו היא לנהל את העלייה כרצוננו ולא נסכים בשום אופן להכניס שינויים בדבר מחמת ההפוגה. הם השיבו, שזה עניין רציני ויודיעו על כך למתווך והוא יפנה למועצת הביטחון. אמרתי, שמוכנים אנו לדון בשאלה זו במועצת הביטחון. אנו נטען, ששומרים אנו על החלטת כ״ט במאי כל זמן קיום ההפוגה, אלא כופרים בפירושו של המתווך.

בינתיים אין זה ויכוח עיוני בלבד, אלא מחנק מכאיב. המצב הוא כזה: באזור האמריקני [בגרמניה המערבית] אסרו השלטונות על הנציגות שלנו לתת ויזות לישראל לאנשים בגיל צבא. פירוש הדבר, שאנשים בגיל צבא אסורים ביציאה. זאת אומרת, שהשלטונות באזור האמריקני נקטו אותה עמדה שנוקטים הבריטים בקפריסין. אנשינו שאלו:

״הייתכן? אפילו לפירושו של המתווך אין כניסת אנשים בגיל צבא אסורה״.

עדיין לא ידעו את הסיבוך שקיים כאן בעניין זה. הם פנו למתווך וקיבלו תשובה - להמציא מראש רשימות המועמדים לעלייה ולא להתיר לאנשים אלה לצאת עד שיתקבל אישור לרשימות אלו.

הגיעה אלי זעקת שבר מיוסף שוורץ,[2] איש הג׳וינט באירופה. המתווך ביקש לפני כמה זמן רשימות. עכשיו הודיעו לנו שבכלל עברנו על המידה. יוצא, שבוויכוח עם האמריקאים לא זו בלבד שלא ניבָּנה מהמתווך, אלא עלולים אנו להיהרס על ידו, ועלינו לברר את השאלה עם האמריקאים ישירות ב״סטייט דפרטמנט״ ובנציגות באו״ם. כפי שהבינותי מדברי חיים הופמן המצב הוא שרוב מניין הנמצאים במחנות ומוכנים לעלייה הם בגיל צבא ובעלי משפחות. יש ביניהם משפחות שחזרו ונבנו לאחר הרס המשפחות במלחמה ויש להם ילדים. המשפחות לא תעלינה בלי הבעלים והדבר יביא לידי שיתוק גמור של העלייה מהאזור האמריקני, אם האמריקנים יעמדו בתוקף על דעתם. נראה איך יתפתחו העניינים.

(השר י. גרינבוים: מה המצב בירושלים מבחינה צבאית, יש ידיעות על המצב? כבשנו את ארמון הנציב?) - (ראש הממשלה ד. בן-גוריון: לא כבשנו את הארמון) - כפי שאני מבין, המצרים, או כוחות ערביים בלתי סדירים, תפסו משלט, גבעה הנמצאת בקרבת חוות הלימוד[3] וארמון הנציב. פתחנו בפעולה נגדם ועלה בידינו להפתיע את הפלוגה ולגרש אותה מהגבעה כמעט בלי אש. למחר התקיפו הערבים התקפה נמרצת. היו לנו אבדות ומפקד הקבוצה שלנו נהרג. האש מצד הערבים כיסתה את חוות הלימוד. הייתה אש גם מצד ארמון הנציב. אין לומר בוודאות שבאה מתוך הארמון, אולם באה מסביבותיו. המצב הוא כזה: הכנופיות התבצרו בסביבות חוות הלימוד ואנשינו נסוגו לתוך החווה. חוות הלימוד וארמון הנציב נמצאים באזור ״הצלב האדום״. בינתיים פשטה שמועה שכוחותינו נמצאים בארמון הנציב. מייד באו עלינו בהאשמות מצד הקונסול האמריקני. המפקד שלנו ענה, שהוא מוכן להפגיז את הארמון אם טוענים שאין בו ערבים, ואז נסוג הקונסול מטענתו. המצב מסוכן מאוד. הוצאת ילדים מחוות הלימוד התחילה אמש. היה שיקול אם להקדים ולהוציאם, אולם הנהלת החווה התנגדה לכך. עכשיו יוצא הדבר לפועל בלי לשאול את הנהלת החווה.

 

סעיף ג׳: הפקעת דירות לנציגויות של מדינות חוץ

 

השר מ. שרתוק: יש לי עניין דחוף ואיני יודע מה דינו. נמצאים אנו בצרות גדולות לגבי שיכון הצירויות, בעיקר הצירות הסובייטית. אין לנו ברירה, כנראה, אלא להזדקק להחרמה, על כל פנים לאיום של החרמה, שעשוי להספיק במקרים ידועים כדי למצוא בתים ובשכירות לא מופקעת.

המשא ומתן של הצירות האמריקנית עם בעלי בתים גורם לנו ביזיון רב ונזק מוסרי שאין לשערו מחמת הפקעת השכירות. הרוסים מיישבים את הדבר קצת אחרת ואין לקבול על גישתם. משרד החוץ הגיע למסקנה, שאין ברירה אלא החרמה. אני מבין שיש צורך בעיקרון ידוע, מאושר מטעם הממשלה. שישה שרים יש להם סמכות להחרמה, אולם צריך לרכז את הדבר בידי שר אחד. לכן הצעתי לתת את הסמכות לשר העבודה והבינוי. אם הבתים עומדים לרשותנו, יש להעריך אותם ולשמור עליהם ודבר זה שייך לשר העבודה והבינוי. השר הזה צריך למנות איש שיהיה הרשות המוסמכת. הדבר יתאשר על ידי הממשלה, כלומר, אם חמשת השרים מסכימים לכך, יכול שר העבודה והבינוי למנות את הרשות המוסמכת ואז אפשר לפרסם את הדבר ולהתחיל בפעולה. עניין זה דחוף בייחוד לאור העובדה, שביום א׳ לא תתקיים ישיבת הממשלה.

 

לאחר דיון קצר:

 

מחליטים: ליפות את כוחו של שר העבודה והבינוי לקבוע רשות מוסמכת להפקעת דירות בשביל נציגויות של מדינות חוץ.

 

הערות:


[1] מתוך הפרוטוקול, סעיפים ב׳, ג׳.

[2] יוסף שוורץ (1975-1899). נשיא הנהלת הג׳וינט באירופה ואה״כ מנהלו הכללי 1951-1940.

[3] חווה להכשת חלוצות בחקלאות, שייסדה רחל ינאית בן-צבי (רעיית יצחק בן-צבי) ב-1928 בי-ם ממזרח לתלפיות, בקרבת ארמון הנציב העליון. חרבה במאורעות 1929 ושוקמה ב-1933 כחוות לימוד לנערות.

 

העתקת קישור