36

הממשלה הזמנית, ישיבה טז/1, תל-אביב[1]

8/7/1948

הכרחיות פעולות צבאיות יזומות

סעיף א׳: המשא ומתן עם המתווך

השר מ. שרתוק: הבוקר התקשרתי עם חיפה ודיברתי עם מר באנץ׳ ואחר כך עם הרוזן. הם הודיעו לי, שקיבלו תשובה מהערבים לא באותה הצורה שחיכו לה.

ברור שהערבים דוחים את חידוש ההפוגה. יש להבין שדוחים גם את האֲרכּה לשלושה ימים.

אשר לירושלים - תשובתם אינה ממין השאלה, אלא יש להבין שהם מוכנים לפירוז העיר העתיקה,

ובנוגע לחיפה הם אמרו דבר אשר אינו מניח מקום להסכם.

הרוזן אמר שהוא נותן הוראה לאנשיו להסתלק מהארץ. שאלת פירוז ירושלים נשארה כנראה לעיון עד שבת בבוקר ומר רידמן ימסור לנו מה שיהיה למסור.

ראיתי אחר כך את מר רידמן והוא הביא לי נוסח ההודעה של הרוזן המוסר את תשובתו ואת תשובת הערבים. הוא הביא לי גם את הטלגרמה שהרוזן קיבל מאסקרטה. זה מסמך מעניין. אומנם זה איננו מסמך במובן הצר של המילה, אלא זהו סיכום ממה שאסקרטה שמע בעל-פה.

עמדתם [של הערבים] יש לסכם כך:

אל״ף, נגד הארכת ההפוגה לאור הניסיון של ארבעת השבועות האחרונים, ועל זאת יגישו תזכיר מיוחד, מפורט, וממנו יוכלו ללמוד שאנחנו הפרנו את ההפוגה. ודאי יופיע בו עניין ״אלטלנה״. מניה-וביה הופיע בתוך אותה הטלגרמה, שהערבים טוענים שיהודים התנפלו על שלושה כפרים בגליל על לא דבר. הם אינם אומרים מילה על הארכה לשלושה ימים.

אשר לירושלים, שם אצלם פרשה ארוכה. עיקר ההודעה מוקדשת לירושלים והם מניחים שירושלים קדושה לכל הדתות, קודש מכל קודש היא העיר העתיקה. הערבים נאמנים לשמירה על המקומות הקדושים, הם מוכנים לתת ללכת להתפלל. אם היהודים יפגעו בעיר העתיקה - היהודים יהיו אשמים בחילול הקודש, ופירוז פירושו שרוצים להמשיך להפגיז את ירושלים כולה. אם נשיב [אש] בעיר העתיקה אנחנו צריכים להיות האשמים בהפרת ההסכם - זהו הדבר.

רידמן מסר בקשר לנסיעת הרוזן לקהיר ותיקן הידיעות הקודמות. הרוזן נתן קודם הוראה לאסקרטה לברר אם בכלל יש מה לדבר על פירוז ירושלים כולה. הוא מסר את זאת בטלפון ואסקרטה השיב שעל העיר כולה אין מה לדבר. הם [הערבים] מוכנים לדבר על העיר העתיקה, ואם יש לדבר על זאת הוא ייסע בשבת בבוקר לקהיר. פירוש הדבר שאם הם יאמרו לאו, אין על מה לדבר.

קיבלתי טלגרמה מטריגווה לי, המוסרת את החלטת מועצת הביטחון,[2] ועניתי לו בטלגרמה שכבר הודעתי על הסכמתנו.[3] יחד עם זאת, ציינתי שהבוקר עברו כוחות מצריים להתקפה. בדרום התקדמו הבוקר שני טורים משוריינים ויחידה של רגלים לעבר באר טוביה, ואמרתי לו שכוחותינו עומדים הכן לפעולה נמרצת, אבל הממשלה הזמנית מעוניינת שלא יגיע לכך. יו״ר מועצת הביטחון מנואילסקי[4] פסק באופן פרוצדורלי שהוא מזמין לשולחן את נציג ממשלת ישראל. על זה התלקח ויכוח, ויכוח חריף, ואנחנו יצאנו בשלום מוויכוח זה. יצאנו בשלום כי חמישה נציגים הצביעו נגד, שאר השישה לא הצביעו, כי לא היה צורך להצביע בעד. האנשים שלנו מרוצים מהתוצאות. נקבע נוהג, והוא מובטח לחודשיים על ידי נציג אוקראינה שהוא יו״ר מועצת הביטחון החודש, ועל ידי נציג רוסיה שיכהן בתפקיד זה בחודש הבא. אחר כך קשה יהיה להפוך נוהג שהתגבש.

דבר שני היה קבלת ההחלטה האומרת:

״לאחר עיון במברק של המתווך פונה מועצת הביטחון אל הצדדים הנוגעים בדבר ודורשת מהם להמשיך את ההפוגה שהוחלט עליה״.

באנץ׳ אמר לי, שכפי שהוא הבין בטלפון ההחלטה על סנקציות תהיה לחוד ויש לחכות שהיום תתקבל ההחלטה. מה כאן המשחק אינני יודע. אם אנגליה באמת ובתמים מתכוונת להפוגה, פירוש הדבר שהערבים נשמטו מידם. ויש כל מיני שיקולים פנימיים, בייחוד במצרים, לחזור למלחמה, או אנגליה פשוט התכוונה להמציא לעצמה אליבי.

היום הייתי בהתייעצות בין ראש הממשלה ושר הביטחון ובין ראש אגף המבצעים, ושם נקבע שהערב תתחלנה פעולות מלבד הפעולה נגד הטור המצרי. המצב הוא שאם אנחנו לא ננקוט יוזמה, מצבנו עלול להיות בכי רע בכמה חזיתות, וכדי למנוע בעד כל מיני מפלות הכרחיות פעולות יזומות מצדנו. טלגרפנו לאבן והכינונו אותו לכך.[5] הוא יצטרך להסביר זאת לאחר שיתברר שאנחנו בעד הפוגה, הצבא שכנגד נקט בפעולות נגד ההפוגה, ונוצר מצב בלתי אפשרי מבחינה אסטרטגית, הצעתי לו לעיין במסכת ברכות - ״הבא להורגך השכם להרגו״.

בינתיים נגמר ההסדר בעניין פירוז הר הצופים. יהיו שם שמונים וחמישה שוטרים מצוידים כהלכה, רובים, אקדחים וּבְּרֶנים [מקלעים] במידה מספיקה. כנגד זה, בית החולים על שם אוגוסטה ויקטוריה יתפרז גם הוא, ויהיו בו ארבעים שוטרים ערבים. הגיעו גם שומרי או״ם ושני הצדדים התחייבו לא לירות אל המקום הזה ולא לירות מהמקום הזה.

להלן התנהל דיון קצר. לשאלת השר י"מ לוין בדבר סיכויים לקבל נשק מבריה״מ, השיב מ״ש:

השר מ. שרתוק: בנוגע לסיכויים - מזמן לזמן אני מוסר דין וחשבון על הידיעות שאני מקבל. היום טלגרפתי לאיש שלנו בוושינגטון, שאני סבור שדחיית ההפוגה על ידי הערבים והסכמתנו-אנו להפוגה - יוצרות אפשרויות חדשות, וזוהי הוראה לעורר שאלת שינוי האמברגו לטובתנו, ועליו לעשות כל המאמצים. טלגרמה זו הלכה.

אשר לעזרת רוסיה - אנחנו מקבלים נשק כל הזמן [מצ׳כוסלובקיה]. כבר חודשים [ש]פנינו לרוסיה ומבקשים עזרה ישירה - לעת עתה העניין לא הסתדר. התשובה האחרונה הייתה: כיוון שיש הפוגה, הם אינם יכולים להיכנס לדיון על מכירת אווירונים צבאיים. אני טלגרפתי [לאפשטיין בוושינגטון], שאני מתפלא שחברינו קיבלו תשובה זו, שאין זה סותר כלל שאנחנו בזמן זה רוצים לקנות נשק להכין את עצמנו ואת צבאנו, מלבד מה שההפוגה עלולה להיפסק כל רגע. קיבלנו תשובה שהעבירו את הערותינו למוסקבה.

הערות: