4

מועצת העם,[1] ישיבה שלישית, תל-אביב

14/5/1948

נוסח הצהרת העצמאות

 

 

נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

 

מ.שרתוק: רציתי להתעכב על כמה הצעות והערות שנשמעו כאן ולהשתדל לבאר כמה נקודות, שהיו סתומות לחברים אחדים.

ביחס להערתו של החבר וילנר,[2] שקבל על כך שהמועצה לא שמעה דין וחשבון מפי השליח לאומות המאוחדות: אינני אחראי לסידורים הנעשים כאן, אך מוכן אני להעיד שלא הייתה כל שהות לכך החל מן הרגע של חזרָתי לארץ. כל אותו זמן עמדנו בפני שאלה של החלטות והכרעות דחופות מאוד. עניין שמיעת הדין וחשבון היה תלוי במועצה עצמה, ואני אשמח להזדמנות הקרובה ביותר, שבה אוכל למסור בפני המועצה סקירה על מצב העניינים בלייק סכסס כפי שהוא נראה לי.

ביחס להערות שנשמעו: הוצע כאן לשלב פסקה שתהיה בה הערכה של משטר המנדט. אינני חושב שמקומה של פסקה זאת יכירנה בהכרזה על עצמאות. העובדה שאנחנו, עם סיום המנדט, מעבירים את עצמנו, על פי החלטתנו-אנו, למשטר של עצמאות על ידי הכרזה על הקמת המדינה היהודית - דיה לקבוע את עמדתנו כלפי המשטר המנדטורי. אם ניכנס להערכות והגדרות היסטוריות - חוששני שזה יקלקל את שורת הרוח החגיגית של ההכרזה וגם את ההיגיון המדיני שלה ברגע זה.

נדמה לי, שאותו דבר אפשר לומר גם על עניין המשך הכיבוש הבריטי לאחר ה-1 באוגוסט.[3] בעניין זה אין בינינו חילוקי דעות. אנחנו נתנגד התנגדות גמורה ומוחלטת לכל ניסיון להשאיר צבא בריטי בארץ אחרי ה-1 באוגוסט, ונראה בזה הסגת גבול ופגיעה חמורה בעצמאותה של המדינה היהודית, וגם סכנה ממשית לקיומה ואולי גם לקיומו של היישוב. אך אינני סובר שיש מקום לדבר זה בהכרזה החגיגית על העצמאות. זה יהיה מתפקידה של הממשלה הזמנית לעמוד על המשמר בעניין זה ולא להשאיר שמץ ספק אצל כל הנוגעים בדבר, לרבות מוסדות האומות המאוחדות. כיצד נתייחס לניסיון כזה ומה תהיה עמדתנו נוכח אפשרות כזאת אם יתברר שישנה. אינני יודע אם יהיה זה מחוכמה להניח למפרע, במסמך כה רם ונישא כהכרזה על עצמאות, אפשרות כזאת ולתת לה תוקף בגוף ההכרזה.

להערות הח׳ גרבובסקי,[4] נראה לי כי עניין שארית הפליטה הוזכר דיו והודגש דיו במסמך זה. כן הודגש דיו עניין העלייה, שהועמד כאן במרכז העניינים. נדמה לי שכל תוספת לא תוסיף שום דבר של תוכן, והיא עלולה רק להקשות עלינו ברגעים האחרונים. אני מציע ליושב-ראש לקבל את ההצעה של תוספת המילה ״לשון״.[5]

אשר לעניין מועצת הממשלה, אני רוצה לומר מילים אחדות של הסברה: לפי תורת המונחים של החלטת האומות המאוחדות, הייתה צריכה לקום בארץ-ישראל בשטח המדינה היהודית - וכן בשטח המדינה הערבית - מועצת ממשלה זמנית. היא צריכה הייתה לקום לכל המאוחר ב-1 באפריל, וצריכה הייתה להתקיים עד ה-1 באוקטובר 1948. החל מה-1 באוקטובר ועד לבחירות הסדירות הראשונות הייתה צריכה להתקיים ממשלה זמנית. העניין לא היה עניין של שני מוסדות הקיימים זה על גבי זה בעת ובעונה אחת, אלא שני מוסדות הבאים זה לאחר זה במרוצת הזמן. מכיוון שעמדנו בפני חלל ריק לא רק מבחינת סיום המנדט, אלא גם מבחינת כישלון האומות המאוחדות בביצוע ההחלטה, וראינו צורך למלא את שני החללים האלה כאחד, היה צורך להקדים את הקמת הממשלה הזמנית ולהוציא מהשורה את עניין מועצת הממשלה.

אנחנו בונים את הממשלה שני שלבים:

ישנה ממשלה

וישנו האורגן המבצע שלה.

כדי למנוע כל טעות, כדי למנוע מחשבה שאנחנו רק משתמשים במונחי החלטת האומות המאוחדות בלי לשמור על תוכנם, נראה לנו שמוטב לקרוא למועצה ״מועצת המדינה״.

להערתו של ד"ר ורדי[6] בדבר האחדות הכלכלית: אחת מן השתיים - או שאנחנו נשענים על החלטת האומות המאוחדות, או שאיננו נשענים עליה. אם אנחנו נשענים עליה - עלינו להישען על כל חלקיה העיקריים. בהחלטה זו ישנו תנאי מפורש: שלמען תזכה המדינה היהודית - וכן המדינה הערבית - בהכרת האומות המאוחדות, עליה להצהיר שהיא מוכנה להיכנס לאחדות הכלכלית [עם מקבילתה]. בהזכרת העניין בהחלטה איננו יוצאים ידי חובתנו, ועוד נצטרך לפרסם החלטה מפורשת יותר בעניין זה. אולם ראינו תועלת רבה בכך שלא יהיה ספק בדבר, כדי להקדים תירוצי שווא של הרבה משטינים ומקטרגים, ראינו חשיבות מכרעת בכך, שדבר הסכמתנו להקמת הברית הכלכלית ושיתופנו בה ייזכר בהכרזה זו. אני מציע לחברים מסיעתו של הד"ר ורדי לא להעלות את העניין למדרגה עקרונית לאחר שקיבלו את ההצהרה ביסודה.

להערתו של שטנר[7] רצוני להעיר, שקיבלנו חוות דעת של מומחה גדול במשפט הבינלאומי, שאמר כי ההכרה שניתנה בהחלטת העצרת בזכות העם היהודי להקים לו מדינה היא דבר שאין לחזור ממנו ודינה כדין הכרה במדינה קיימת, הכרה שאי-אפשר לבטל אותה. הדבר הוכר לעולמים אלא אם כן המדינה נהרסת. אין כאן חוזה שאפשר לחדשו או שלא לחדשו. זאת הכרה לחלוטין ולצמיתות. הכוונה הייתה להדגיש לא שזכותו של העם היהודי אינה פוקעת מפני שהוא יתבע אותה תמיד, אלא שהכרה בזכותו אינה ניתנת להפקעה.

 

הערות: