מכתב 150 - משה יקירי - 1.10.1946
שם הספר  מאסר עם ניר ועיפרון
שם הפרק  מכתב 150 - משה יקירי - 1.10.1946
כותרת משנה  יום ג

 

                                                                                                                                   יום ג,  1.10.1946

משה יקירי,

 

התאריך מפחיד. כיצד חלפו החודשים!

הבוקר לא אאריך ואל תתרעם. העכברית על סף העזיבה ואינה בקו הבריאות, והבית עודו גדול כשהיה.

שדריך האחרונים עוד לא קראתי. רק היום אקבלם ורק אז יתחוורו לי בוודאי עמדות למיניהן. אתה מצטער על שגולדה לא נסעה?[1] אליעזר מילא תפקידו והבה נקווה שלא יעביר את הדגשים לעניינים שניים.

אתמול בבוקר צילצלה אלי גולדי וביקשה שאכנס אליה במשך היום. היא הצטננה וכלואה בבית. לא ידעתי למה. בבואי אליה בשעות לפנות ערב התברר, שפשוט רצתה לדעת מה אני חושבת על כל התימרונים החדשים. סיפרתי לה מה שיכולתי באופן פופולרי ושיתפתי אותה בתקוותי הטובות. עם כל אי-הנעימות שלה, היא מסכנה מאוד ובעלה עושה אותה למסכנה עוד יותר. אי-הרצון לראות את בני המשפחה הלא זה אגואיזם עליון, שרק מוח משפטי יכול להמציא. מייד היא סיפרה לי, שממכתבי ב' מסתבר כאילו לא מספיק היה האוכל שהוכן לכם בימי ראש השנה, כאילו הוא קם רעב מהשולחן.[2] מציאות או דמיון?

תאר בנפשך, ששאול קרפט[3] עבר את כל המבחנים ונתקבל למוסד להכנת הפקידים.[4] הוא היה אצלי לבשר את התוצאות. הנה הלך הבחור ובכוחות עצמו כבש לו מקום.

דובר הסוכנות פגע אתמול בנקודה כאשר דיבר על הרב פישמן, שממעצור נסע למו"מ!

וברני שמח בוודאי על דברי עוה"ד י' שפירא,[5] שמתח ביקורת על מעשי השרירות של הממשלה.[6]

נשיקה ועוד נשיקה, שלום ולהתראות,

 

צ.


[1] הנה"ס בי-ם החליטה ששניים מחבריה יצאו ללונדון לשיחות בלתי-רישמיות עם ממשלת בריטניה (ר' ז"ש אל מ"ש, 50.9.1946, אצ"מ 25/10016S). מ"ש סבר שראוי כי שלושה, ובהם ג' מאיר, יסעו ואף ביקש לבחון מחדש את ההחלטה )ר' מכתבים אל ז"ש מ-29 ומ-30 בספט' 1946).

[2] יוסי ברש, בן כפר יהושע, מחברי הפלמ"ח עצורי "השבת השחורה", סיפר מהווי המעצר: "האנגלים לא היו נותנים יותר מדי אוכל, ושלומקה מילר הכין למנהיגים את הארוחות. היה לו מין תנור פחמים בחוץ והאוכל היה יוצא קצת שרוף, קצת עם ריח שמן חרוך ועשן. דב יוסף לא נגע באוכל. רק מ"ש ודוד הכהן אכלו, אפילו שאמרו שלמ"ש היה אולקוס" (עדות לעורכת, נוב' 1998).

[3] שאול קריב (קְרַפְט), לימים מעובדי משרד החוץ.

[4] על המוסד להשתלמות ר' מכתב 83 הע' 5.

[5] יעקב שמשון שפירא. משפטן. פעיל מפא"'. בתקופת המנדט טיפל במשפטי ה"הגנה" וההעפלה. לימים היועץ המשפטי הראשון של ממשלת ישראל; שר המשפטים (1973-1966).

[6] "תקנות החירום, שהתקינה לה ממשלת א"י, כדי להילחם בהעפלה ובהתגוננות של יהודים ובטרור, מערערות למעשה את בסיס החוק בארץ, אולם השלטונות נוהגים להפר גם את תקנות החירום עצמן - אמר אתמול לעיתונאים היועץ המשפטי הזמני של הנהלת הסוכנות, עורך הדין יעקב שפירא, שהתמנה לתפקיד זה כדי למלא את מקומו של חבר ההנהלה ד"ר ברנרד ג'וזף, היושב עצור בלטרון" ("דבר", 30.9.1946).

 

העתקת קישור