מזהה |
3039 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
263. אל: זאב שרף, ירושלים - 27/10/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
263
אל:
זאב שרף, ירושלים
27/10/1946
(העתק
במכונת כתיבה)
להדו שלום,
אעפ״י
שהודעת כי שלום לאליאס ולזיאמה, הרי הרדיו הודיע כי שניהם נפצעו פצעים קלים ואני
חרד מאוד, בייחוד לאליאס, שהוא איש כה רך ביסודו.[1] צר לי מאוד
שאיני יכול להעלות בזיכרוני את דמותו של פרלמן - ודאי תתפרסם תמונתו. איזה גורל
לשליח שלנו! האם הוא בעל משפחה?[2] ומה הידיעות
האחרונות על אשת לוין? ועליו עצמו?[3]
מסור-נא
יישר כוח רב ללפידות.[4] הפעם הצטיין
גם העלון.[5] לא כן כתב
פ״פ באחוזה שקימט, טשטש וסילף. הוא האחראי בוודאי לסילופים ברדיו ירושלים ולמטעמים
שעשה בסילופים אלה הסוקר השבועי,[6] תיפח רוחו!
הידיעות
של גרי הטילו מרה שחורה בקרב הצעירים כאן, ובייחוד דכדכו את ש״ל. אם יש בידך לשדור
לי במיוחד עליו, על מצב הטיפול בו וסיכוייו, אנא, עשה זאת מייד.[7]
אמרתי
הבוקר לפני התקבל הדואר, כי אחד הדברים העיקריים שיש להתמסר אליהם מהיום ועד
התחדשות הוועד בדצמבר[8] - מיצוי כל
האפשרויות להכשרת הרקע בקרב בני הגר [הערבים].
עם בוא
הדואר וקריאת הבשורה המפוצצת הכפולה - ההוראה של .[9]St. Dept והתגובה של האשמאי[10] - נתחזקתי
מאוד. אגב, כדאי מאוד לבדוק אם באמת נתקבלה הוראה כזו. בעה״ב מציע להריץ את עמוס
לעירו (ב)[11] על מנת
לבלוש. ושמא אפשר ביבוס או בגושן?
מסור נא
לפנחס שמכאן קשה לי מאוד לעזור לו.[12] עכ״פ אל
יקבע לעצמו מועד יותר מאוחר מ-12-10 בנוב', כי
מתי יתורגם עברית, מתי יידפס ומתי יישלח? אל יתאמץ להקיף הכל, וכל נושא שיש הצדקה
לא להזכירו (כגון ה״סזון״) מוטב לדונו בגניזה.
שלום לכל,
אחיעד
ליולדת
[רעיית ז״ש] וליילוד ברכה מיוחדת.
|
|
|