[1] לא זוהתה.

[2] ז״ש כתב ב-24/10/1946:

״פזית [---] ביקש למסור שהחברים ׳מלקקים האצבעות׳ מההוראות לנואמים״.

[3] ז״ש השיב ב-22/10/1946:

״את הצעת הכרזה הקדימו בהצעה דומה. כשהגיעה ההצעה כבר הייתה המודעה הדומה מודפסת. ישתמשו כנראה גם בזו. בכלל עובד אפרט התעמולה של המפלגה כהוגן והרוח איתנה״.

[4] מדובר במאמר ״משא ומתן לשם השקטת הארץ?״ מאת אליעזר ליבנה, ״דבר״ 18/10/1946. הכותב שלל המשכת השיחות בלונדון, שכן

״במצב הנתון עצם המו״מ הממושך הזה [---] זורע מבוכה מבפנים ומעורר ספק בכושר עמידתנו על עיקרי התביעות הציוניות מבחוץ״, ועל כן ״בעסקי המשא ומתן בלונדון ההפוגה היא צו של תבונה פוליטית״.

[5] שיחות וש״ע, שהחלו עם הערבים וללא השתתפות הסוה״י הופסקו ע״י הבריטים והמשכן נקבע לדצמבר 1946.

[6] ז״ש כתב ב-16/10/1946 כי

״פזית אתמול מלפידות [בלונדון] קיבל כי הוחלט ביחד עם לוט [ב״ג] להודיע לשלט כי אין לסוכן [הסוה״י] מה לחדש ולכן אין טעם להמשיך [בשיחות]״.

[7] ב-18/10/1946 התקיימה פגישה ממושכת בין שר המושבות החדש קריץ׳-ג׳ונס ופמלייתו ובין ח״ו וחבריו. לא הושגה בה התקדמות בפתרון הנושאים השנויים במחלוקת (ר׳ תעודות א', עמ׳ 702-697).

[8] הודעה כי

״הסתיימו השיחות בין הממשלה והסוכנות. התוצאות תובאנה להכרעת הוועד הפועל הציוני״, פורסמה בעיתונים (״דבר״ 20/10/1946).

[9] ב-17/10/1946 נורה ונהרג קצין המשטרה וויליאם ברוּס בעת שהלך לבוש אזרחית ברחוב מליסנדה בירושלים (ר׳ ״הארץ״ ב-18/10/1946). בקצין התנקשה חוליית פלמ״ח אשר

״הוציאה לפועל פסק דין מוות [---] כאזהרה בפני התעללות באסירי ה׳הגנה׳ וכעונש על עינוי אסירי ביריה״ (ר׳ ספר הפלמ״ח א', עמ׳ (616.

ארגון ה״הגנה״ הוציא עליו פסק דין מוות לאחר ש

״הוברר למעלה מכל ספק כי הקצין ברוס אחראי באופן אישי לעינויים האיומים והמבישים שהוטלו על אנשי ביריה״ (״אשנב״ 27/10/1946).

לפרשת מאסר 24 אנשי ביריה, ״המחלקה הדתית״ של הפלמ״ח, חקירתם ומעורבוּת ברוס, ר׳ סת״ה, ג׳-2 עמ׳ 874-871. לשאלת מ״ש השיב ז״ש:

״הלבוש אזרחית - ידי אחז אחזוהו. טוענים לפסק דין מלפני שישה חודשים והמכונה כתיקונה. לפזית (ולדתן) מהעיתונות נודע. שאלו [אם המעשה בוצע בידי ה״הגנה״] וקיבלו אישור. העבר אינו ניתן לתיקון. עדות חדשה לתבונתו של בעל השרביט [שפר]״.

[10] הכוונה לעניין הירצחם של מוכרי קרקעות ערבים (ר׳ מס׳ 248 סעיף 3).

[11] ר׳ מס׳ 215 הע׳ 3.

[12] לא זוהה. המכתב אליו לא אותר.

[13] ז״ש כתב ב-22/10/1946:

״א״ב חלה ולכן נפסקה קצת עבודתו. מסיים עתה ספר ׳הבטחות שהופרו׳, שהחליט עליו לוט. מייד אחרי זה יחזור לתוכנית הראשונה וישתדל לסיים עד סוף שנה זו, כדבריו״.

הספר ״הבטחות שהופרו״ נועד עפ״י הצעת ב״ג לסקור את ״הבגידה הבריטית בא״י״ (אביזוהר/לקראת, עמ׳ 65). הספר לא הושלם.

[14] הכוונה לספר הפרו-ערבי ״Nisi Dominus: A Survey of the Palestine Controversy״ מאת נוויל ברבור.

[15] ז״ש כתב ב-22/10/1946 שפעילי המפלגה מעריכים, כי

״משלוש מאות אלף בעלי זכות [בחירה] יצביעו מאתיים. מהם יקבלו מפלגות ההסתדרות כשני שליש, שליש אחד, ואולי קצת יותר מזה, למפא״י ושליש שני בין שתי המפלגות האופוזיציוניות והגופים הקטנים. סבורים כי המפלגה הראשונה באופוזיציה תהיה סיעה ב׳ והיא תרכז 25-30,000. חושבים שהשומר הצעיר ירד פלאים״.