מזהה |
3031 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
253. אל: זאב שרף, ירושלים - 17/10/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
253
אל:
זאב שרף, ירושלים
17/10/1946
(העתק
במכונת כתיבה)
להדו שלום,
1.
הפעם לא אאריך. קצת דברים מסרתי בע״פ בידי האורח.[1] אגב, בואו
הפעם גרם אכזבה לאנ״ש. זוהי הזדמנות נדירה ומשבא ציפו לשמוע מפיו דו״ח מפורט בפרשת
הטיבול.[2] והנה אין
בפיו דבר ברור, רק ״בליל״ כהגדרת ש״ל שהציל מפי נשר [אורי מרץ]. מתברר כי הטפלים[3] לא ידעו כלל
שהוא עתיד להשתגר. [האורח] עצמו פנה אל הטבל הראשי ולא נענה. ישב שעה חטופה עם נשר
ולא חכם. בואוֹ הנה בידיים ריקות שימש הוכחה נוספת לראשי אנ״ש כאן על העזובה
וההתפוקקות [ב״הגנה״] ודכדך רוחם מאוד. מסור נא לניצן ולאחותי [עדה גולומב].
2.
האם המואבית[4] הגיעה? אם
כן מסור שלום.
3.
״ד״ש מלבן המכין שאילתה בביתו שייפתח בקרוב״ - לא הובן. אם הכוונה ללבן של לוט,
כלום נבחר הוא? ומה עניינו של בעל הברכה להיות נושא לשאילתה אצל לוט? ואם בו אזי
מיהו לבן?
ומה
פירוש הבית שייפתח בקרוב, כי הלא הבית פתוח ועומד![5] תיקו.
4.
שמחתי לסיפא במברק יוסף מ-[6].4/10
5.
ודאי קראת שאלותיו של כך.[7] האם פרץ
מוכרח לנסוע לכנס? אני מבין כי למעשה לא יופסד הרבה מהיעדרו אך להלכה, מבחינה
עקרונית וחינוכית, רצוי שיישאר על משמרתו. אשר לשאלות עלונאים, הרי נציג [הסוכנות]
הצרפתית הוא בכלל טרדן ממאיר, אם איני טועה. לגופה
של השאלה הייתי עונה - החברה היא חברה יישובית ומחוץ למסגרת זו אין לה כל עניין,
אך
אם תיעור רוח אחרת, יחול מפנה ויבוא שיתוף, חזקה שיימצאו רבים ביישוב רב-כוחות זה
שיהיו מוכנים לסייע בתפקידים שונים גם מחוץ לא״י. אשר לבסיסים - כבאותו שידור
שנזכר לטובה, בקצת ריכוך. (לכתחילה הצעתי אז נוסחה יותר רכה[8] ועידו [סנה]
החריף).
6. מסור
לדרומית, שלא כתבתי לה כל הזמן, ברכתי ותודתי על הספרים ומחמאותי על חוברת המשולש.[9]
אחיעד
מדוע לא
דאגו הפיזלים לדו״ח הערב ברדיו על המועצה?
|
|
|