251. אל: זאב שרף, ירושלים - 15/10/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  251. אל: זאב שרף, ירושלים - 15/10/1946

251

אל: זאב שרף, ירושלים

15/10/1946

לדתן שלום,

 

שמחתי לראות את המאמר. זריזות למופת. מי טיפל בו אצלנו (כי חלה עריכה יסודית למדי)?[1]

מחצית יום יצאה לעבודת פיזל.[2]

מסור לצ-ה [צפורה] כי שלום לי. אקווה שתבוא בשבת. שמא תביא מעיל גשם?

בקש-נא את גרי להחיש הבירור בעניין מס. 27 ויודיעני מה הפעולה.[3]

אשר לאובדים שחזרו,[4] דעת שלושתנו שאין לדרוש דווקא בעד שנה שלמה כי יוכלו לטעון שרק בקונגרס חוזרים. העיקר קבלת הדין - ובכן אם הכניס האיש תשלום בתורת שיעור ראשון - מספיק להיבחרו, והקרן תתבע.

המצא-נא לי העתק במכונה מהחומר לפיזל - שמא יועיל לגדיים שבמכלאה.[5]

א.

 הערות:


[1] ז״ש השיב כי ״במאמר טיפלה הדרומית [דפנה טרבור]״.

[2] מס' 252.

[3] מדובר בפעולה משפטית, שכן ז״ש השיב ב-18/10/1946:

״ביום א' [20/10/1946] חוזרים עוה״ד מחוץ לעיר. בימי החג [סוכות] לא היה כאן אף אחד מהם. מייד בשובם יטפל גר [גרשון אבנר] במספר 27״.

ממכתב ז״ש מ-27/10/1946 מתחוור שמדובר, כנראה, במספר 27 ברשימה של 62 עצורים, שעו״ד לויצקי ביקש מהשלטונות לדון בשחרורם. ז״ש הוסיף שם כי עורכי הדין

״סבורים שהמקרה של 27 הוא די קשה, כי הוא נחשב על-ידם [הבריטים] כחבר הפורש הגדול [בגין]״.

לפיכך אפשר שמדובר במשה גולד, נציב בית״ר בא״י שנכלא בלטרון בחשד של השתייכות לאצ״ל. מ״ש הכירו במחנה וסבר שהוא כלוא לשווא ואף ביקש לטפל בשחרורו. ב-7/10/1946 כתב ז״ש:

״אתחיל בטיפול בעניינו של משה גולד ואודיעך״, וב-14/10/1946 כתב: ״עניינו של משה גולד נמסר לאנשינו לחקירה כפי שביקשת. זה ודאי ייקח שבוע ואז, אם גרסתם [של האנגלים] כגרסתך, נניע טיפול״.

[4] מדובר בבקשת ״ההסתדרות הציונית החדשה״ (הצ״ח), שהוקמה ב-1935 ע״י זאב ז׳בוטינסקי, לחזור למסגרת ההסתדרות הציונית העולמית (בנימוק שזו קיבלה את העיקרון הרביזיוניסטי בדבר מדינה יהודית). בפברואר 1946 הושג הסכם על פירוק הצ״ח והשתתפות חבריה, שהתארגנו במפלגת ״ברית הצה״ר המאוחדת״, בקונגרס הציוני הכ״ב. עם הצטרפות הרביזיוניסטים התעוררה שאלת התשלומים וההשתתפות בקרנות הציוניות, המוטלים על הגופים החברים בהסתדרות הציונית העולמית. ז״ש כתב ב-15/10/1946 כי בקרב חברי הנה״ס בי-ם

״התעוררה השאלה בדבר הנוהג כלפי הבנים האובדים ששבו. החייבים נציגיהם באחיזת קרנות? מ״ש [משה שפירא], אופיר [הרב זאב גולד] והד"ר [שמורק] סבורים כי היא רק סמלית. יוסיפון ופזית אינם גורסים כן וגורסים תשלום רגיל בן שנה. קולות השלושה [חברי הנה״ס העצורים] יימָנו״.

[5] מ״ש כתב ב-22/10/1946 לבנו יעקב: ״כאן שוחחתי כמה פעמים עם צעירי אנ״ש הנוהים ברובם אחרי סיעה ב'. [---] דומה, שפקחתי קצת עיניים ועכ״פ ערערתי את זחיחות הדעת הנבובה״ (שרת/מאסר, עמ' 367).

 

העתקת קישור