[1] שלום לוין, הממונה מטעם ה״הגנה״ על חבריה העצורים בלטרון, חשש לתקלות בהברחת דברי הדואר, שהוטמנו בדפנות כפולים של מכלי מזון.

[2] קפלן השתתף בשיחת ח״ו וחבריו עם בווין והוֹל ב-1/10/1946. קפלן דיבר שם בתקיפות על חוסר ההבנה של האנגלים לגבי מהות הציונות (ר׳ תעודות א׳, עמ׳ 643-637; מס׳ 227 סעיף 1).

[3] המשך המברק לא אותר (ר׳ מס׳ 247 הע׳ 7).

[4] בישיבת ועדת המשנה הבריטית-יהודית לעניין וש״ע ב-9/10/1946, הציגו הבריטים דרישות אחדות, כגון הסתלקות הסוה״י מפעולות טרור, הפסקת תמיכת הסוה״י בעלייה ״בלתי חוקית״ ופירוק ה״הגנה״ (ר׳ תעודות א׳, עמ׳ 674 הע׳ 2).

[5] ״גזר״ הוא ר״פ ג׳רדין. ב-11/10/1946 דיווח פ״פ כי יומיים לפני כן ביקר הנציב העליון באחד הגנים הממשלתיים והמנהל בפועל של המחלקה לסידור ענייני הקרקעות, ר״פ ג׳רדין הדריכו שם. ״גזר התרבותניק״ הוא ג׳ון ג׳רדין, מראשי ״המועצה הבריטית״ (British Council) בא״י.

[6] השלב השני במפעל הקמת היישובים החדשים בנגב היה הנחת קו צינורות מים אליהם מאזור ניר-עם.

[7] ״ותיקים״ - יהודים המדקדקים במצוות וזריזים לקיימן.

[8] מדובר בסכסוך שהתגלע בין גרעין של יוצאי פלמ״ח שהתיישבו ב-25/4/1946 ברמות נפתלי, ובין המוסדות המיישבים שהועידו את המקום למשוחררים מהצבא הבריטי. מ״ש, שצידד בהתיישבות החיילים המשוחררים, היה מעורב במחלוקת. בסופו של דבר נמסר המקום לחיילים המשוחררים (ר׳ גופר, עמ׳ 142-111).

[9] מדובר ברשימת ביקורת מאת יעקב שמעוני, שכותרתה: Distorted Alphabet, על החוברת ABC of the Arab World מאת Margaret Pope, שיצאה לאור מטעם ״המרכז הסוציאליסטי״, לונדון. שמעוני מנה אחת לאחת את השגיאות הרבות ״מכדי שנתייחס ברצינות למידע״, שאיתר בפרסום אנציקלופדי זה. קבע ש״הידיעות״ מטעות, חד-צדדיות ועוינות לציונות וסיכם:

״זוהי תעמולה זולה ורדודה, חוברת לשימוש אנטי-ציוני״.

[10] משרדי הסוה״י בלונדון, ברחוב גרייט רסל 77.

[11] מכתב מאת דוד קורן (קורונל), ממייסדי קיבוץ בית הערבה, אל מ״ש מ-13/9/1946, ובו בקשה לעשות להרחבת ההתיישבות וביסוסה באזור ים המלח.

[12] ז״ש כתב ב-11/10/1946:

״מיטב הברכות ליום ההולדת [52]. עוד נחוג הרבה ימי הולדת״.

על חששו של מ״ש, כי מעצרו יהיה ממושך מאוד, ר׳ שרת/מאסר, עמ' 345.

[13] הרי ביילין ורעייתו יהודית ביקרו ב-12/10/1946 בלטרון (ר' שם, עמ' 344).