מזהה |
3012 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
234. אל: יעקב שמעוני וזאב שרף, ירושלים - 8/10/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
234
אל: יעקב
שמעוני וזאב שרף, ירושלים
8/10/1946
(העתק במכונת
כתיבה)
לשמעי שלומות,
אין
להתנצל על אריכות בעניינים.[1] אך אם מזכים
אותי ב״ילקוט מוניציפלי״ של הועה״ל או בטבלאות
ענקיות של הוצאות הוועד למען החייל, או בדו״ח שנתי של הדסה - שָׁאנֵי.
1.
ההרצתם לכתריאל דו״ח על מבצע השליח בצפון?[2] המכתבים
טובים בעיני, זה בקיצורו ופסקנותו וזה בהסברתו וחלקת לשונו - נמצא שמשלימים זה את
זה. יש לשלחם לאנשינו אצל בל ושם ישלחום בדואר.[3]
2.
אם טרם הודעת ואם אינו יודע - יש להודיע לכתריאל כי שיך ת.[4] אצל לוט,
למען יראהו.
3. ההוראה
לגבי המבורך [מובארךּ] (אשל)[5] שרירה
וקיימת,[6] כי הוא גברא רבא ויש להחזיק בידו ודווקא משום
״הכספית״ שבו.[7] אשר ליוסף [עואד], מותר להגדיל מתתו האישית ל-200, אך על
התביעות הגדולות[8] יש לענות שאין מי שיחליט ומייד עם שוב כתריאל
נשתדל. אבל מותר לרמוז כי לא נוכל שאת במעמסה קבועה ועומדת של עלונים. כדי שלא
יחשוד שעיכוב תשובתך הוא לשם הימלכוּת בנו - תגיד שהברקת לכתריאל וזו תשובתו. צר
לי להביאך במצוקה אך אין ברירה.
א.
לדתן:
התשובה
לפיזל שלילית,[9] בעיקר מטעמי בטיחות. הן זה יוקרא במעמד עם רב
- אין להעלות על הדעת. אנו שרויים בימים אלה במקצת חרדה כי מישהו מהכפתורים[10] הפליט כאן
שהשליח ודאי מוביל תורה שבכתב ואף אל הראש הגיע. לעומת זה, סיפרה לי המשפחה
בביקורה האחרון שיש מתחקה על הבית.[11] הדבר היחיד
שהם יכולים להיות מעוניינים לגלותו עכשיו זהו [דרכי] קשר עם המחנה. אגב, יש להורות
לַקַשָר שלא ילך לבתים.
|
|
|