224. אל: זאב שרף, ירושלים - 2/10/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  224. אל: זאב שרף, ירושלים - 2/10/1946
כותרת משנה  בערב

224

אל: זאב שרף, ירושלים

2/10/1946 בערב

להדו שלום,

 

1. ובכן - ״הסוס הזה נגמר״! דחייה נוספת של חודשיים וחצי[1] בינינו לבינם מה היא? ברור עכשיו כי בואם של ה. וג. אל בעל האמונה באותו יום היה מכוון באמת להביאנו ביום ג' [1/10] רק למען יוכלו לטעון כי בכ״ז היה מגע איתנו לפני הגמר, או ההפסק.[2] איני משער שמכאן ואילך יהיה איזה עניין מיוחד לשבת איתנו. עכ״פ הבוס הגדול נשתקע כבר מהיום בעניינים אחרים.[3] המסקנה לגבינו, דומה, אף היא ברורה: נחרוף![4]

2. לקראת פתיחת המורשון ביום ד' הבא[5] יש להמריץ את אנ״ש לארגן התקפה באותם הכוחות שלרשותנו, ולמען השם עד כמה שרק אפשר ע״י שאינם בני ברית [יהודים]. קודם כל - על הדיחוי הנוסף; וכן על החורף במשולש; וכן על גורל [ספינות המעפילים] הבאות, ״באם תבואנה״; וכן על המשך המעצר, ובמיוחד כדאי לנסות ולהציג שאילתה על יחיאל - המז' הכללי של T.U.C. [קונגרס האיגודים המקצועיים הבריטי] שלנו, ועכשיו יו״ר הועה״ל, מה פשעו וכו'. שדור נא כל זאת לבל, ישר ליוסף [לינטון], רשמית, וכן כדאית שאילתה על הסכום העגלגל שנמצא בקופתו של אותו הרוג.[6]

3. במסיבות החדשות נוסף צביון מיוחד של חשיבות לתוכנית יום ב׳.[7] יצלצל באוזני העולם כולו - אנו הולכים הלאה וגורלנו בידנו. גם ההפרעה - אם ייעשה ניסיון כזה - במצב זה של אשהייה חדשה תהיה יותר קשה להגנה מדינית [מצד הבריטים]. אילו עוד סייעו מן השמים והיו מגיעות 4-3 [ספינות מעפילים] של ב״י. היה המפגן שלם.

4. אין נראית לי עצתך לשדור שוב לבל ודווקא ישר לבעל האמונה.[8] הן אך זה טָעַנְתי את בל עצמו, בע״פ ובכתב, ויצא בכרס מלאה וכבדה. שוב טענתי את לפידות, ואף הוא הצטייד בכתוּב. חזקה שהכל נמסר ובוודאי בתוספת דגש, להצדקת ״קיצוניותם״ המוכרחה להיות מתונה משלנו. להוסיף ולטרטר הרי זה לנדנד; השינון נוטל העוקץ וגם מעורר רושם של עצבנות ושל נגיעה בדבר. והרי פזית שוֹדר![9]

5. מקרה אחד בפ״ת שקראנו עליו בעיתונים מעורר רושם של תגובה נגדית - צרור יריות מג׳יפ צבאי עובר אורח כלפי בתים יהודים, לתוך חלונות פתוחים.[10] שמא להסב תשומת לב לן [לח״י] לאפשרות הזאת, שבה יצא שכרנו בהפסדנו גם בכמות.

6. אני ״הָרֶה״ איגרת ארוכה לניצן. אם יסתייע - תיכָּתב ובה יטופל גם בבעיית הבוער מבחינת סעיף 5 שלך היום.[11]

7. כיצד ההסדר בין אביתר לבין גר-צדק? לסירוגין או בערבוביה?[12] אם רק אפשר - רצוי להקל מעל אביתר, למען ייפָּנה ללמוד עברית ולהשתקע באולפנה.[13] שמחתי לשבחיך על הגֵר.[14] גם בשורתך על אחי אליהו (סהרון?) הניחה דעתי.

8. האם פסו כליל קשריך עם שקספיר?[15]

9. לבי לבית פיזל בבַחַר הקרוב.[16]

 אחיעד

באותו יום ב' יש לדאוג לקשר מהיר בין הנקָדים למרכז למען יבשר אביתר בצהריים בכל הדרמטיות.[17]

 

הערות:


[1] ב-2/10/1946 הודיעו הבריטים שהם מפסיקים זמנית את השיחות עם נציגי מדינות ערב בוש״ע, כדי לעיין בהצעות שהגישו לפתרון שאלת א״י, וכי יחדשו את השיחות ב-16/12/1946 (״דבר״ 3/10/1946).

[2] הכוונה לביקור שר המושבות הול בלוויית מנכ״ל משרדו גייטר בבית ח״ו ב-26/9/1946, בעיצומו של ראש השנה (מס׳ 217 הע׳ 2). ז״ש השיב ב-4/10/1946:

״לא בטוח בגרסה שהמגע איתנו בא רק משום שעמדו לגמור. מאמין יותר שהגמר בא משום שנכנסו למבוך והמגע איתנו להגביר המבוך״.

[3] אחד הנימוקים להפסקה הזמנית בוש״ע היה ששר החוץ הבריטי יהיה עסוק בוועידת שרי החוץ בפריס (״דבר״ 3/10/1946).

[4] נבלה במעצר גם בחורף.

[5] מושב הפרלמנט נפתח ביום ג׳ 8/10/1946.

[6] בפגישתו השבועית עם עיתונאים בת״א נשאל ר. סְטַבְּס, מנהל לשכת המודיעין הממשלתית, על השמועות שג׳ופרי וֹולש, מי שהיה המפקח על המזונות בשנות המלחמה ויועץ כלכלי לממשלת א״י ונהרג בפיצוץ מלון ״המלך דוד״, השאיר אחריו 300,000 לא״י, שכן הציבור מעוניין לדעת מניין בא לו ״סכום עצום כזה״. סטבס השיב שהוא מפקפק בנכונות הידיעה ובגודל הסכום (״הצופה״ 2/10/1946).

[7] מדובר בהקמת 12 היישובים בדרום, שנועדה ליום ב׳ 7/10/1946, למחרת יום כיפור, אך הוקדמה למוצאי יום כיפור.

[8] ז״ש כתב ב-2/10/1946:

״חוששני כי העניינים אצל בל יסתבכו ויארכו. אם טרם עשיתם זאת מציע להעביר שדר אל בל או אל בעל האמונה ישר) החוזר על הדרישה להתרה ולנֶצג חופשי. בטוחני כי יש שם שיקולים על כף המאזניים ושדר עלול להוסיף משקל״.

[9] במכתבו הנ״ל כתב ז״ש:

״פזית תשדר היום בעניין זה [התרה ונציגות] ישירות אל בעל האמונה ואל אבירן״ (ר׳ מברק ג״מ אל ב״ג, אנגלית 1/10/1946, אצ״מ S 25/1554).

[10] בלילה אור ל-1/10/1946 מיקשו אנשי לח״י דרכים באזור פתח תקווה, ירו לעבר ג׳יפ בריטי והרגו סמל. בעקבות אירועים אלה הטילו הבריטים עוצר על פ״ת וסביבותיה. בחצות ירו חיילים בריטים מתוך ג׳יפ לעבר בתים בשכונת הרכבת בת״א ופגעו בצעירה שישנה במיטתה (״דבר״ 2/10/1946).

[11] בסעיף 5 במכתבו הנ״ל כתב ז״ש כי גלילי שאל לפשר אי-כלילת סנה ברשימת חברי הנה״ס שהממשלה נתבעת לקבלם כנציגים בוש״ע, שנמסרה להול ב-20/9/1946 (ר׳ תעודות א', עמ׳ 609-607), וציין כי הוא

״חושב לעשות מזה עניין בתוך המפעל [ה״הגנה״]״. לפני כן, ב-24/9/1946, כתב ז״ש כי ״הבוער דרש כלילתו בנֶצג ואיים בפטר אם לא ייכלל. דרישתו לא נתקבלה והרי משברון חדש״.

האיגרת המיועדת של מ״ש לגלילי לא אותרה ואפשר שלא נכתבה. לדעת מ״ש בעניין זה ר׳ מס׳ 127 והע׳ 6.

[12] וולטר איתן וגרשון אבנר שימשו שניהם גם כדוברי הסוה״י בירושלים.

[13] וולטר איתן הופקד על הקמת ״המוסד להשתלמות״ של הממ״ד ועל ניהולו.

[14] ז״ש כתב ב-1/10/1946: ״גר צבי [גרשון אבנר] במקום אחימן. עושה טוב״.

[15] ז״ש כתב שם:

״שכס עומד לעזוב את העבודה ואף חולה בבית החולים. עם יורשו כבר נפגשתי רק לשם היכרות ומסופקני אם יוכל להיכנס לעניינים הללו בטרם אפגש עם שניהם יחד. עליתי לבי״ח לבקר את שכס ובמקרה לא פגשתיו". ב-7/10/1946 הוסיף ז״ש כי ״ביקר אתמול שכס בחוליו. השיחה הייתה מאוד כללית וכשנשאל שאלות לעניין טען כי מנותק מהכל ואינו יודע דבר״ (ר׳ מס׳ 228 הע׳ 3).

[16] הכוונה לסיכויי מפא״י בבחירות לקונגרס הציוני הכ״ב.

[17] כתבה על הקמת 11 היישובים בנגב התפרסמה ביום ב׳ 7/10/1946 בראש העמודים הראשונים של העיתונים העבריים. הנוסח היה זהה והעיד על ניסוחו ע״י גורם אחד.

 

העתקת קישור