[1] דובר הסוה״י מסר, כי בישיבתה ב-29/9/1946 החליטה הנה״ס שחבריה קפלן והרב פישמן-מימון ייצאו למחרת ללונדון

”לשם התייעצות עם חברי הנה״ס בלונדון ובפריס בשאלות הנוגעות במו״מ המוקדם מתוך כוונה ליצור את התנאים שיאפשרו את השתתפות הסוה״י בוועידת לונדון״ (ה״ארץ״ 30/9/1946).

ז״ש השיב ב-30/9/1946, שישיבת הנה״ס בי-ם התקיימה

״בטרם הגיע השדר [מס׳ 217]. ההחלטה על שניים. אם ידרשו השניים שפזית יצטרף יצטרף מייד״.

[2] ר׳ מס׳ 217 הע׳ 5.

[3] על יסוד פרסומים ממקורות ממשלתיים, נתקבל רושם כאילו הסוה״י היא שביקשה לקיים שיחות לא-רשמיות בדבר הצטרפות לוש״ע, בעוד שהזמנה להן באה מממשלת לונדון והועברה לסוה״י ע״י הנציב העליון שנועד לשם כך עם ג״מ. דובר הסוה״י בירושלים מסר ב-29/9/1946 שג״מ,

״ממלאת מקומו של מנהל המחלקה המדינית של הנה״ס, נקראה אתמול לנציב העליון״ ולה מסר את ״הזמנת הממשלה הבריטית למו״מ לא-רשמי על התנאים שבהם תסכים הסוה״י להשתתף בוועידת לונדון״ (״דבר״ 30/9/1946).

[4] בשיחתו הנ״ל עם ג״מ אמר הנציב בין היתר:

״תשכנעי את היישוב שצריך ללכת למו״מ״; ״נדרשתי להביא אתכם ללונדון עד יום ב׳. אני מבקש אותך לעזור בכך״ (ר׳ דוח שיחת ג״מ עם הנציב ב-29/9/1946, אצ״מ S 25/10016).

[5] בשיחה הנ״ל עלה גם התנאי הנחרץ של הסוה״י להשתתפותה בוש״ע: שחרור העצורים וחופש למנות את נציגיה. הנציב אמר: ״זה מעורר את שאלת הצד שכנגד״. במענה על כך חזרה ג״מ על המחאה שהושמעה בהזדמנויות קודמות נגד השוואה זאת (ר׳ מס׳ 214 סעיף א).

[6] המברק נשלח ללונדון ב-30/9/1946 (מס׳ 220).

[7] ר׳ מס׳ 115 הע׳ 35.

[8] בפתק מ-21/9/1946 רשם ב״ג דברים שכנראה ביקש להעביר לחברי הנה״ס בלונדון ובירושלים לקראת ישיבת הוהפ״צ המצומצם: ״כל עוד לא יוחזר מעמדה של ס״י [הסוה״י] למצב שלפני 29 ביוני איננו רואים אפשרות, גם לא תועלת, בהשתתפותנו בוועידה״ (אביזוהר/לקראת, עמ׳ 177, 178, 180).

[9] לתשובת ב״ג ר׳ מס׳ 223 הע׳ 1.

[10] ז״ש כתב ב-1/10/1946:

״אתמול הייתה התייעצות נוספת בעניין נקדים וסוכמו דברים. יש סיכוי של הצלחה״.

[11] ז״ש השיב ב-1/10/1946: ״חושש שהזקן לא יעמוד בשום מבחן״.

[12] ״שלושת המוסקטרים״ הם ככל הנראה גולדמן, לוקר וברודצקי, חברי הנה״ס בלונדון. ז״ש השיב:

״מפרש את חוות דעתם של שלושת המוסקטרים כהליכה לסיבוב [השיחות] ללא תנאי״.

[13] בפ״פ 29/9/1946 צוטטו דברי העיתונאי ג׳ון קמחי בעיתון ״משמר״, שאם תהיה התקדמות משביעה רצון בשיחות עם הבריטים אפשר שתישקל חנינה כללית בא״י. לא ברור לאלו דברים של ז״ש מכוונת הערת מ״ש.