218. אל: זאב שרף, ירושלים - 29/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  218. אל: זאב שרף, ירושלים - 29/9/1946
כותרת משנה  בערב

218

אל: זאב שרף, ירושלים

29/9/1946 בערב

לדתן שלום,

 

1. אי הופעת שֵם פזית ביוצאים מפתיעה ומצערת. מה הסיבה?[1] גם כלפי חוץ חשובה השתתפותה, גם כלפי פנים - לשמור מרתיעה - ובייחוד כלפי בן אביגדור.[2] שמא אין זה אלא עיכוב ליום? אם זוהי החלטה, אנו מבקשים בכל לשון עיון מחודש.

2. השקר של השלט, המעמיד פנים של תם גמור - תם שהוא רשע - מרתיח. אם טרם דאגתם, תדאגו לפרסום, כי הביקור אצל אלון היה לפי הזמנתו.[3] לא יזיק אם יסתנן בעלון אחד או שניים כי הוא דיבר על לב.[4]

3. כיוון שלא ראיתי בשיח פזית קליעה אל הנקודה העיקרית שנתכוונתי לה לגבי ההשוואה בינינו לבין גמליאל [ג׳מאל אל-חוסייני] ושות'[5] ומכיוון שקליעה כזו יעילה בעיני, הריני מציע להריץ מברק כזה אל בל:[6]

עם הפתיחה מחדש [של] שאלת השחרור מציע לציין כי ב-1939 הזמינה הממשלה ללונדון את ג'מאל ושות' שקודם לכן הכריזה עליהם אחראים לרצח קצינים בריטים ולכל המסע הרצחני נגד בריטים. אותם חברי הוועד הערבי העליון שהוצאו אז אל מחוץ לחוק עתה הם נתונים ללחצים ולפיתויים על-ידי הנציב העליון להשתתף [בוש״ע].[7] מצד שני, אותם [שעל פי] דברי הממשלה עצמה התנגדו בעקביות להתקפות על חיי בריטים, עצורים ופסולים להשתתפות. זאת לבד מהשוואת מעשיהם במלחמה.

4. היש מושג ברור מפירושה הממשי של הנוסחה החדשה של בן אביגדור בדבר החזרת מעמד הסוכ' למצב שלפני כ״ט?[8] אולי תשגר מברק לרפאל [אנגלית]:

נא הברק לי באופן פרטי משמעות מדויקת נוסחת בן-גוריון בנוגע להחזרת הסטטוס קוו מלפני [1946].[9].29/6

5. כיצד ההכנות לנקָדים? אקווה שנסיעת לפידות [ללונדון] לא תפריע.[10]

6. מי במקום אחימן?

*

מה איצטגנינותך לגבי מה שיקרה אצל בל? הזקן [ח״ו] ודאי יסרב ללכת בתנאים שקבענו. אם יימנע לא רק מהליכה אלא גם - לפי שעה - מהתפטרות, הרי זו עוד חצי צרה. אך המשבר האמיתי יתחולל כשהשלט יסרב לתנאי.[11]

איך אתה מפרש את חוות דעתם של שלושת המוסקטרים שלנו? [השתתפות בוש״ע] בתנאי או בלי תנאי?[12]

 

*

חוששני שאתה סומך קצת יותר מדי על פירושי רד״ק![13]

שלום לכל,

א.

הערות:


[1] דובר הסוה״י מסר, כי בישיבתה ב-29/9/1946 החליטה הנה״ס שחבריה קפלן והרב פישמן-מימון ייצאו למחרת ללונדון

”לשם התייעצות עם חברי הנה״ס בלונדון ובפריס בשאלות הנוגעות במו״מ המוקדם מתוך כוונה ליצור את התנאים שיאפשרו את השתתפות הסוה״י בוועידת לונדון״ (ה״ארץ״ 30/9/1946).

ז״ש השיב ב-30/9/1946, שישיבת הנה״ס בי-ם התקיימה

״בטרם הגיע השדר [מס׳ 217]. ההחלטה על שניים. אם ידרשו השניים שפזית יצטרף יצטרף מייד״.

[2] ר׳ מס׳ 217 הע׳ 5.

[3] על יסוד פרסומים ממקורות ממשלתיים, נתקבל רושם כאילו הסוה״י היא שביקשה לקיים שיחות לא-רשמיות בדבר הצטרפות לוש״ע, בעוד שהזמנה להן באה מממשלת לונדון והועברה לסוה״י ע״י הנציב העליון שנועד לשם כך עם ג״מ. דובר הסוה״י בירושלים מסר ב-29/9/1946 שג״מ,

״ממלאת מקומו של מנהל המחלקה המדינית של הנה״ס, נקראה אתמול לנציב העליון״ ולה מסר את ״הזמנת הממשלה הבריטית למו״מ לא-רשמי על התנאים שבהם תסכים הסוה״י להשתתף בוועידת לונדון״ (״דבר״ 30/9/1946).

[4] בשיחתו הנ״ל עם ג״מ אמר הנציב בין היתר:

״תשכנעי את היישוב שצריך ללכת למו״מ״; ״נדרשתי להביא אתכם ללונדון עד יום ב׳. אני מבקש אותך לעזור בכך״ (ר׳ דוח שיחת ג״מ עם הנציב ב-29/9/1946, אצ״מ S 25/10016).

[5] בשיחה הנ״ל עלה גם התנאי הנחרץ של הסוה״י להשתתפותה בוש״ע: שחרור העצורים וחופש למנות את נציגיה. הנציב אמר: ״זה מעורר את שאלת הצד שכנגד״. במענה על כך חזרה ג״מ על המחאה שהושמעה בהזדמנויות קודמות נגד השוואה זאת (ר׳ מס׳ 214 סעיף א).

[6] המברק נשלח ללונדון ב-30/9/1946 (מס׳ 220).

[7] ר׳ מס׳ 115 הע׳ 35.

[8] בפתק מ-21/9/1946 רשם ב״ג דברים שכנראה ביקש להעביר לחברי הנה״ס בלונדון ובירושלים לקראת ישיבת הוהפ״צ המצומצם: ״כל עוד לא יוחזר מעמדה של ס״י [הסוה״י] למצב שלפני 29 ביוני איננו רואים אפשרות, גם לא תועלת, בהשתתפותנו בוועידה״ (אביזוהר/לקראת, עמ׳ 177, 178, 180).

[9] לתשובת ב״ג ר׳ מס׳ 223 הע׳ 1.

[10] ז״ש כתב ב-1/10/1946:

״אתמול הייתה התייעצות נוספת בעניין נקדים וסוכמו דברים. יש סיכוי של הצלחה״.

[11] ז״ש השיב ב-1/10/1946: ״חושש שהזקן לא יעמוד בשום מבחן״.

[12] ״שלושת המוסקטרים״ הם ככל הנראה גולדמן, לוקר וברודצקי, חברי הנה״ס בלונדון. ז״ש השיב:

״מפרש את חוות דעתם של שלושת המוסקטרים כהליכה לסיבוב [השיחות] ללא תנאי״.

[13] בפ״פ 29/9/1946 צוטטו דברי העיתונאי ג׳ון קמחי בעיתון ״משמר״, שאם תהיה התקדמות משביעה רצון בשיחות עם הבריטים אפשר שתישקל חנינה כללית בא״י. לא ברור לאלו דברים של ז״ש מכוונת הערת מ״ש.

 

העתקת קישור