מזהה |
2989 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
211. אל: זאב שרף, ירושלים - 23/9/1946 |
כותרת משנה |
ערב |
211
אל: זאב
שרף, ירושלים
23/9/1946 ערב
לדתן שלום,
לאחר שכתבתי לפזית לא נשאר
כמעט ולא כלום בשבילך לחוד. חזקה שלא תתרעם.[1]
משדרך היום, ע״י צירוף
קטעים מסעיפים שונים, נתבררה לי סוף סוף עמדתך אתה בשלמותה.[2] שפיר.
חוששני
שאין חוששים אצלנו די לשלב הנוכחי במו״מ, בו מסב ה-homo novus של מדיניות א״י, סיר נ. ב. [נורמן ברוק], עם נציגי ערב ומפקח על
הכנת תבשיל אנגלו-ערבי חדש.[3] כשמיודענו
בילי[4] עומד ובוחש
בקלחת. באומרי ״אצלנו״ כוונתי ליבוס ולבל כאחד. נסיגה [של מה״מ] מהפידור אין
פירושה דווקא לשלֹמה [חלוקה]. זו אחת הסכנות שראיתי כשכתבתי פעם בשדר לבן אביגדור
פסוק בדבר סכנת הרעת המצב בהשוואה לתוכנית הפידור.[5] עכ״פ, גם
בעיתונות הערבית תרועות גיל להורדת תוכנית הפידור מסה״י - מתוך הנחה מובנת מאליה
שבמקומה באה תוכניתם-הם.[6]
השתדל-נא לשוחח עם בר לבב
במיוחד שעה ארוכה, למעני. אחכה לשדר על כך ביום ד'.[7]
אשר
לאבויריב, אילו ידעתי כי ע״י מברק בידי לעכבו ולקבעו אצל בל, הייתי עושה זאת מכבר.[8] אבל כשמכתבי
אל בר לבב[9] טרם הגיע, תגובתו לא ברורה, יחס הזקן [ח״ו]
סתום לחלוטין ויש עוד נעלמים - לא יכולתי לעשות זאת.
משאלתנו
היא שהשליח יבוא ביום ו' עם חלב טרי ועוד מעין זה.[10] הבחורים כאן
יסדרו איתו.
אחיעד
ביחס
להצעת צפוני על חידוש המגע בצפון[11] - היוכל
לטיס[12] להגיע? הוא נוכח בשיחות וחשוב - אם אפשר - לא
להכניס איש חדש. אם לא יסתדר - אולי אפשר לקרוא לוייצמן[13] ע״י אחיו
בעל ״נור״;[14] מובטחני שיבוא.
|
|
|