209
אל: אריה
אשל, ירושלים
23/9/1946
לנמרוד שלומותַי,
1. התאזר סבלנות והתרגל למחשבה כי יש תרעומות ותהיינה ואתה המען.[1] אלא מי?
והרי לך מייד תרעומת חדשה במזומנים, והיא על אופן תשובתך לתרעומת הקודמת. ביקשתי
שני דברים:
א) לחקור היטב מה קרה לדואר של יום ה' - מתי הגיע ומתי נמסר - ומדוע
איחר.
על
זה לא קיבלתי כל תשובה. מתברר מה שהיה ברור מראש, כי השדר הגיע לידי פזית כבר בשעת
נאומה. אבל כל שאלתי הייתה מדוע לא הגיע השדר לפני פתיחת הכנס? ובכן אני מבקש
בירור ותשובה: מתי הגיע השליח העירה? (הוא יצא מכאן לא מאוחר מ-1.40) מתי מסר
הדואר במשרד? אם היה איחור בשלב זה - מדוע?
ב) לקבוע הסדר המבטיח מסירת-בזק להבא ולהודיעני על כך. האומנם
כה קשה לקרוא שדר מפורט וברור ולפעול לפיו ולענות לפיו? אתה יודע כי
מבחינות אלה אני כגרוע שביֶקים - בהחלט יהי חלקי עמהם! אבל אתה התבוללת כפולות, בקרב
אוסטיוּדן - זרע מרעים! - ובתוך יהודי המזרח, וחבל! ובכן בכגון אלה נָעֵר
מעליך אבק רחובות ובגדאד וחזור למחצבתך החינוכית.[2]
2.
בשאלת הטיפול הצעתי להזמין את האיש ששמו כשם אחי מהר-אליהו, ולתאם איתו. הנעשה
הדבר?[3] בתשובתך
המפורטת למדי והמשביעה רצון כשלעצמה אין זכר לפרט החיוני הזה. אנא! העסקנים כאן
טורחים כבר בהכנת החומר.[4]
3.
אני מחכה לתשובה על שאלותי האחרות.
4.
בדואר היום יש מברק מע״ל המסומן במספר 466. שאל דתן. הנחתנו היא כי ״הידידים״ שמדובר בהם
באותו מברק הם חבורת יוסף השחור. נא לאשר.[5]
5.
לרגל הרבצת ערבית בבעל הברכה ובאיש קוּמי (מלאכת יום-יום) נוכחתי לדעת כי אין
העלונים שלנו משקפים כראוי את הדי השכנים מהעגול, שיש בהם עניין רב, על המעלות
והמורדות. כדאי להעיר.[6]
6. ליתר ביטחון אקדים ואברכך בברכת שנה טובה, בחינת ואף-על-פי-כן, אותך
ואת רעייתך עם הצאצא והצפיעה [התינוקת], וכן אבקשך לחלוֹק ברכותי הנאמנות לכל -
החל מהמלכה ורעוּתה המזכירה כיום,[7] ועבור בכל
החדרים בחוגים קונצנטריים היוצאים מטבור הבית ומתפשטים והולכים, וכלה ברצים
הדחופים ובשומרים אשר על הפתח וביושבים אל ההגה ומניעים הגלגלים. לכולם ברכת כל
טוב!
בעל הברכה דורש שלומך הטוב.
חזק!
אחיעד
