209. אל: אריה אשל, ירושלים - 23/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  209. אל: אריה אשל, ירושלים - 23/9/1946

209

אל: אריה אשל, ירושלים

23/9/1946

לנמרוד שלומותַי,

 

1. התאזר סבלנות והתרגל למחשבה כי יש תרעומות ותהיינה ואתה המען.[1] אלא מי? והרי לך מייד תרעומת חדשה במזומנים, והיא על אופן תשובתך לתרעומת הקודמת. ביקשתי שני דברים:

א) לחקור היטב מה קרה לדואר של יום ה' - מתי הגיע ומתי נמסר - ומדוע איחר. על זה לא קיבלתי כל תשובה. מתברר מה שהיה ברור מראש, כי השדר הגיע לידי פזית כבר בשעת נאומה. אבל כל שאלתי הייתה מדוע לא הגיע השדר לפני פתיחת הכנס? ובכן אני מבקש בירור ותשובה: מתי הגיע השליח העירה? (הוא יצא מכאן לא מאוחר מ-1.40) מתי מסר הדואר במשרד? אם היה איחור בשלב זה - מדוע?

ב) לקבוע הסדר המבטיח מסירת-בזק להבא ולהודיעני על כך. האומנם כה קשה לקרוא שדר מפורט וברור ולפעול לפיו ולענות לפיו? אתה יודע כי מבחינות אלה אני כגרוע שביֶקים - בהחלט יהי חלקי עמהם! אבל אתה התבוללת כפולות, בקרב אוסטיוּדן - זרע מרעים! - ובתוך יהודי המזרח, וחבל! ובכן בכגון אלה נָעֵר מעליך אבק רחובות ובגדאד וחזור למחצבתך החינוכית.[2]

2. בשאלת הטיפול הצעתי להזמין את האיש ששמו כשם אחי מהר-אליהו, ולתאם איתו. הנעשה הדבר?[3] בתשובתך המפורטת למדי והמשביעה רצון כשלעצמה אין זכר לפרט החיוני הזה. אנא! העסקנים כאן טורחים כבר בהכנת החומר.[4]

3. אני מחכה לתשובה על שאלותי האחרות.

4. בדואר היום יש מברק מע״ל המסומן במספר 466. שאל דתן. הנחתנו היא כי ״הידידים״ שמדובר בהם באותו מברק הם חבורת יוסף השחור. נא לאשר.[5]

5. לרגל הרבצת ערבית בבעל הברכה ובאיש קוּמי (מלאכת יום-יום) נוכחתי לדעת כי אין העלונים שלנו משקפים כראוי את הדי השכנים מהעגול, שיש בהם עניין רב, על המעלות והמורדות. כדאי להעיר.[6]

6. ליתר ביטחון אקדים ואברכך בברכת שנה טובה, בחינת ואף-על-פי-כן, אותך ואת רעייתך עם הצאצא והצפיעה [התינוקת], וכן אבקשך לחלוֹק ברכותי הנאמנות לכל - החל מהמלכה ורעוּתה המזכירה כיום,[7] ועבור בכל החדרים בחוגים קונצנטריים היוצאים מטבור הבית ומתפשטים והולכים, וכלה ברצים הדחופים ובשומרים אשר על הפתח וביושבים אל ההגה ומניעים הגלגלים. לכולם ברכת כל טוב!

 

בעל הברכה דורש שלומך הטוב.

חזק!

אחיעד

הערות:


[1] ב-23/9/1946 כתב אשל: ״זכיתי כנראה להיהפך לכתובת המושבעת לתרעומות ישן״.

[2] אשל נולד בברלין להורים שהיגרו לשם מפולין. לאחר שלמד באוניברסיטת ברלין עלה ב-1934, שהה זמן מה ברחובות כמפקד יחידת הנוטרים ואח״כ יצא בשליחות ה״הגנה״ לעיראק לפעילות בקרב הנוער היהודי שם.

[3] מדובר בשיתופו של יהודה כרמל בטיפול המשפטי באסירי ה״הגנה״. ב-25/9/1946 השיב אשל כי הדבר נעשה.

[4] אשל כתב ב-23/9/1946:

״בקשתי הדחופה: א. תומצא לי מייד רשימה של נצרכים. היא חייבת לכלול פרטים [---]. ב. יומצא לכם טופס של הכרטיסייה [---]. תניע את ועד איילון לרישום מהיר ומדויק של כל נמקי כלא, של כולם״.

[5] יוסף השחור - יוסף שוורץ, מנהל ה״ג׳וינט״. במכתבו מ-23/9/1946 מסר ז״ש על מברק 466

״של בעל הכספים מע״ל [יוסף שוורץ] שביקר לא מזמן והמדובר על השתתפות גורם חוץ שעזר לגיס [אביגור והמוסד לעלייה ב׳]. עתה עם הכנסת המשולש באמצע הוא מתחרט״.

מפסוק זה יכול להשתמע שה״ג׳וינט״, שסייע במימון ההעפלה, יחדל לעשות זאת שכן קיבל על עצמו לשאת באחזקת מחנות המעפילים בקפריסין (ר׳ מס׳ 111 הע׳ 15).

[6] אשל השיב ב-25/9/1946, כי מחלקת ההסברה של הסוה״י תטפל בנושא.

[7] רגינה מדזיני ואייגה שפירא, מזכירות בכירות בממ״ד.

 

העתקת קישור