203

אל: גולדה מאיר, ירושלים

מוצ״ש 21/9/1946

(העתק במכונת כתיבה)

לפזית שלום,

מדבריך בפתיחת יום ה'[1] הוברר לי כי נאמת לפני שהגיע לידך מכתבי.[2] צר לי מאוד על כך, אך את הנעשה אין להשיב. אני מניח שבפתיחת יום ב' - לפני האורח[3] - תביאי את העובדות לגבי עמדותינו ותצייני כי זה היה המצב ערב כנס יום ה'.

דתן יראה לך את נוסח המברק שאני מבקש לשלוח לבן אביגדור.[4] נבצר ממני לפנות אליו בלשון של קריאות, בקשות ושידולים, אבל ראיתי הכרח למסור הודעה, קטגורית כשלו[5] - אולי תועיל.

מהמברק תראי כי לפי עניות דעתי הנני רואה את הנקודה שהגענו אליה - לאחר ההתעקשות ללא-היגיון והנסיגה ללא כבוד - כנקודת המוצא שהוצעה על יָדי בתחילתה של הפרשה. כוונתי לפסוק שהכנסתי באותו מברק בינות הסוגריים.

לפי עמדתי היסודית הזאת, שלא נשתנתה בכל השלבים שעברנו, אין נפקא מינא עכשיו אם יש או אין נסיגה מצד הממשלה בשאלת הבסיס - נקודה אשר חוששני כי לא נוכל להגיע בה לידי בהירות מוחלטת גם לאחר ההסברות שבע״פ.

וכן לפי אותה העמדה היסודית לא היה כל צורך לקבוע במסמך רשמי ולהכריז בעיתונות את החלוקה כתוכניתה המדינית של הסוכנות היהודית. אי קביעת הדבר במכתב לממשלה ואי הכרזה עליו בעיתונות לא היו צריכים למנוע בעד המאמץ החיובי שעשה נ״ג להשיג את תמיכת ושינגטון בהקמת מדינה ולו גם בחלק הגון של א״י אם לא בכולה. זה לחוד וזה לחוד.

בהצעתי הראשונה שהלכה ללוט, שבה קבעתי כתנאי-בל-יעבור רק את השחרור ואת חופש מינוי הנציגים, אמרתי: אנו הולכים למו״מ עם תוכניתנו המדינית (אפשר היה לפרש: במטרה להביא לידי הקמת מדינה יהודית) ולשם מלחמה על מלוא זכויותינו.[6]

התנאי על השחרור ועל חופש המינוי היה מופיע אז כדבר המובן מאליו ולא כאחד מהתנאים שהסוכנות מצאה לנחוץ להעמיד לפני המו״מ מתוך כל מיני שיקולים. היינו אומרים אז בכל הפשטות: אתם קוראים לנו למו״מ - אנו מוכנים ללכת; אבל איננו יכולים ללכת כשרגלנו האחת בסד; ואיננו יכולים ללכת אם לא בידנו לקבוע מי ומי ההולכים.

נוסח כזה של עמדתנו למו״מ אינני רואה איזה הפסד היה גורם לנו שלא נגרם. עכ״פ, אילו נתקבל ניסוח כזה מלכתחילה, היה נמנע מאיתנו ההפסד של נסיגה בלתי מכובדת. זה בחוץ. בפנים, יש להניח כי ניסוח כזה לא היה נתקל בהתנגדות ״התנועה״ [לאחה״ע] ואולי גם בהתנגדות השוה״צ.[7]

הראי נא מכתבי זה לז״ר ולליש, גם לח״ג ולבל.[8] איני מתנגד שתמסרי תמציתו למצומצם, אם את תראי בזה תועלת ואם הדבר ישתלב במהלך הבירור.[9]

תודה רבה לך שביקרת את אחות שאול.[10]

הערות: