מזהה |
2980 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
202. אל: זאב שרף, ירושלים - 21/9/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
202
אל: זאב
שרף,[1] ירושלים
21/9/1946
(העתק במכונת
כתיבה)
לדתן שלום,
.b.b.c משמש בקביעות שופר לעזאם ושות'. הדברים יוצאים
מלנקסטר האוז אשר בו היום הרמקול.[2] אנו איננו
שם וקולנו נחבא. אנו נותנים את הדין על השיתוק שגזרנו על עצמנו. ״מה לנו ולוועידה
הזאת?״ ״איזו תועלת תצמח לנו מהליכה לוועידה?״ והנה עזאם מבשר תוכניתם: פלשתינה.
מדינה עצמאית, על טהרת הדמוקרטיה, אם ליהודים הרוב - מהם ה-.p.m [פריים
מיניסטר].[3] דברים כשרים
ונכוחים בתכלית, המתקבלים על כל מוח ישר. ואין עונה, ואין קורע המסווה, ואין מוקיע
השקר, ואין מתריע על האמת! הס! בכ״ז איני מבין מדוע נדם לגמרי קול? שאל את בר
הלבב, ועכ״פ, אני מציע לשדור שהדובר [בלונדון] יפתח פיו וימלל![4] מסור-נא
לפזית.
הערות:
[1] המכתב אינו ממוען, לפי עניינו נשלח אל
ז״ש.
|
|
|