יום ב',  23.9.1946

פואה נשמת חיי,

 

היום היה לי סיפוק נפשי שכתבתי לאימא ולהוריך. המכתב לאימא עלה לי במאמץ, כי נגמלתי כליל מכתיבה רוסית ולא מעט התלבטתי בנטיות ובסיומי המילים. חשבתי קודם לשלוח באמצעותך, למען תראי ותתקני אם יש שיבושים, אך כיוון שמנוי היה איתי לשלוח בדואר, חששתי פן אאחר ושלחתי ישר. הודיעיני נא אם הגיעו המכתבים למועד.[1] את אביך לא שכחתי לברך ליום הולדתו, נוסף על ברכת השנה. לעומת זה, שכחתי בשני המכתבים להוסיף ברכת דוד. אנא מיסרי ברכה זו לשני הבתים ויהי כאילו נכללה הברכה במכתבי.

מחר אכתוב לילדי יגור ולילדי כנרת.[2]

קיבלתי היום דואר רב - שלוש מעטפות! אך חפרו פני בראותי איזה קש וגבב הן מכילות: חוברות של בת-נשר[3] המטורפת, צרור מכתבי עליזה ואסתר אורי - היא רואה חובה לעצמה להעביר לי כל פיתקה שטותית שלה, ברכות שנה טובה מעקיבא גולדשטיין[4] people all Of וממישהו מאַסמרה places of all.[5]

ובכ"ז אבקשך לכתוב לאסתר כי קיבלתי שני מכתביה ואני מודה לה מאוד, וכן לאשר לבת-נשר שקיבלתי את הספרות שלה (מענה של זו ע"י מרכז המורים, רח' דוד ילין, רוחמה, י-ם). הא לך וַגַ'ע רַאס.[6]

לעומת זה, איגרתו של לינטון אליך אנושית מאוד,[7] ואבקשך לענות ולומר כי קיבלתי כל ד"ש שלו ואני מודה לו ובכלל חזק ואמץ!

ראי נא כי הזקן[8] לא כתב לך אף פעם, גם לא ביקש את דוריס[9] לכתוב לך בשמו. הוא לא היה ראוי לתמונתי.

כשמתקבל דואר, גם אם אני מבחין מבעד לנייר שיש בתוך הצרור מברקים מחו"ל, אני עָט קודם כל על מכתבך ומגַמֵא אותו תחילה. לעומת זה, בשבתי לכתוב בערב אני מוכרח להתפרק קודם כל מהתגובות הברורות והמסוימות לבעיות ולעניינים הנובעים מתוך שדרי המשרד, ורק בסיומה של פרשת הכתיבה אני יכול להפליג לשיחה חופשית איתך. נמצא שאת אחרונה בשורה וקצת מאוחרת בשעה.

כתבתי הערב שוב לפזית וכתמיד לדתן. אקווה שתראי. לא הספקתי לכתוב לבני. מה הֵד מכתבי האחרון לבתי?

האם לא שאלתיך פעם מה עושה דני אגרונסקי?[10] אני פשוט מתעניין. כן מה עושה יוסף רצ'קובסקי?[11] בכלל, ספרי לי חדשות מכל הבא ליד, כמה שייכנס. אַל תבדקי הרבה מה מעניין ומה לא - טַם רַזְבֶּרוּט! [רוסית: שם יבררו].[12]

להווי ידוע לך, כי ייתכן שיהיה משלוח הנה ביום ו', ב' דראש השנה, כי אז עליך להריץ משהו.

ולשבוע הבא - או לימים בין כיפור לסוכות - עליך לסדר רישיון לביקור, הפעם יחד עם אימא ודודיק, כמו שכתבתי לעדוצ'קה.

שלום ושנה טובה לכל העולם, ונוסף לכל העולם - לרחביה.

אם תראי צורך לגשת אל הרבנית [הרצוג] - תמסרי שלום לרב ממני.

את רואה שאני כאילו במצב-רוח לא רע, וזה לאחר עוגמת הנפש שגרמו לי מברקי נחום.[13]

בכל לבי,

 

מ.