191

אל: יעקב שמעוני, ירושלים

18/9/1946

לשמעי שלומות,

1. עניין הסקירה נראה כמסובך מששיערתי ועל כן אימנע מלפסוק מכאן.[1]

2. סיכומיך אתה מאירים עיניים ונא להתמיד. סיכומי העיתונות הסדירים - קשה קריאתם, כי מרוב האילנות אין נראה היער.[2]

3. על שדרך בעניין המאיר אני עונה לדתן.[3]

4. הכתיב שיך אבריק, בהרכבת אל״ף אלוף לראשו, הוא בהחלט פרי עם הארצות - טמטום והתעצלות לבלתי חקור לכתיב הערבי.[4] כשנוהג כך אלכסנדר זייד ז״ל - יסולח לו. לא כן אם דשים בזה חוקרי וחופרי העתיקות. בושתי בראותי במפה הארכיאולוגית החדשה של פרופ' אולברייט[5] את מקום החפירות הזה מסומן בכתיב אנגלי Sheikh Abreik מתוך העתקה מהדו״חות של מייזלר[6] - וזה בשעה שבאותה מפה נוהגת הקפדה דקדקנית מאין כמוה על דיני הטרַנסליטרציה! הצידוק היחיד למסלפי שם שֵיך בורייק הוא שלא הרחיקו לכת עד כדי החלפת האל״ף בעי״ן והבדלתה מהשם במילה מיוחדת, כשם שעשו אנשי עין גב: שם המקום נוּקֵיבּ[7] בביטוי הערבי ההמוני חלו אף כאן שני שלבים: השמטת התנועה הראשונה והפיכת השם ל-נְקֵיבּ; ואח״כ, לשם הקלה נוספת, הוספת מעין תנועה גנובה לפני השוָוא והפיכת המילה לאִנְקֵיבּ. באו ה״עִבְרים״ וגרסו: עֵין קֵיב, ועשו מזה עֵין גֵב! שומו שמי הכנרת!

שלך,

 א.

הערות: