191. אל: יעקב שמעוני, ירושלים - 18/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  191. אל: יעקב שמעוני, ירושלים - 18/9/1946

191

אל: יעקב שמעוני, ירושלים

18/9/1946

לשמעי שלומות,

 

1. עניין הסקירה נראה כמסובך מששיערתי ועל כן אימנע מלפסוק מכאן.[1]

2. סיכומיך אתה מאירים עיניים ונא להתמיד. סיכומי העיתונות הסדירים - קשה קריאתם, כי מרוב האילנות אין נראה היער.[2]

3. על שדרך בעניין המאיר אני עונה לדתן.[3]

4. הכתיב שיך אבריק, בהרכבת אל״ף אלוף לראשו, הוא בהחלט פרי עם הארצות - טמטום והתעצלות לבלתי חקור לכתיב הערבי.[4] כשנוהג כך אלכסנדר זייד ז״ל - יסולח לו. לא כן אם דשים בזה חוקרי וחופרי העתיקות. בושתי בראותי במפה הארכיאולוגית החדשה של פרופ' אולברייט[5] את מקום החפירות הזה מסומן בכתיב אנגלי Sheikh Abreik מתוך העתקה מהדו״חות של מייזלר[6] - וזה בשעה שבאותה מפה נוהגת הקפדה דקדקנית מאין כמוה על דיני הטרַנסליטרציה! הצידוק היחיד למסלפי שם שֵיך בורייק הוא שלא הרחיקו לכת עד כדי החלפת האל״ף בעי״ן והבדלתה מהשם במילה מיוחדת, כשם שעשו אנשי עין גב: שם המקום נוּקֵיבּ[7] בביטוי הערבי ההמוני חלו אף כאן שני שלבים: השמטת התנועה הראשונה והפיכת השם ל-נְקֵיבּ; ואח״כ, לשם הקלה נוספת, הוספת מעין תנועה גנובה לפני השוָוא והפיכת המילה לאִנְקֵיבּ. באו ה״עִבְרים״ וגרסו: עֵין קֵיב, ועשו מזה עֵין גֵב! שומו שמי הכנרת!

 

שלך,

 א.

הערות:


[1] זאת בעקבות מס׳ 157 והערות מ״ש בעניין ״לקט ידיעות״ על ארצות ערב, שהוצא ע״י הממ״ד, ותשובת שמעוני ב-11/9/1946, כי

״סקירה כיוונית-יסודית צריכה להיכתב לכל ארץ לחוד, דורשת איש מיוחד לקריאת עיתונה של כל ארץ, תכביד על המנגנון ועל הקוראים. אין לנו כוח לכך״.

[2] ב-15/9/1946 כתב שמעוני: ״שלחתי לך כמה וכמה פעמים סיכומים משלי (׳מן הנעשה בין הערבים׳), וציין כי הסדיר העברת הסיכומים היומיים של העיתונות הערבית.

[3] ר׳ מס׳ 197 סעיף 4.

[4] תגובה לדברי שמעוני במכתבו מ-15/9/1946 (ר׳ מס׳ 176 הע׳ 3).

[5] וויליאם אולברייט, ארכיאולוג אמריקני, מגדולי חוקרי א״י והמזרח הקדום ותולדות ישראל בתקופת המקרא. ממניחי היסודות לשיטות המחקר החדישות בארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה היסטורית של א״י.

[6] בנימין מייזלר-מזר, ארכיאולוג והיסטוריון. פרופ׳ באוניברסיטה העברית ירושלים מ-1951 ולימים רקטור ונשיא שלה. ניהל את החפירות בבית שערים שבקרבת שיך-אבריק, 1940-1936. בדוח על החפירות כתב: Sheikh Abreiq.

[7] נכתב ונוקד בערבית.

 

העתקת קישור