194. אל: אריה אשל, ירושלים - 18/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  194. אל: אריה אשל, ירושלים - 18/9/1946

194

אל: אריה אשל, ירושלים

18/9/1946

נרי יקירי,

 

1. שוב לאֵם האחוזה. פליאה בעיני - האיש שקמונאי מעודו וכיצד הגיע תיקו ליונה הנביא? האין כאן טעות מצדנו או מצדם? בעיני המעוניין - חידה ללא פתרון.[1]

2. שַלָמָה לא שוגר התזכיר שבידי אבודן ע״י גרש?[2]

3. האין מי שייפגש עם ראש המֶרֶק,[3] שכמדומני טרם יצא [מי-ם], ששמו כַבָּלָש המפורסם?[4] מדוע לא אביתר?[5]

 

שלומות,

א.

 הערות:


[1] מדובר בפרשת שחרורו של החיפאי ״מימן-איש המים״ (גרשון ריטוב). ב-18/9/1946 השיב אשל:

״ההנחה היא שתיקו [של מימן] יחד עם תיקי החבורה בה היה בשעת מעצר וזה מרוכז ביונה הנביא״.

[2] מדובר בתזכיר שביקש מ״ש להעביר ללונדון (ר' מס' 185 סעיף 4). אשל השיב ב-20/9/1946:

״התוכנית שהייתה בידי אבודן יצאה לפי סידור של הקריין [לא זוהה]. הוא כיום אחראי למשלוחים כגון אלה״.

[3] אשל כתב ב-18/9/1946:

״פקידי מֶרק המקומיים [הקונסוליה האמריקנית בי-ם] מבליטים יחס שלילי לגבי ענייננו בכל פגישה עם יהודים. קשר רשמי כמעט שאין, אולם ידידים הנפגשים איתם מתפלאים על עמדתם. גם לא ממהרים להגיש עזרה לנתיניהם כאשר אלה מסתבכים עם השלט״.

[4] הכוונה אל לוֹאֶל פינקרטון, הקונסול הכללי של ארה״ב בי-ם 1946-1941 ואח״כ ציר ארה״ב בלבנון. כינויו נגזר משמו של הבלש האמריקני אלן פינקרטון (1884-1819) שהקים ב-1850 את ״סוכנות הבילוש הלאומית של פינקרטון״ וארגן שירות מודיעין בשביל מדינות הפדרציה במלחמת האזרחים האמריקנית.

[5] אשל השיב מ-20/9/1946:

״אביתר פוגש היום את סגן נציג מֶרק. הפגישה אומנם בענייני מוסדו [המוסד להשתלמות של הממ״ד], אולם אחרי עצת ישן ישתדל להרחיב מסגרת הפגישה וגם ינסה לעלות בשלב אחד״.

 

העתקת קישור