יום ב',  23.9.1946

משה יקירי,

אל נא תכעס עלי. לא הספקתי לכתוב. אתמול היה לי יום כבד בבית עם "ערב חג" טיפשי. הערב נאכל על-ידי דודתי שרה ודובקינים, והבוקר הביאו את המקרר מבית-המלאכה והיה עלי להיווכח אם אומנם סודר ותוקן. היום אכתוב ואכין כל מישאלותיך.

רק דבר אחד - הפרחים שקיבלת בערב שבת לא אני שלחתים. אברר היום מי זה חשב עליך. גם על גולדה וזאב אכתוב היום. אל תתמרמר על חוסר הדים למכתביך. האנשים קטנים, וכל אחד והקומפלקסים שלו איתו, וגם ז' וגם ג' חושבים באופן יותר מדי ענייני.

בגעגועים רבים וחזקים,

ובנשיקה חמה,

צ.

                                                                                                                                    יום ג',  24.9.1946

מה תאמר לברוך הבא לברל בידיעות אחרונות?[1]

והמכתב מלינטון?