176. אל: יעקב שמעוני, ירושלים - 12/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  176. אל: יעקב שמעוני, ירושלים - 12/9/1946

176

אל: יעקב שמעוני, ירושלים

12/9/1946

לשמעי שלום,

 

תודה על תשובותיך.[1] ביחס לעלון העירותי מה שהעירותי[2] ותעשו כהבנתכם. מכל מקום, לא באתי לרַפות ידים! ואם זו תהא התוצאה - גנוז הערותַי.

אשר לשם אותו מקום. קודם כל נתכוונתי לקבוע כי הכתיב הנהוג בעברית שיך אבריק (בתוספת אלף!) הוא פרי עם-הארצות ובערבית אין האלף קיימת כלל. זה נקבע, לא כן? אשר לכתיב הערבי, אם קו״ף או כ״ף, ודאי לא יקשה לברר הנהוג בין השכנים ובשלטון. אם גרסת בְּריק מבוססת רק על השיקול הבלשני של קרבה לברק - אין זה קובע. אבל אם באמת נוהגים בערבית שני כתיבים מתחרים - יש לברר המקובל כיום למעשה. אנא![3]

 אביחי

 

תזהיר בשמי את דודיק ואת חברו שלא יעיזו להוציא מילונם בשמותיהם הזרים. אַל יהיו לדיראון! השבעתים![4]

 

הערות:


[1] ב-11/9/1946 השיב שמעוני להערות מ״ש לגבי עלון ״לקט ידיעות המזה״ת״, שיצא לאור ע״י האגף הערבי בממ״ד (ר' מס' 157).

[2] שם.

[3] מ״ש עורר שאלה זו במס' 172 סעיף 6. שמעוני השיב לו ב-15/9/1946:

אשר לשם אותו מקום לא הייתי אומר שהאל״ף היא פרי עם-הארצות. הייתי אומר שהיא פרי התגברותה של הלשון המדוברת החיה על גרסה ספרותית. דוגמאות מסוג זה מצויות בשמות ערביים רבים ושימוש מסוג זה חודר לכתיב הנהוג. קו״ף או כ״ף אנסה לברר בין הנוגעים בדבר, אך ידוע לי שלגבי כמה וכמה שמות מתחלף השימוש בכתיבתם (ר' למשל כרמאן - קרמאן).

[4] דוד נוישטדט (איילון) ופסח שוסר (שנער), עובדי האגף הערבי בממ״ד, עסקו אז בחיבור מילון ערבי-עברי, מילונם (מילון ערבי עברי ללשון הערבית החדשה) הופיע ביוני 1947 בשמותיהם המקוריים, אך המהדורות הבאות נשאו את שמותיהם העבריים.

 

העתקת קישור