[1] אשל החליף כינוייו מאחימן לנמרוד ולנרי.

[2] מדובר ב-13 אנשי פלמ״ח שנעלמו במבצע פיצוץ גשר א-זיב ב״ליל הגשרים״ אור ל-17/6/1946, ב-11/9/1946 כתב אשל למ״ש, כי לפי שמועה נמצאים הנעדרים בצרפת וכי אחד מהם העביר מסר לאמו בארץ.

[3] נחמיה - נחמיה שיין מעין חרוד, מפקד הפעולה, אחד הנעדרים. ב-16/9/1946 השיב אשל כי מדובר בשמועת שווא, פרי געגועיה של אם הנעדר יהודה אסף.

[4] אשל השיב ב-16/9/1946: ״חוברת המשולש הלכה אמש בדואר אוויר לבל. הסתדרו עם ראש המסברה שם שידפיסה מייד״.

[5] ישראל בר נחשב ב״הגנה״ לפרשן צבאי בר-סמכא.

[6] המאמר, ״Hagana as Britain’s Ally - War Effort״, שהוקדש לתרומת היישוב לפעולות מיוחדות של הכוחות הבריטיים מאחורי קווי האויב, פורסם בגיליון יולי-אוגוסט של Palestine and Middle East, ירחון מדיני-כלכלי שיצא לאור בת״א בשנים 1926-1954 בתמיכת הסוה״י. פרקי המאמר: אנשי ווינגייט; לוחמה פסיכולוגית וביון; ראש חץ במסע הסורי; הקמת הפלמ״ח; המשמר הלאומי בא״י; עלילת הצנחנים היהודים.

[7] מ״ש חיבר 7 הערות לתיקון טעויות ולהבהרות, שראוי לשלבן במאמר שיודפס כהצעתו בחוברת מיוחדת בלונדון, וצירפן למכתבו זה בעמוד נפרד:

בהערה 4 נדרש מ״ש לקטע במאמר ישראל בר על ״המחלקה הגרמנית״ של הפלמ״ח, שנועדה ללוחמת גרילה בצבא הגרמני במקרה של כיבוש הארץ, והעיר: ״יש לציין כי מחלקה זו גויסה כולה לבריגדה היהודית״.

בהערה 5 נדרש מ״ש לשיגור צנחנים למזרח אירופה:

יש להרחיב ולפרט: קודם כל הוצע [לשלטונות הצבא הבריטי] לשלוח לפולין - דחו. אח״כ הצענו לשלוח פלוגות גישוש קטנות לארצות דרום-מזרח אירופה (הונגריה, סלובקיה, רומניה, בולגריה) - לפני השתלטות הצבא הגרמני הנסוג עליהן - דחו. אח״כ התרכזנו בהונגריה, הגעתי בזה עד רה״מ [צ׳רצ׳יל], התוכנית אושרה ובביצוע הוכשלה. יש על כך חומר מספיק בכתב.

בהערה 6, לפרק ״עלילת הצנחנים היהודים״, העיר מ״ש כי לפסוק על חנה סנש: ״היא השאירה מכתבים ויומנים״ יש להוסיף: ״ושירים״.

בהערה 7 נדרש מ״ש למבצעי אֶנצו סֶרֶני במסגרת הצבא הבריטי וניסח דבריו אלה באנגלית:

בתחילת המלחמה יצא ס. בשליחות מיוחדת למצרים [לטיפול בשבויים איטלקים], שם הוציא לאור בשביל הצבא [הבריטי] עיתון אנטי-פשיסטי ושידר רשימות אישיות לאיטליה. אח״כ הציע את שירותיו למען ארגון תנועת המרי באיטליה, שם נולד והתחנך, שם גם נמצא אחיו [אמיליו]. אח״כ הוא הלך הישר ללב המערכה [באיטליה]. בנוסף לתפקידו הכללי בעידוד המרי ובסיוע לשבויי מלחמה [בריטיים] להימלט, וכן להציל יהודים ולהבריחם דרומה אל מעבר לקו החזית, הוטלה עליו שליחות מיוחדת וחשאית מאוד לקשור מגע עם שני גנרלים איטלקים, שעדיין נלחמו לימין מוסוליני, אבל הייתה תקווה שניתן לשכנעם לפעול למען בעלות הברית.

על קשרי מ״ש עם אנצו סרני ושליחויות המודיעין שלו ר׳ בונדי/השליח עמ׳ 285 ואילך; שרת/אורות, פרק ״אנצו סרני״.

[8] ב-15/9/1946 כתב אשל שדפנה טרבור אומנם ״מטילה ספק ביעילות הדגשה נוספת של הפרשה״ אולם הוראת מ״ש בנידון תבוצע במהירות.

[9] מדובר בשחרורו של מרדכי שטנר מן המעצר בלטרון. אשל השיב ב-16/9/1946:

״בקשר לקומי הייתה הבטחה מפורשת של בעל המגילה לבן לוי. בן לוי יראה אותו שוב עד אמצע השבוע וישאל לפירוש אי-הקיום״.

[10] מס׳ 177.