172. אל: אריה אשל, ירושלים - 10/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  172. אל: אריה אשל, ירושלים - 10/9/1946
כותרת משנה  העתק במכונת כתיבה

172

אל: אריה אשל, ירושלים

10/9/1946

(העתק במכונת כתיבה)

 

לאחימן שלום,

 

1. צר לי מאוד, אך הקשר אינו ״דופק״. בדואר אתמול (ז״א זה שנכתב שלשום והגיע לידיכם אתמול) הודעתי את העובדות על שביתת הרעב כאן והנה לא רק שלא הופיע התיקון, אלא שוב חוזר ״דבר״ ומכריז כי כל המחנה שבת כ״ד שעות וכו׳.[1] אין זה אלא סיוע להשתלטות האנרכיה במחנה והכזב בפרסום.

2. אחרי ביקור המשפחה אצלי השבוע[2] תשדור לאכסניית קובי את הסכמתי להתייצב.[3]

3. סלח לקפדנותי, אך התוכל להמציא לי את הנוסח המקורי שלי לגילוי הדעת?[4]

4. אל יעכב היעדר פזית[5] את נסיעת אבודן לגושן. אני מציע שיסעו יחד,  הוא ועטרה, ויחד ינסו לראות את המנצח על המו״מ (ס.)[6]. עכ״פ אין טעם שעטרה תראהו לבדה. זאת לדתן ודיפלומטית לעטרה.

5. תודה על כל הספרים (5). שלום ותודה לאסתר.[7]

6. שאלה יוצאת דופן. תבקש את דודיק[8] או את יעקב ש.[מעוני] לברר את הכתיב הערבי של המקום הנקרא בפינו שיך אבריק [בכתב ערבי:] שיח' בריק, שיח' בריכּ?[9]

7. אחת המפות ששלח גמז לא קלעה: נתכוונתי למפת האזורים לפי חוק הקרקע, ולא לפי הבעלות וכו׳.


אביחי

הערות:


[1] ר׳ ״דבר״ 10/9/1946; מס׳ 162 סעיף 3.

[2] משפחת שרת ביקרה במחנה המעצר בלטרון ב-12/9/1946 (ר׳ שרת/מאסר, עמ׳ 257).

[3] ב-10/9/1946 כתב אשל:

״אנשי המשפחה מהארץ בה התאכסנו חברי קובי לפני ששבו לגבולם רוצים להעמיד את הררי במקום ראשון על רשימתם לכנס הגדול. היסכים?״

אנשי ״האיחוד העולמי - מפא״י״ בבלגיה ובהולנד, שם חנו חיילי הבריגדה לפני פיזורה, ביקשו להציב את מ״ש בראש רשימת מועמדיהם לקונגרס הציוני הכ״ב. ב-18/9/1946 כתב ז״ש:

״בית הפיזל הנמצא צפונה ללוט רוצה לעשות את ישן ראש לקראת הכנסייה. שואלים לתשובה״.

[4] גילוי הדעת של ועידת מפא״י ה-6, שחיבר מ״ש (מס׳ 154).

[5] אשל כתב ב-10/9/1946:

״פזית תיעדר יומיים או שלושה כדי לבלות עם בנו היוצא מעל [לארה״ב] ללמוד את תורת אחי הררי [מוסיקה]״.

[6] לורד סטנסגייט, לפנים וויליאם ווג׳ווד בן, שר האווירייה בממשלת בריטניה, עמד בראש המשלחת שניהלה בקיץ 1946 מו״מ עם מצרים על פינוי הכוחות הבריטים משם. ב-10/9/1946 כתב ז״ש:

״טדי דיבר הערב [אמש] בטלפון. דרש בואו המיידי של אליאס [ששון] ללונדון, כי המליצו שינסה להיפגש עם סטנסגייט בדרכו ללונדון״.

גם ששון כתב אל מ״ש באותו יום:

״בהיותי בגושן פגשתי באוברי [אבן] בדרכו לארץ ברל. הוא הזהירני מאוד מפני החמרן והציע לי ללכת אל ראש המשלחת האדומית המנהלת את השיחות עם הגושנים ולנסות לעניין אותו בשאלתנו ובדרישות הגושנים מאיתנו. לרגל היעדר פזית התייעצתי עם דתן ואק והם מאשרים את הדבר. מה דעתך אתה?״

[7] כנראה מפקידות הממ״ד בירושלים.

[8] דוד איילון (נוישטדט). מעובדי האגף הערבי בממ״ד. לימים פרופ׳ במכון ללימודי אסיה ואפריקה באונ׳ העברית י-ם.

[9] אפשר ששאלת מ״ש באה למקרא ״שמות ומקומות בארצנו״ מאת א׳ ראובני, ״דבר״ 6/9/1946.

 

העתקת קישור