[1] ששון שיגר למ״ש ב-8/9/1946 את פרטי שיחתו עם קלייטון בקהיר. השיחה שנמשכה למעלה משעה נסבה על סוגיות הדרישה למדינה יהודית, חלוקת א״י, השתתפות הסוה״י בוש״ע, תמ״ג והמדיניות הבריטית (ר׳ תעודות א', עמ' 586-584).

[2] התשובה השתהתה, כי לדברי אשל 11/9/1946, את מכתבו ״טרם ראה פזית, שנתקע אתמול וימשיך הבוקר השכם לשקמונה״. מ״ש לא המתין לתשובה ושלח הנחיות לששון ולהורוביץ לביקורם במצרים ולשיחותיהם שם (מס' 170). ב-10/9/1946 כתב לו ששון:

״אינני רואה כל צורך לשגר במיוחד את אבודן אל החמרן. אילו היה אבודן עובר-דרך בגושן, כי אז אפשר היה להביאו אל החמרן מבלי שהדבר יקבל צורה רשמית. זה ראשית. שנית - אין לשכוח כי החמרן איננו ידיד ועלול לפרש את ריצתנו אליו כחולשה [---]. זוהי דעתי ולך להחליט״.

[3] אור ל-8/9/1946 התכנסו צירי ועידת מפא״י לישיבת נעילה, שהוקדשה לקבלת החלטות ולבחירת מרכז המפלגה ומועצת המפלגה (ר' ״הפועל הצעיר״ 12/9/1946).