152. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 4/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  152. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 4/9/1946

152

אל: כתריאל כץ, תל-אביב

4/9/1946

לכ״ך שלומות,

 

כיוון שכתבתָ, הריני עונה לך.[1] תמסור לאחז ומובטחני שלא יקפיד.

1. כבר הודעתי דחופות לדתן התנגדותי להר בטן.[2] לא דקדקתי בתאריך וסבור הייתי כי פִגשוֹ עם עכסה[3] מחר בבוקר. לאחר השיגור ראיתי כי תאריך פתקךָ 3/9, ז״א הפגש הבוקר. איך יכולתָ לבקש תשובה לאותו מועד?

לגוף העניין, האומנם אין אפשרות לטפל בקיסרוּת שנותרה, לכשתחזור פנויה?[4] אבל גם אם נבצר, בהחלט - לא הר בטן. רק לאחר שנתתי תשובתי היום, הזכירוני כי שאלה זו הוצגה במפורש לבן אביגדור והוא פסק ברורות בשלילה.[5] שאלו את פזית. השואלת הייתה שושנה.[6]

2. אשר למענה תימן, לא שיערתי האפשרויות שצוינו.[7] בדרך כלל הן נראות לי, אבל אם רק יש שהות - וגם אם אין שהות, ז״א מבלי לעכב - אבקש לדעת מקום חסן, אם אומנם אפשר יהיה לקבוע בדיוק הזחלן או החסן, אם יוטל צל על נֶקד ועל איזה.[8]

3. לעניין המרובע, האם שני הצולחים כוללים את האחד שנעלם לפי דברי הצולח המפורש בעלון?[9]

4. בעניין הפְלילָה במשולש: דעתנו חיובית בהחלט, אך יש לברר תחילה מפי מוסמך במשולש אם דיניו מאפשרים.[10] שם חרתו משהו נוסף על הלוחות לרגל הכליאה[11] וייתכן שהתוספת מעמידה תריס. אם חוות-דעתו של המקומי חיובית - יש למסור ליוסף [לינטון] ולנתנאל התקשרות עם מוסמך אצל בל.

5. מהדגשת המילה באמת בסעיף 1 שבתוספת שִדרך מתמול[12] (הכתוב במכונה) אני לָמֵד כי לפני כן הטעוך. אם עשו זאת בדעתם כי אתה צינור לישן - אין לסבול בשום פנים. תברר עם בן-יהודה.

6. תודה על השדר לגבי הבחורותיים.[13] אבקש:

א) לברר אם קיבלו כרטיס כניסה ללוט ורק הוורשאים מעכבים;

ב) לשדור להן כי אני זוכרן ומזכירן; אַל תיוואשנה כמוני.

7. מהבירור בעניין תעלומת הנחיתוֹת אני לָמד כי הנחיתה היחידה שהייתה - הייתה בנווה [חיים] ולא באחוזה [תל-אביב]. האומנם?[14]

8. אני מצפה להערות ולהארות על מהלך הכנס.[15]

 אביחי

 טרם ענית מי הנודד ומי המסרב לצחצח.[16]

מה דעת בן יהודה על החזרת יד [יעקב דורי]?[17]

״עיר הפתאים״ הייתה לחידה. הייתי מבין אילו אמרת ״עיר התַגָרים״.[18]

 

הערות:


[1] נראה שרק חלק ממכתב כ״ך 3/9/1946 נשתמר, שכן מ״ש נדרש כאן לעניינים אחדים שאינם מובאים בחלק זה.

[2] מדובר בחבלות באוניות צי המלחמה הבריטי (ר' מס' 85 סעיף 1). תשובת כ״ך 7/9/1946 לעניין זה: ״הר-בטן נפסל״.

[3] עכסה - ועדת X. מדובר בפגישת ז״ש עם חבריה. לא ברור על מה התבקש כץ להשיב.

[4] הכוונה לחבלה באונייה הבריטית ״אמפייר רייוול״, ששימשה להעברת מעפילים מנמל חיפה לקפריסין יחד עם מקבילתה ״אמפייר הייווּד״. ״אמפייר הייווּד״ חובלה ב-22/8/1946 בחיפה בידי חבלני הפלי״ם ויצאה מכלל שימוש. תשובת כ״ך 7/9/1946: ״הקיסרות ['אמפייר רייוול'] נבצרה לפי שעה״.

[5] ר' מס' 115 סעיף 17; 120 הע' 3.

[6] שושנה - רוז הלפרין, נשיאת ״הדסה״ וחברת הנה״ס בארה״ב.

[7] מדובר בהצעות לפעולות התגובה על החיפושים בדורות וברוחמה, שכנראה הובאו בחלק של מכתב כץ שלא נשתמר.

[8] נראה שההצעות כללו חבלות ב״חסן״ או ״זחלן״ - אפשר שהכוונה ב״חסן״ למחסנים בריטים, וב״זחלן״ לרכבת. מ״ש מבקש לדעת אם פעולות אלה עלולות להחשיד את היישוב היהודי (״נקד״) הקרוב ביותר למקום החבלה. בתשובה למ״ש 12/9/1946 כתב כ״ך: ״מענה תימן ירד מהפרק כתוצאה ממעשי הקונדס של לן ובן [פעולות הטרור של לח״י ואצ״ל בחיפה, ת״א וסביבותיה שהגבירו את עירנות הבריטים]. ביחס לעתיד ניתנו הוראות קבע חיוביות, אולם חוששני שהרצון המוצדק שלא להיגרר אחרי לן ובן עלול להקפיא כל הוראה ולעשותה לאל. זוהי בעיה חמורה מאוד ולוואי ולא אתבדה בחששותי״.

[9] המרובע - ספינת המעפילים ״ארבע החירויות״. במכתבו מ-3/9/1946 סיפר כץ, כי שניים מהמעפילים שקפצו הימה בעת שהספינה נתפסה ע״י הבריטים הגיעו בשחייה לחוף וסיפרו שחברים נוספים שקפצו לים נרדפו ע״י מלחים בריטים ואין הם יודעים אם נמשו. בהודעה רשמית שפורסמה בעיתונות נאמר: ״בערב קפצו 12 איש מסיפון הספינה, כנראה בכוונה להגיע בשחייה לחוף״ (״דבר״ 3/9/1946). בהודעה רשמית שפורסמה למחרת נמסר ״מ-12 העולים הבלתי חוקיים שקפצו אתמול הימה נתפסו, כפי שסבורים, תשעה״ (״דבר״ 4/9/1946). באותו גיליון נמסר גם כי מעפיל שהגיע בשחייה לחוף סיפר שהוא דואג לגורל חברו, שבתחילה שחה יחד איתו ונעלם.

[10] כ״ך כתב: ״בחוגי המוסד [לעלייה ב'] הוגים רעיון של ארגון משפט 'הבאס קורפוס' באיזו רשות מוחזקים האנשים בקפריסין בתנאי מעצר מאחר שהם לא עברו על כל חוק קפריסאי. מתעניינים בסיכוי משפט שכזה אצל עו״ד בקפריסין. אם יש סיכויים רוצים להתקשר עם עו״ד מפורסם מאנגליה. שואלים לדעתך. היש לך גם הצעה מעשית עם איזה עו״ד להתקשר?״ על ההתדיינות המשפטית במעצר המעפילים בקפריסין ר׳ שערי, עמ' 220-218.

[11] הכוונה לחוק המיוחד ״להסדרת מעצרם של אנשים מסוימים בנסיבות מיוחדות״, שהוצא ע״י מושל קפריסין ב-12/8/1946 והתיר להחזיק במעצר כל אדם שהובא לקפריסין ע״י רשות צבאית מוסמכת, והקצין המלווה העיד עליו שהוא מהגר בלתי-לגלי (ר' שם, עמ' 203, 216, 350-347).

[12] כך כתב: ״אנשי המוסד אמרו לי שכיום באמת אין שום דבר [ספינות מעפילים] בדרך״.

[13] ר' מס' 101.

[14] ר' מס' 142 סעיף 5.

[15] כ״ך כתב ב-9/9/1946:

״ראיתי שהודיעו לך כי אני אכתוב על הכנס [ועידת מפא״י]. לדאבוני הייתי עסוק אותם הימים ולא יכולתי להשתתף. הרושם הכללי כפי שקיבלתיו מצירים רבים: ויכוח ענייני ומרוכז, הקשבה טובה, השתתפות ערה. התוצאות? - העתיד יוכיח. מציינים שהכנס הבהיר ללא כל ספק את הכיוון ורוצים לקוות שלא תהיינה הפרעות מבפנים. לדעתי הבעיה החמורה היא ייצוג הבית [מזכ״ל ההסתדרות שפרינצק ותומכיו המתונים בוה״פ] במוסדות [המפלגה] והיא טרם נפתרה".

לסוגְיה אחרונה זו מתייחס המכתב אל מ״ש [כנראה מאשל] 8/9/1946:

״הכנס הולך כסדרו. סדריו ורמת הדיבורים נאים. ההרכב 72%-70% לאבירן [תומכי ב״ג] [---] נראה כי באם יחמיר הרוב ייטה המיעוט לאי-השתתפות במוסדות. מתאמצים למנוע זאת״.

על דיוני ועידת מפא״י ר' ״דבר״ 6/9/1946, 8-10/9/1946; ״הפועל הצעיר״ 50, 12/9/1946.

[16] ר' מס' 139 הע' 6.

[17] ר' מס' 139 הע' 4. כ״ך השיב 12/9/1946:

״ב״י אמר לאיש שיחו כי הוא בעד החזרת י״ד אולם אין הוא רואה בכך את פתרון הבעיה. היה רוצה למצוא פתרון צעיר יותר - ואין״.

[18] העניין לא נתחוור.

 

העתקת קישור