151. אל: אריה אשל, ירושלים - 4/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  151. אל: אריה אשל, ירושלים - 4/9/1946
כותרת משנה  העתק במכונת כתיבה

151

אל: אריה אשל, ירושלים

4/9/1946

(העתק במכונת כתיבה)

 

לנמרוד ברכותי,

 

1. היום נתקבל הנסרד ב'. הטופס הקודם לא הגיע. כן קיבלתי טרבליאן מהבית וחוברתו של ז. חקלאי. תודתי לו. כן קיבלנו המהדורה החדשה - נאה מאוד! - של סקירת העיתונות.[1]

2. מדוע חוששים להד התגלותם של הנגלים במשולש?[2]

3. אף אתם החזירו שלום ליוסף ולבל ולכל החונים על דגלם.[3] אגב, שאל בקהי״ס אם יש להם ידיעות על פעולות רחל מ׳: המוכתרת לשעבר - האם בהצלחה?[4]

4. לשלמה הזכרן שלומות מלב: סעיפים ב׳ וג׳ מרנינים. אשר לא׳ חזקה שיסתדר.[5]

5. התוכל לברר ולהודיעני אם אמת דבר ״עוז״ כי שתיים הובאו מהנקודה המשפחתית [דורות] למקום מגוריך הקודם, אחת מצפה וזרועה שבורה ואחת שקיפחה פריה מהמכות.[6]

6. שאל את עינבל אם ירש מישהו את תפקיד אחד בעריכת ספרי הזיכרונות,[7] ואם לא - האם פסה כל דאגה? יכתוב נא לי במפורט מצב העניין.

 

הערות:


[1] אשל ביקש ממ״ש 4/9/1946, כי ״יאשר קבלת ספרים כדי להרגיע השולחים״. הספרים:

1926 ,George M. Trevelyan, History of England; זאב חקלאי: עם שבויים רוסים (פגישות בגרמניה הכבושה), עם עובד תש״ו; וכן ״סקירת העיתונות״: ״ילקוט המזה״ת״, עלון שבועי של סקר עיתונות, בעיקר ערבית, על המתרחש בארצות ערב, שהוצא ע״י האגף הערבי בממ״ד.

[2] ״הנגלים במשולש״ - חברי תנועת ״הבונים״ באנגליה, שהצטרפו לאוניות המעפילים שהפליגו מנמלי אירופה וגורשו עמם לקפריסין. בכתבה ב״דבר״ 2/9/1946, שכותרתה ״חברי 'הבונים' מאנגליה בין המעפילים מקפריסין״ נאמר: ״מדוע בחרתם לכם את הדרך הקשה לארץ ישראל ולא נסעתם בדרך פשוטה יותר? נשאלו חברי 'הבונים' מאנגליה ומהולנד, הנמצאים בין המעפילים שגורשו לקפריסין. הנשאלים ענו לשלטונות שחקרו אותם: לצערנו אין דרך קלה לארץ ישראל״,.במכתבו מ-4/9/1946 כתב אשל כי ״בחבילת היום פתק על הנעשה אצל צעירינו בארץ הנגלים. מהנולדים שם - 21 במשולש. חוששים להד התגלותם שהייתה. יש 20 נוספים שלהם הייתה נגליה תחנת מעבר״. ב-6/9/1946 הוסיף ז״ש הסבר: ״חוששים להד התגלותם של הנגלים במשולש כי יוכיח הארגון המיוחד 'והניצול למטרה פוליטית'. היות וזו טענה נשמעת לא היו רוצים לחזק אותה״. ״לקבוצות 'הבונים' האנגלו-סכסיות, [בהם] יוצאי גרמניה [שנמלטו לאנגליה ערב מל״ע-2], היה ייחוד במחנות קפריסין: מחד - שליטתם באנגלית הוֹעידה להם תפקיד מיוחד בין המעפילים בתקופת היותם במעצר הבריטים, ומאידך נהנו מאמונם של מרבית המעפילים דווקא בהיותם משוחררים מזעזועי השואה״ (אורן/להתחיל, עמ' 14, 168).

[3] תגובה לדרישת שלום למ״ש ולדב יוסף ששיגרו לינטון ודוריס מיי, עובדי הסוה״י בלונדון.

[4] רחל מזור, שירתה ב-א.ט.ס. כקצינה בדרגת מייג'ור (מסומלת בכתר), נשלחה לאנגליה מטעם קרן היסוד.

[5] ב-4/9/1946 מסר אשל ד״ש למ״ש משלמה אייזנברג מזכ״ל הסוה״י בי-ם ודיווח מפיו כי:

א. יש עוד קשיים רבים בדבר ויזות לכנס הדו-שנתי [הקונגרס הציוני המיועד לשלהי 1946]. בא כוח המארחים [שווייץ] הודיע שיחליט על כל מועמד ומועמד בדבר הענקת חותמת ההרשאה. שלמה אמר שזה מבטל אפשרות נסיעה. הבא-כוח פנה לממשלתו לבקש רשות כוללת.

ב. משתדלים שהשייט החדש של השמנמן [האונייה ״קדמה״, נרכשה ביולי 1946 ע״י בר כוכבא מאירוביץ (השמנמן)] יעשה את נסיעתו הראשונה להסעת הצירים.

ג. המתנה מלוט. להשכנת פליטה [מתקני מחנה צבאי אמריקני שנקנו ע״י הסוה״י בצרפת לשם שיכון עולים [״הצופה״ 6/9/1946)] עומד להגיע השבוע בשיט מיוחד. יאפשר סידור רבבה.

[6] ״עוז - ידיעות תגובות ומגמות במאבק״ - עלון מידע חשאי שהוצא ע״י ״הקיבוץ המאוחד״ ו״התנועה לאחדות העבודה״ כדוגמת ״אשנב״ של מפא״י. תשובת ז״ש 6/9/1946: ״נכון ששתיים הובאו למקום מגוריו הקודם של נמרוד [גבעת ברנר]. אחת זרועה שבורה ולא ברור לחתום מטה אם מצפה ואחת אשר קיפחה פריה מהמכות. לא מהנקודה המשפחתית [דורות] אלא מאחותה [רוחמה]״.

[7] מדובר, כנראה, בעורך הפרוטוקולים של הממ״ד שכינויו ״אחד״. לא זוהה.

 

העתקת קישור