146. אל: זאב שרף, ירושלים - 4/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  146. אל: זאב שרף, ירושלים - 4/9/1946

146

אל: זאב שרף, ירושלים

א-ן 4/9/1946

לדתן שלום,

 

1. בזה שדר לפיזל,[1] בשום פנים לא לדקלום באולם אלא רק להַשמעה באוזני המתמידים [הוועדה המתמדת]. בשום פנים לא ל״הכפלה״ ולא להפצה. העתקים רק לצנועים.[2]

2. משֶדֶר עטרה לא ברור מי הפרופסור ומי הפשה.[3]

3. לרגל סעיף 2 בשדר עטרה,[4] ממקורות לָן כאן מוסרים כי בשבוע הבא תהא תדפוקת בארץ.

4. אני מבין כי יוסף מבל טען כלפינו בשֶל פרסום.[5] יש להחזיר הטענה -   כל המקורות שם ולא כאן!

5. כששאלתיך אם איבדתי עולמי לא נתכוונתי דווקא - ודאי שלא אך ורק - אצל בן-א.[ביגדור],[6] כי אצלו ההערכה ודאי מגובשת, על חיובה ושלילתה, ולא תשתנה.

אביחי

הערות:


[1] מס' 145.

[2] לפי ״אין מוסרים אותו [את השם המפורש] אלא למי שצנוע וענו״, קידושין עא.

[3] ששון כתב ממצרים: ״מסרתי לפרופסור על חוסר תשובה מאנשיו כאן ללונדון״. ז״ש השיב ב-5/9/1946: ״הפרופסור - שדה ישן [מוריס אולדפילד]; הפשה - חתן הפרוון [משה עיראון]״. לא ברור באיזה משדרי ששון כונה ״הפשה״.

[4] בסעיף 2 של המכתב הנ״ל נאמר: ״העוזר [אולי ריצ׳רד ג׳יילס] מסר לא״ש [ששון] כי מחלקתו קיבלה ידיעות מא״י, שהפורשים החליטו להתנקש במופתי. הוא מודאג מאוד ודורש לברר ולרשום״. המופתי חאג' אמין אל-חוסייני היה אז גולה פוליטי במצרים ונהנה מחסות ממשלתה.

[5] במכתב אשל אל מ״ש 3/9/1946 צוין, כי בשיחת טלפון עמו בלונדון אמר לינטון כי שם ״כועסים על הפרסומים הרבים שניתנו פה [בא״י] לשיחות שהתנהלו עם רציני בבל ובלוט וחושבים שגרמו נזק״.

[6] ר' מס' 136 סעיף 1.

 

העתקת קישור